ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
הדלקת המנורה אינה נעשית בשביל להאיר - "וכי לאורה הוא צריך?! אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל" (שבת כב ע"ב). הקב"ה הבטיח "ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח), בתוך כל יהודי ויהודי.
אבל התורה מדגישה שהשכינה שורה גם בדברים שהם לכאורה חיצוניים – כמו בגדי כהונה. לא רק בקודש הקודשים, במשכן או במזבח - אלא גם בדברים שהם כביכול חיצוניים. גם להם יש תפקיד, כי אחרי המעשים יימשכו הלבבות' (ספר החינוך מצווה טז).
ובאמת זהו תפקידו של הכהן. הרב מסביר (אורות התחיה ד) שתפקידה של הכהונה הוא להיות "מתוך בני ישראל" - להאציל מן הקדושה, כך שהיא תרומם את המציאות לדרגות יותר עילאיות מחיי החולין היומיומיים, שוודאי אין לזלזל בהם. וזהו גם התפקיד של "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו) ביחס לכל אומות העולם. את אותו הרעיון כותב הרב זצ"ל (עולת ראיה על הגדה של פסח, ד"ה ורחץ) לגבי ליל הסדר: - מסיבה זו אוכלים בלילה קדוש זה ירק, כרפס, שתפקידו לעורר את התיאבון. מפני שבפסח, בליל הסדר, אין לנו לחשוש משקיעה בתאווה, מפני שהקדושה משפיעה.
הגמרא אומרת (חולין קלט ע"ב): "המן מן התורה מניין, שנאמר 'המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת'". כוונת הדברים: הכישלון הראשון בחטא אדם הראשון. היה במילוי התאווה כשלעצמה, "טוב למראה" (בראשית ב, ט). וזו מידתו של עשו. "הלעיטני נא" (בראשית כה, ל). לעומתו, יעקב חמד וביקש את הבכורה, את העבודה בבכורות, עבודת הכהונה. גם בפורים נענשו על כך שנהנו מסעודתו של אותו רשע והלכו אחרי החיצוניות, והתיקון בא באותה מדה שקלקלו, בסעודת פורים, בדרך של אכילה לשם שמיים וקידוש החומר.
ריח בגדיו - ריח הקטורת
בזמירות שבת (פיוט 'מה ידידות') כתוב: "לבוש בגדי חמודות". על "בגדי עשיו... החמודות" שחמד מנמרוד (בראשית רבה סה, טז), שעמם נכנס יעקב ליצחק, אמר יצחק (בראשית כז, כז): "וירח את ריח בגדיו ויברכהו, ויאמר: ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ד'", יעקב ביקש שברכת יצחק תחול גם על החלשים שבישראל, "אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו" (סנהדרין לז ע"א), ואכן יצחק הריח בבגדיו של יעקב ריח גן עדן, שאפילו ריקנים שבישראל מלאים מצוות כרימון (סנהדרין שם). בתרגום יונתן בן עוזיאל פירש שהכוונה היא לריח הקטורת, והכוונה בזה, שהרי עשו הוא סבו של עמלק, ולא היה מי שהיה יודע לספר לשון הרע כהמן (מגילה יג ע"ב). וקטורת מכפרת על עוון לשון הרע, כי "יבוא דבר שבחשאי (הקטורת שמוקטרת בתוך קודש הקודשים) ויכפר על דבר שבחשאי" (זבחים פח ע"ב).
מרדכי מבטא את הקטורת, הוא "מור דרור". "מירא דכיא" (שמות ל, כג. עי' חולין קלט ע"ב) ועל ידי כך מתברר שמה שהשתחוו ישראל לצלם "לא עשו אלא לפנים" (מגילה יב ע"א). בפורים מתגלה החשאי האמתי הפנימי, "מי זאת עולה מן המדבר... מקוטרתי מור ולבונה" (שיר השירים ג, ו), שגם החלבנה שבקטורת מרכיבה את הקטורת, ופושעי ישראל מלאים מצוות.
שנזכה בעז"ה לראות שכל יהודי, אפילו מי שכלפי חוץ נראה פושע ישראל, מלא מצוות כרימון. ונזכה לקבל קדושת פורים באמת. שבת שלום ומבורך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
