ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- בעקבות עמונה
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
לאחר שנודע כי מאות מנאמני העם והארץ שעמדו על נפש עמם בעמונה נפצעו באכזריות בעמונה והם מאושפזים בבתי חולים, התעוררתי לנסוע לבקרם ולומר להם שהם מקדשי ה'. באתי אצלם במוצאי יום רביעי, בליווי רופא בכיר, ומצאתים פצועים בגופם ואיתנים ברוחם, מלאי גבורה ואמונה. רציתי להביע את הזדהותי עם מעשיהם, ונתתי לכל אחד מהם ספר, לאות הוקרה. יהי רצון שיזכו כולם לבריאות טובה במהרה, ומתוך המשבר יצאו מחוזקים יותר, ויזכו לחיים טובים ומאושרים.
שאלות אחרי עמונה
שאלות רבות הגיעו בעקבות האירועים המסעירים והמזעזעים בעמונה, ואענה על מקצתם בקיצור.
שאלה: האם נכון מעתה ואילך להתנגד כפי שהתנגדנו בעמונה לכל החרבת בית ביהודה ושומרון?
תשובה: בהחלט. בנסיבות הנוכחיות ההתנגדות היא הדבר הנכון ביותר. אי אפשר שהחלטות מרושעות כאלה יעברו בשתיקה.
האם נכון לחתור לפשרה עם השלטונות
שאלה: האם נכון במקרים כאלה להציע פשרה, כגון להעתיק את הבתים למקום אחר, או שמא אין מקום לשום פשרה עם השלטון שכוונתו רעה?
תשובה: אני אישית בעד פשרות. ולכן אם אפשר למצוא פתרון לפיו יועתקו הבתים למקום סמוך ללא נזק כספי משמעותי, מוטב לקבל פשרה ולמנוע עימות. ולכן טוב שמצאו פשרה בחברון. ובזה אפשר לסמוך על חברי הכנסת וחברי מועצת יש"ע שפועלים לעיתים בדרך השתדלנות והפשרה. אבל אם השלטונות אינם מוכנים לפשרה הוגנת, אזי יש להתנגד להחרבת הבתים בכל תוקף, תוך שמירת הגבולות המוסריים הנדרשים, שלא כאן המקום לפרטם. ובשום פנים אין לתאם עם הצבא והמשטרה את גבולות המאבק. המעשה המכוער של הגירוש וההחרבה צריך להיות כולו באחריות השלטונות, ללא שום סיוע או תיאום מצד מנהיגים או רבנים.
הטעות החמורה של המנהיגות בגוש קטיף היתה שתיאמו את אופי הגירוש עם המגרשים והמחריבים - ראשי הצבא והמשטרה, וכך הגירוש נגמר בחרפה. הם חשבו שאם יימנעו ממאבק חריף "העם יהיה אתנו". והנה לפי הסקרים, לפני הגירוש קרוב לחמישים אחוז תמכו בנו, ולאחר הגירוש נותרנו לבדנו, ומפלגת הגירוש נסקה בסקרים.
לא לגנות בתשקורת
גם בולמוס הגינויים העצמיים הוא טעות חמורה. למשל, גינוי הנערים המואשמים בזריקת אבנים ובלוקים. היה נער אחד שראה שוטר מכה באלות שוב ושוב את חברו בן ה-15 ששכב על הרצפה חסר אונים. הוא הרים בלוק והכה קלות על קסדת השוטר. השוטר נפל והפסיק להכות. האם צריך לגנות את הנער הזה, שאולי מנע רצח?! כל גינוי כזה, כשהוא נשמע בכלי התשקורת, משמש דלק לשנאה ולהגברת האלימות כלפי היהודים הנאמנים ובני הנוער היקרים.
מה עדיף, השתתפות בהפגנה או שירות בצבא?
שאלה: האם אין חשש שהעימותים הללו עם השוטרים והחיילים יגרמו לבני הנוער שלא יוכלו לשרת בצבא?
