ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בפרשת יתרו העם ניצב מאוחד כאיש אחד בלב אחד והעולם כולו, עליונים ותחתונים, עוצר את מהלכו, משתאה מגודל המעמד. וז"ל המדרש:
"א"ר אבהו בשם ר' יוחנן כשנתן הקב"ה את התורה צפור לא צווח עוף לא פרח שור לא געה אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו, אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול אנכי ה' אלהיך" (שמות רבה פרשה כט ד"ה ט ד"א אנכי).
עם ישראל מתחיל לסלול את הדרך אל עולם שבו רוחניות מנהיגה את הגשמיות.
פרשת משפטים עוסקת במציאות הרבה יותר נמוכה. לאומה עבדים ושפחות עבריים המשועבדים לאחיהם וחלקם אף אינו מעוניין להשתחרר. יש ר"ל רוצחים ושפלים המתאכזרים לעבדיהם והפוגעים אפילו בהוריהם. יש הפוגעים ברכוש חבריהם ויש השולחים ידם בפקדון שנמסר בידיהם. המציאות היא מציאות נורמלית של עם היושב על אדמתו. ציבור על כל רבדיו, צדיקים בינונים ורשעים. הפרשיה עוסקת בעיקר בסידור אורחותיהם של העשירונים היותר נמוכים מבחינה רוחנית. מפתה מצד אחד ונשך נשך מצד שני.
כיצד נתייחס לסמיכות זו? לכאורה מצינו במדרש שתי דעות:
"ר' עקיבא אומר כל פרשה שהיא סמוכה לחברתה למידה הימנה. רבי (יש מדרשים המשייכים את הדעה החולקת על רבי עקיבא לרבי מאיר תלמידו) אומר הרבה פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב" (ספרי במדבר פיסקא קלא ד"ה וישב).
ננסה להציע דרך שתדרש סמוכים דווקא מתוך חידוד והדגשת המרחק ביניהן.
כלל ברזל במשפט העברי, לכל עונש חייבת לקדום אזהרה. "אין עונשין אלא אם כן מזהירין" הוא לא רק כלל בסדרי הענשה אלא כלל רוחני עקרוני המבסס את המשפט העברי על אדנים חזקים ויציבים. בכל פרט הלכתי מחפשים חכמים "עונש שמענו, אזהרה מניין?" (סנהדרין דף נד ע"א ועוד רבים). האזהרה מנוסחת תמיד בלשון מוחלטת:
"לא תגנובו" "לא תענה ברעך עד שקר" "לא תטה משפט".
לעולם, העונש מנוסח בלשון מותנת, לרוב בפתיחה של "כי" או "וכי". הבדל זה בניסוח בא להדגיש כי האיסור מקורו אלקי, הוא איננו תלוי בנכונותך לשאת בתוצאות או ביכולת האכיפה של השלטונות. לעומתו העונש הוא מותנה, מכיוון שאין הכרח שהוא יבוא לידי ביצוע ומטרתנו היא שאכן לא יגיע למישור המעשי. שיטת ניסוח זו באה להדגיש כי מקורו של הקודקס המשפטי העברי מסיני, מן השמים, ולא רק מהסכמה של חברה המעוניינת בחיים שקטים של חוק וסדר.
הביטויים "כי" ו"וכי" מופיעים בפרשת משפטים שלושים ושמונה פעמים, מכיוון שפרשה זו עוסקת בעיקר בתחום העונש ולא בתחום האזהרה. האזהרות מרוכזות בעשרת הדיברות של פרשת יתרו ומנוסחות כולן בצורה מוחלטת. עשרת הדיברות חוזרות ומופיעות בפרשת משפטים לאורך הפרשה גם כאן בצורה מוחלטת (אין לנו אפשרות השבוע להרחיב בנושא זה).
ניתן אולי להסיק מכך כי גם הניסוח המותנה של העונשים איננו בא למעט אותם ממקורה האלקי הנשגב של התורה. אדרבא מעמד הר סיני כולל בתוכו את שתי הפרשיות כפי שמודגש בסוף פרשת משפטים. שם מחזירה אותנו התורה לאותם רגעים מופלאים בהם הכריזו כולם כאיש אחד:
"וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כ"ד ז).
לומר לך כי אף על פי שרחוקות שתי פרשיות אלה זו מזו מלמדות הן האחת על השניה.
הבה נתפלל כי נחזור שוב למעמד הנפלא של "יחדיו" כולנו כאחד עושים ושומעים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
