ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
בסדר עבודת יום הכיפורים נצטווה אהרן הכהן להביא פר לחטאת כדי לכפר בעדו, בעד ביתו ובעד בית אהרן כל אחיו הכהנים, ניתן להבין מדוע הוא נצטווה להביא פר לחטאת עבור הכהנים ושעיר לחטאת עבור עם ישראל, שהרי עיקר החטאת נועדה לכפר על טומאת מקדש וקדשיו, ובאופן טבעי הכהנים הנמצאים תדיר בבית המקדש נכשלים בזה יותר, ולכן עליהם להביא קרבן גדול יותר, אפשר להוסיף גם באופן כללי, שמהכהנים משרתי ה' מצופה להשמר מן החטא יותר מאשר כל אדם מישראל, אם כן, חטאיהם גדולים יותר, ולכן הקרבן שלהם צריך להיות גדול יותר, אבל מדוע נצטווה לקחת מאת עדת בני ישראל שני שעירי עזים לחטאת, מדוע לא די בשעיר אחד?
"וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי, והתודה עליו את כל עוונות בני ישראל, ואת כל פשעיהם לכל חטאתם, ונתן אותם על ראש השעיר, ושלח ביד איש עתי המדברה. ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה, ושלח את השעיר במדבר" (ויקרא טז, כ-כב). מדוע יש צורך בשעיר לעזאזל כדי לכפר על כל עוונות בני ישראל, ועל כל פשעיהם לכל חטאתם, הלא כבר הוקרב השעיר הראשון לחטאת בדיוק למטרה זו, "ושחט את שעיר החטאת אשר לעם.. וכפר על הקודש מטומאות בני ישראל, ומפשעיהם לכל חטאתם.. וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל" (ויקרא טז, טו-יז)?
מה היה עושה? חולק לשון של זהורית, חציו קשר בסלע וחציו קשר בין שתי קרניו, ודחפו לאחוריו, והוא מתגלגל ויורד, ולא היה מגיע לחצי ההר, עד שנעשה איברים איברים. רבי ישמעאל אומר... לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל, וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין, שנאמר (ישעיהו א, יח): "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (יומא פרק ו, משניות ו, ח). השעיר לעזאזל, נדחף לאחוריו, והוא מתגלגל ויורד, ולא היה מגיע לחצי ההר, עד שנעשה איברים איברים, מדוע נדרשים אנו לטקס קשה כל כך כדי שחטאינו ילבינו, מדוע לא די בקרבן חטאת שהוקרב בבית המקדש?
ועל זדון טומאת מקדש וקדשיו, שעיר הנעשה בפנים ויום הכפורים מכפרין. ועל שאר עבירות שבתורה, הקלות והחמורות, הזדונות והשגגות, הודע ולא הודע, עשה ולא תעשה, כריתות ומיתות בית דין, שעיר המשתלח מכפר (משנה שבועות א, ו).
תנא דבי ר' ישמעאל עזאזל שמכפר על מעשה עוזא ועזאל - מלאכי חבלה שירדו לארץ בימי נעמה אחות תובל קין ועליהם נאמר ויראו בני האלהים את בנות האדם (בראשית ו, ב) כלומר על העריות מכפר (יומא סז: ורש"י).
המשנה מסבירה לנו ששעיר החטאת שהוקרב בבית המקדש נועד לכפר על זדון טומאת מקדש וקדשיו, ועל כל שאר העבירות השעיר המשתלח לעזאזל מכפר, הגמרא מדגישה שהשעיר לעזאזל נועד לכפר במיוחד על איסורי עריות, אולם אנו עדיין איננו מבינים מדוע שלא יכפר השעיר שהוקרב בבית המקדש על כל העבירות, גם על העריות, מדוע יש צורך בשעיר לעזאזל כדי לכפר על כל העבירות, למעט זדון טומאת מקדש וקדשיו?
