ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
בסדר עבודת יום הכיפורים נצטווה אהרן הכהן להביא פר לחטאת כדי לכפר בעדו, בעד ביתו ובעד בית אהרן כל אחיו הכהנים, ניתן להבין מדוע הוא נצטווה להביא פר לחטאת עבור הכהנים ושעיר לחטאת עבור עם ישראל, שהרי עיקר החטאת נועדה לכפר על טומאת מקדש וקדשיו, ובאופן טבעי הכהנים הנמצאים תדיר בבית המקדש נכשלים בזה יותר, ולכן עליהם להביא קרבן גדול יותר, אפשר להוסיף גם באופן כללי, שמהכהנים משרתי ה' מצופה להשמר מן החטא יותר מאשר כל אדם מישראל, אם כן, חטאיהם גדולים יותר, ולכן הקרבן שלהם צריך להיות גדול יותר, אבל מדוע נצטווה לקחת מאת עדת בני ישראל שני שעירי עזים לחטאת, מדוע לא די בשעיר אחד?
"וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי, והתודה עליו את כל עוונות בני ישראל, ואת כל פשעיהם לכל חטאתם, ונתן אותם על ראש השעיר, ושלח ביד איש עתי המדברה. ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה, ושלח את השעיר במדבר" (ויקרא טז, כ-כב). מדוע יש צורך בשעיר לעזאזל כדי לכפר על כל עוונות בני ישראל, ועל כל פשעיהם לכל חטאתם, הלא כבר הוקרב השעיר הראשון לחטאת בדיוק למטרה זו, "ושחט את שעיר החטאת אשר לעם.. וכפר על הקודש מטומאות בני ישראל, ומפשעיהם לכל חטאתם.. וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל" (ויקרא טז, טו-יז)?
מה היה עושה? חולק לשון של זהורית, חציו קשר בסלע וחציו קשר בין שתי קרניו, ודחפו לאחוריו, והוא מתגלגל ויורד, ולא היה מגיע לחצי ההר, עד שנעשה איברים איברים. רבי ישמעאל אומר... לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל, וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין, שנאמר (ישעיהו א, יח): "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (יומא פרק ו, משניות ו, ח). השעיר לעזאזל, נדחף לאחוריו, והוא מתגלגל ויורד, ולא היה מגיע לחצי ההר, עד שנעשה איברים איברים, מדוע נדרשים אנו לטקס קשה כל כך כדי שחטאינו ילבינו, מדוע לא די בקרבן חטאת שהוקרב בבית המקדש?
ועל זדון טומאת מקדש וקדשיו, שעיר הנעשה בפנים ויום הכפורים מכפרין. ועל שאר עבירות שבתורה, הקלות והחמורות, הזדונות והשגגות, הודע ולא הודע, עשה ולא תעשה, כריתות ומיתות בית דין, שעיר המשתלח מכפר (משנה שבועות א, ו).
תנא דבי ר' ישמעאל עזאזל שמכפר על מעשה עוזא ועזאל - מלאכי חבלה שירדו לארץ בימי נעמה אחות תובל קין ועליהם נאמר ויראו בני האלהים את בנות האדם (בראשית ו, ב) כלומר על העריות מכפר (יומא סז: ורש"י).
המשנה מסבירה לנו ששעיר החטאת שהוקרב בבית המקדש נועד לכפר על זדון טומאת מקדש וקדשיו, ועל כל שאר העבירות השעיר המשתלח לעזאזל מכפר, הגמרא מדגישה שהשעיר לעזאזל נועד לכפר במיוחד על איסורי עריות, אולם אנו עדיין איננו מבינים מדוע שלא יכפר השעיר שהוקרב בבית המקדש על כל העבירות, גם על העריות, מדוע יש צורך בשעיר לעזאזל כדי לכפר על כל העבירות, למעט זדון טומאת מקדש וקדשיו?
