ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
על זאת כותב ה'שפת אמת' זיע"א "ה' יתברך רצה שיאמינו בני ישראל למשה רבנו ע"ה לחזור לאחוריהם, ולא הראה להם את הדרך על ידי הענן, והענן נשאר עומד במקומו. רק בני ישראל האמינו למשה רבנו בשם ה' לחזור לאחוריהם לצד מצרים, וזה היה זכות גדול לבני ישראל".
כלל מונח בידינו, שכל דבר שהיה ביציאת מצרים הוא דבר נצחי לדורות, וכמו שהאמינו אז במשה רבנו במצב של הסתר פנים, הרי נשאר בימים אלו כוח האמונה הזו.
רבי נתן מברסלב זיע"א אמר "לפני שהתקרבתי לרבינו נחמן מברסלב זיע"א הבנתי שהצדיק הוא צדיק אבל אני נשארתי נתן, ועכשיו כשהתקרבתי לרבי נחמן הבנתי שהוא צדיק וגם אני יכול להיות צדיק".
משה רבנו הוא ההשתקפות של האוצר הנפלא הטמון בתוכנו, הצדיק נותן לך דרך ועצות איך להתחבר לנקודה הטובה העצמית שלך ולהביא אותה לידי ביטוי.
להאמין בכוחו של משה רבנו, הכוונה היא, שהאדם צריך להאמין בעצמו ובכוחותיו הפנימיים, 'ועמך כולם צדיקים' להאמין שבפנימיותו הוא באמת צדיק, ויש לו את היכולת להגיע לדרגה נעלה זו ולהוציא אותה מהכוח אל הפועל.
אמרו חז"ל (זוהר הקדוש) 'הקדוש ברוך הוא, התורה וישראל אחד הם'. פירוש, כמו שיש חיוב להאמין בה' יתברך, לידע כי הוא אחד יחיד ומיוחד, וכמו שיש חיוב להאמין בנצחיות התורה, ושזאת התורה לא תהיה מוחלפת, כן יש חיוב להאמין בנצחיות קדושת האומה הישראלית, ולהאמין ביכולת של איש הישראלי להתעלות, להתקדש ולהתרומם.
מובא מצדיקים אשר בכל יהודי מונח ניצוץ ממשה רבנו, כפי שכתוב בפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב". ומדייק השפת אמת, משה הוא מורשה לקהילת יעקב, משה רבינו הוא ירושה לכלל ישראל, והוא נחלה עולמית שאין לה הפסק.
ובספר חרדים כתב חיזוק עצום "כי איש אשר נשקע בחטאיו שקשה לו לשוב בתשובה, הקב"ה מביא לתוכו עיבור נשמת משה רבנו, שיסייע בידו שיוכל לשוב לה'".
בליקוטי מוהר"ן (חלק ב' סימן עב) רבינו הקדוש מפרש ש'עיבור' הכוונה היא ל'התחזקות', משה רבנו מזכיר ליהודי את מעלתו וסגולת נשמתו, שנחצבה מכיסא הכבוד, וכך יאמין בעצמו ובכוח התשובה.
ללמדנו, שכמו שיציאת מצרים הייתה על ידי משה רבנו, כך יש לכל אדם הכוח לצאת ממצרים. אם חס ושלום נשקעת בארבעים ותשע שערי טומאה, ואין ביכולתך לצאת, הרי שיש לך סיוע מהרועה הנאמן לצאת מהמיצר הפרטי שלך, על ידי שמזכיר לך שוב ושוב שאין סיבה להתייאש כי עדיין הקב"ה איתך עימך ואצלך.
אנו קוראים בהפטרה של השבת את 'חזון העצמות היבשות' (יחזקאל לז) "ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אומרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו". והטור כתב בשם רב האי גאון, 'כי בשבת חול המועד תהיה תחיית המתים'.
בכל שבת חול המועד פסח יש ענין של תחיית המתים, היינו, להפיח חיות לאלו שאמרו חז"ל שהם בחינת מתים. ובכל אחד יש חלק לא טוב שצריך להכניס לתוכו רוח חיים, והזמן המוכשר לזה הוא בשבת הזו שיש השפעה של רוח חיים לעצמות היבשות.
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' שלכולנו יש עצמות יבשות שחסר בהן הלחלוחית של קדושה והחיות כראוי, וצריכים להתלהב בשבת זו, להחיות את הנשמה בשלהבת אש קודש.
ובפרט את אותן העצמות היבשות, בשר מבשרנו, אחינו האהובים התועים, שחושבים שאין להן עוד תקומה, שחס ושלום אבדו קשר ליהדות, והתייאשו מלהגביה את עצמם.
הרי הפסח זהו הזמן המתאים להשפיע עליהם טל של תחיה, להכניס בהם רוח של התחדשות, שיראו שיש להם תקווה להתקרב להקב"ה, שאבא בשמיים אוהב אותם ומחכה להם. שיאמינו בעצמם שיש להם הכוח להתרומם מהשפלות ולחזור לשורשם העליון, לאור באור החיים.
אנו מצפים ומייחלים להתגשמות הנבואה (ישעיהו כז, יג) "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים, והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים".
בשבת קודש זו של פסח, יש את הזמן לעורר את האובדים בארץ אשור, אלו שנאבדו מהאושר של טוב אמתי, ואת הנידחים מצד המיצר של גלות הנפש, שיאמינו בצדיקי הדורות אשר הודיעו וצעקו לכל יהודי מי שיהיה ש'אין שום ייאוש בעולם כלל'!
ובוודאי גם לך יש תקווה להיגאל גאולת עולם להתקרב אליו יתברך ולהזריח עליך אור שפע נעימות זיו ידידות בבורא כל העולמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