האמת היא שיש דרכים שונות להבין את כל נושא הקרבנות, ובמיוחד על פי דרך הסוד, אולם אנו ננסה לצעוד בדרך הפשט שמביא הרמב"ן, כדברים מתקבלים, מושכים את הלב כדברי אגדה, וזה לשונו: ויותר ראוי לשמוע הטעם שאומרים בהם, כי בעבור שמעשי בני אדם נגמרים במחשבה ובדבור ובמעשה, צוה השם כי כאשר יחטא יביא קרבן, יסמוך ידיו עליו כנגד המעשה, ויתודה בפיו כנגד הדבור, וישרוף באש הקרב והכליות שהם כלי המחשבה והתאוה, והכרעים כנגד ידיו ורגליו של אדם העושים כל מלאכתו, ויזרוק הדם על המזבח כנגד דמו בנפשו, כדי שיחשוב אדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלהיו, בגופו ובנפשו, וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו לולא חסד הבורא שלקח ממנו תמורה וכפר הקרבן הזה שיהא דמו תחת דמו, נפש תחת נפש, וראשי אברי הקרבן כנגד ראשי אבריו, והמנות להחיות בהן מורי התורה שיתפללו עליו, וקרבן התמיד בעבור שלא ינצלו הרבים מחטוא תמיד (רמב"ן ויקרא א, ט). קרבן חטאת נועד להמחיש לאדם את חומרת מעשיו, כדי שישנה את דרכיו, וישוב בתשובה שלמה לפני בוראו, מה אם כן יש בשעיר המשתלח לעזאזל, שאין בשעיר לחטאת שהוקרב בבית המקדש?
וכאשר היה שעיר המשתלח - לכפרת חטאים גדולים כולם, עד שאין חטאת ציבור שיכפר מה שהוא מכפר, וכאילו הוא נושא כל החטאים - מפני זה לא נרצה לזביחה ולא לשריפה ולא להקרבה כלל, אלא הרחיקו תכלית ההרחקה, ויושלך לארץ גזרה - רצוני לומר שאין בה ישוב. ואין ספק לאדם, שהחטאים אינם משאות שיעתקו מגב איש אחד לגב איש אחר, אבל אלו המעשים כולם משלים, להביא מורא בנפש עד שתתפעל לתשובה - כלומר שכל מה שקדם ממעשינו נקינו מהם, והשלכנום אחרי גוינו, והרחקנום תכלית ההרחקה (רמב"ם במורה נבוכים ג, מו).
על פי דברים אלו של הרמב"ן והרמב"ם, חשבתי להציע עוד דרך להתבונן, לנסות ולהבין מדוע ציוותה התורה לשלוח שעיר לעזאזל, עם כל הטקס הנלווה לכך, על מנת לכפר על שאר העבירות, ומה רוצה התורה שנלמד מכך. ישנה אמרה ידועה: מזל שאנשים מקיימים את מצוות נטילת ארבעת המינים עם אתרוג מהודר בבית הכנסת, ואוכלים מרור בשיעור הנצרך בביתם, כי אילו זה היה הפוך, היו אנשים לוקחים לימון במקום אתרוג בביתם, ואוכלים שיעור גדול מאוד של מרור בבית הכנסת כדי להרשים את כולם, והיו מסתכנים בכך. אדם יכול לעמוד במקום החשוב ביותר בעולם, בבית המקדש, להקריב שעיר חטאת על החטא החמור של טומאת מקדש וקדשיו, להרגיש שהוא צדיק גמור, קדוש וטהור, ואף להתגאות בכך. הוא מתעלם לחלוטין מכל שק החטאים הכבד אותו הוא סוחב על שכמו. באה התורה הקדושה ואומרת לו לאדם, ביום הכיפורים, אחת בשנה, היום המיוחד בו עליו לשוב בתשובה שלמה, להשליך מעליו את כל שק החטאים, ובמיוחד את אותם חטאים שנפשו של אדם מחמדתן כאיסורי עריות, צא אל המדבר, מקום שומם, מקום בו אין לך על מי להתגאות, ואין לך ממי להסתיר דבר, תתבונן בעצמך, תעמוד מול אלוקיך, תהיה כנה, הורד את שק החטאים מעל שכמך, פתח את השק ותתבונן פנימה, תכיר בכל החטאים שלך, הקלות והחמורות, הזדונות והשגגות, השלך אותם מעליך, תתבונן במה שנעשה לשעיר המשתלח, תבין מה היו ראוי להעשות לאדם כמוך, תתחרט מעומק הלב, תשוב בתשובה שלמה, תשליך את כל שק החטאים מראש הצוק, שיתפרקו לחלוטין, ויפלו אל מקום ממנו לא ישובו עוד, וכדברי הרמב"ם (בהלכות תשובה ב, ב) "ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
