ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
בפורים שזכינו לשמוח בו זה עתה, הייתה המחלה עניין טוב להתעסק ולהתבדח עליו, מתחפושת של מסיכות 'הקורונה', ועד לשתייה מואצת של בירה קורונה. (מסתמא, את החולים והמבודדים זה לא מצחיק, ונתפלל שה' ישלח רפואה שלימה לכולם).
כמובן, בעיניים של יהודים מאמינים, אנו מחפשים את הצד הרוחני שבעניין. כבר כתבו מספר רבנים בעניין, ואולי אבוא להאיר כאן נקודה נוספת.
בימי קדם, ההתמודדות עם מחלות ומגיפות היה עניין מרכזי לענות בו. די אם ניזכר בברכת 'השכיבנו' שבתפילת ערבית, שאנו כופלים ומבקשים בה (לחלק מהנוסחים): "והסר מעלינו מכת... דבר... חולי... ומגפה", ללמדך עד כמה עלינו לבקש מה' שיצילנו מהמגיפות והמחלות השונות המתפשטות בעולם.
גם בתורתנו הקדושה מוזכרות המגיפות כשליחות ה' לעונש על חטאים שונים, למשל בפרשת כי תשא העונש לחלק מחוטאי חטא העגל היה "ויגוף ה' את העם" (לב, לה). הפרשה אף פותחת באיסור לפקוד את העם, כדי ש"לא יהיה בהם נגף בפקוד אותם", ומצווה על נתינת מחצית השקל שתמנע את הנגף בזמן מפקד.
בשנים האחרונות, עם התפתחות הרפואה, העובדה שהחיידקים התגלו כגורמי המחלות, התחסנות האוכלוסייה, השיפור בתזונה, ומציאת תרופות למחלות רבות, דומה היה שהמגיפות חלפו מהעולם. ניתן היה לחשוב, שהמחלות המסוכנות הן רק מחלות הנוגעות לאדם ספציפי אך מגיפה שתתפשט מאדם לאדם תמה וחלפה מן העולם.
יתר על כן, תחושה נפוצה היא שברגע שיחישו את האדם לבית חולים, וודאי הרופאים ידעו כיצד להצילו, ורק במקרים של מחלות זקנה ומחלות כרוניות קצרה ידם מלהושיע.
והנה, באה הקורונה ולעגה לכולנו. מגיפה תוקפת את האדם המודרני, ולתקופה מסויימת הרפואה מוצאת את עצמה חסרת אונים. בכוחה, להמליץ על דרכים מתאימות להאט את קצב התפשטות המחלה, או אף לטפל בצורה מוגבלת בתסמינים השונים, אך אין בכוחה לתקוף ישירות ולכלות את הנגיף מהעולם.
כתוצאה מכך, גם הכלכלה נפגעת מאד, וביניהם תעשיות המייצגות את תפארת האדם, כתעופה והקשרים בין המדינות השונות ההופכות את העולם לכפר גלובלי.
כולנו מקבלים שיעור בענווה!
בורא העולם הוא כל יכול, ווירוס קטן שנשלח מטעמו משפיע במהירות על עולם כולו!
במצב זה, יחד עם ההשתדלות המתאימה והביטחון בה', אנו שבים ומרימים עינינו השמימה, ופונים לרופא כל בשר שישלח רפואה שלימה לברואיו.
וכך היה כבר לעולמים, עת גנז חזקיהו ספר רפואות, והודו לו חכמים (ברכות י, ע"א), כדי שיבקשו רחמי שמיים (רש"י שם).
ואולי נסיים ברמז מפרשתנו, לדרכים הרוחניות והמעשיות שעלינו לנקוט מול 'הקורונה'. הפרשה פותחת בחיוב לתת מחצית השקל, כדי שלא יהיה נגף בפקוד אותם, כלומר – להוסיף זכויות בצדקה ובהתעוררות לבית המקדש.
ממשיכה בציווי לעשות כיור נחושת, ממנו ירחצו הכוהנים את ידיהם ורגליהם בבואם לשרת בקודש, וברמז לימינו – לחטא ידיים.
וממשיכה בציווי על סממני שמן המשחה והקטורת, וכידוע שמצאנו בפרשת קורח שבכוחה של הקטורת לעצור את המגיפה.
ויהי רצון, שתעצר המגיפה, ונזכה לגאולה שלימה במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