תשובה: בהחלט יתכן. אמנם אני מאוד מקווה שראשי הצבא יחזרו בתשובה וימצאו את הדרך לפייס את בני הנוער הנפלאים הללו. מכל מקום, אם יעמוד השיקול האם לוותר על עמדתנו ולהימנע מללכת להפגנות או שלא להתגייס לצבא, מוטב ללכת להפגנות. ואם המצב בצבא יישאר כל כך חמור, אזי מוטב שבני הנוער היקרים ילמדו בישיבות גבוהות ולא ישרתו בצבא, עד אשר תחזור השפיות לפיקוד הצבא ויוכלו לחזור לקיים את המצווה החשובה, לשרת בצבא כדי להגן על העם והארץ.
מה מעמדם של השוטרים והחיילים המכים?
שאלה: מה מעמדם של השוטרים החיילים והמפקדים שהיכו באלות באכזריות חייתית את המפגינים בעמונה?
תשובה: מובא בתלמוד (סנהדרין נח, ב): "אמר ריש לקיש: המגביה ידו על חבירו, אף על פי שלא היכהו - נקרא רשע, שנאמר: (שמות ב, יג): 'ויאמר לרשע למה תכה רעך'; למה הכית לא נאמר, אלא למה תכה - אף על פי שלא הכהו נקרא רשע". ואם המרים יד על חברו נקרא רשע, המכה אותו באלה על אחת כמה וכמה, והמפקד האחראי על כל המכים על אחת וכמה שנקרא רשע גדול.
אגב, מסתבר שבקרוב יתפרסמו בכלי התשקורת כתבות מחמיאות לשוטרי היס"מ וחיילי מג"ב ומפקדיהם. הם יוצגו כאנשים עדינים שכל חפצם הוא לעזור לנזקקים ולנשק ילדים ומזוזות, ורק במקרה יצא להם לפצוע אנשים במכות.
שאלה: אבל השוטרים והחיילים שהיכו פעלו בצו הממשלה ובית המשפט. האם אין זה מכשיר את מעשיהם?
תשובה: שלטון שמצווה לעשות עוון אינו מכשיר את העוון, ועל כל חייל ושוטר להימנע מלעשות ומלהרשיע (עיין סנהדרין מט, א; רמב"ם הל' מלכים ג, ט). החטא כאן כפול ומכופל: גם למנוע מיהודים ליישב את הארץ, גם להפר הבטחות שניתנו למתנחלים - שהרי ראש הממשלה עצמו ביקש מהמתנחלים ליישב כל גבעה שמא אח"כ יהיה מאוחר - וגם להכות באלות רשע אנשים טובים וצדיקים.
לעודד את בני הנוער לשרת במסגרת מקוצרת
שאלה: שלטונות הצבא הודיעו כי כל נער שיורשע בבית המשפט על השתתפותו בהתנגדות לא יגויס לצה"ל. כיצד יש להתייחס לכך?
תשובה: המטכ"ל של היום נוהג מצד אחד בכניעה יתירה לאיומים מסביב, ומאידך, באלימות וגסות כלפי הציבור הדתי והלאומי. לאחר גירוש היהודים מכפר דרום הכריז הרמטכ"ל שלא יגייס לצבא את כל הנערים שהיו שם על הגג. הערכתי שמדובר באיום מתלהם של אדם כוחני וגס רוח, וכתבתי כי אם לא יגייסו אותם אתרום עשרת אלפים ש"ח לצדקה. כפי הנראה אצטרך למצוא סיבה אחרת לתרום לצדקה. חסרים לצבא כיום כשלושת אלפים חיילים, והוא מגייס חיילים שבעבר היו פטורים מסיבות רפואיות. נודע לי כי הם מחפשים סולם לרדת מהגג ולהסכים "ברוב טובם" לגייס את אותם בני נוער.
חשוב שראשי הצבא יידעו שככל שיתעמרו יותר בנערים הנפלאים שלנו כך הם יתגייסו לפחות זמן לצבא, ויסתפקו בהכשרה בסיסית, אך ורק לצורך המצווה להיות נכונים לעת מלחמה עם האויב האמיתי. כל נער שייפגע מתגרת ידם, אם מאלות אכזריות ואם במעצר ומשפט, מן הראוי שבתגובה חבריו ימצאו את הדרך לצמצם את שירותם. אם חשבו ללכת לשלוש שנים, יילכו לישיבת הסדר. אם חשבו על מסלול של שירות במסגרת ההסדר, ייכנסו למסגרת של "תורתו אומנותו". כך ינהגו עד שראשי הצבא יחזרו בהם מרשעותם או עד שיוחלפו בטובים מהם.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