האמת היא שיש דרכים שונות להבין את כל נושא הקרבנות, ובמיוחד על פי דרך הסוד, אולם אנו ננסה לצעוד בדרך הפשט שמביא הרמב"ן, כדברים מתקבלים, מושכים את הלב כדברי אגדה, וזה לשונו: ויותר ראוי לשמוע הטעם שאומרים בהם, כי בעבור שמעשי בני אדם נגמרים במחשבה ובדבור ובמעשה, צוה השם כי כאשר יחטא יביא קרבן, יסמוך ידיו עליו כנגד המעשה, ויתודה בפיו כנגד הדבור, וישרוף באש הקרב והכליות שהם כלי המחשבה והתאוה, והכרעים כנגד ידיו ורגליו של אדם העושים כל מלאכתו, ויזרוק הדם על המזבח כנגד דמו בנפשו, כדי שיחשוב אדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלהיו, בגופו ובנפשו, וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו לולא חסד הבורא שלקח ממנו תמורה וכפר הקרבן הזה שיהא דמו תחת דמו, נפש תחת נפש, וראשי אברי הקרבן כנגד ראשי אבריו, והמנות להחיות בהן מורי התורה שיתפללו עליו, וקרבן התמיד בעבור שלא ינצלו הרבים מחטוא תמיד (רמב"ן ויקרא א, ט). קרבן חטאת נועד להמחיש לאדם את חומרת מעשיו, כדי שישנה את דרכיו, וישוב בתשובה שלמה לפני בוראו, מה אם כן יש בשעיר המשתלח לעזאזל, שאין בשעיר לחטאת שהוקרב בבית המקדש?
וכאשר היה שעיר המשתלח - לכפרת חטאים גדולים כולם, עד שאין חטאת ציבור שיכפר מה שהוא מכפר, וכאילו הוא נושא כל החטאים - מפני זה לא נרצה לזביחה ולא לשריפה ולא להקרבה כלל, אלא הרחיקו תכלית ההרחקה, ויושלך לארץ גזרה - רצוני לומר שאין בה ישוב. ואין ספק לאדם, שהחטאים אינם משאות שיעתקו מגב איש אחד לגב איש אחר, אבל אלו המעשים כולם משלים, להביא מורא בנפש עד שתתפעל לתשובה - כלומר שכל מה שקדם ממעשינו נקינו מהם, והשלכנום אחרי גוינו, והרחקנום תכלית ההרחקה (רמב"ם במורה נבוכים ג, מו).
על פי דברים אלו של הרמב"ן והרמב"ם, חשבתי להציע עוד דרך להתבונן, לנסות ולהבין מדוע ציוותה התורה לשלוח שעיר לעזאזל, עם כל הטקס הנלווה לכך, על מנת לכפר על שאר העבירות, ומה רוצה התורה שנלמד מכך. ישנה אמרה ידועה: מזל שאנשים מקיימים את מצוות נטילת ארבעת המינים עם אתרוג מהודר בבית הכנסת, ואוכלים מרור בשיעור הנצרך בביתם, כי אילו זה היה הפוך, היו אנשים לוקחים לימון במקום אתרוג בביתם, ואוכלים שיעור גדול מאוד של מרור בבית הכנסת כדי להרשים את כולם, והיו מסתכנים בכך. אדם יכול לעמוד במקום החשוב ביותר בעולם, בבית המקדש, להקריב שעיר חטאת על החטא החמור של טומאת מקדש וקדשיו, להרגיש שהוא צדיק גמור, קדוש וטהור, ואף להתגאות בכך. הוא מתעלם לחלוטין מכל שק החטאים הכבד אותו הוא סוחב על שכמו. באה התורה הקדושה ואומרת לו לאדם, ביום הכיפורים, אחת בשנה, היום המיוחד בו עליו לשוב בתשובה שלמה, להשליך מעליו את כל שק החטאים, ובמיוחד את אותם חטאים שנפשו של אדם מחמדתן כאיסורי עריות, צא אל המדבר, מקום שומם, מקום בו אין לך על מי להתגאות, ואין לך ממי להסתיר דבר, תתבונן בעצמך, תעמוד מול אלוקיך, תהיה כנה, הורד את שק החטאים מעל שכמך, פתח את השק ותתבונן פנימה, תכיר בכל החטאים שלך, הקלות והחמורות, הזדונות והשגגות, השלך אותם מעליך, תתבונן במה שנעשה לשעיר המשתלח, תבין מה היו ראוי להעשות לאדם כמוך, תתחרט מעומק הלב, תשוב בתשובה שלמה, תשליך את כל שק החטאים מראש הצוק, שיתפרקו לחלוטין, ויפלו אל מקום ממנו לא ישובו עוד, וכדברי הרמב"ם (בהלכות תשובה ב, ב) "ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
