ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
השנה (נכתב בשנת תש"פ), עקב 'הקורונה' לא נוכל לעלות מירונה, ואף לא נזכה לריקודים ההמוניים בצוותא חדא סביב המדורות, אך אורו המופלא של רבי שמעון יעלה ויאיר בזוהר רוחני עליון, ואף נוכל לעסוק ביתר שאת בסיפוריו ובתורתו העמוקה.
אכן, זה הזמן להתבונן בסיפור נוסף, מוכר פחות, המגלה זווית אחרת על אשר למד רבי שמעון בעת צאתו מהמערה. הסיפור הידוע, אותו שנינו מקטנותנו, מופיע במסכת שבת בתלמוד הבבלי, אך התלמוד הירושלמי (שביעית פרק ט הלכה א) מביא היבט אחר בסיפור יציאת רשב"י מהמערה.
וכך מסופר (בתרגום חופשי): רבי שמעון הסתתר שלוש עשרה שנים במערה... לסוף שלוש עשרה שנים, אמר: נצא ונראה מה קול יש בעולם. יצא וישב על פי המערה. ראה צייד אחד, שפורס מצודות לציפורים. שמע בת קול שאומרת 'דימוס' (חופשי), וניצלה הציפור.
אמר (רבי שמעון לעצמו) – אם ציפור מבלעדי השמיים (השגחת ה') לא נלכדת, כל שכן בן אדם, (ויצא מהמערה)... טיהר את טבריה.
בסיפור זה, בשונה מהבבלי, רבי שמעון לא שומע את אליהו הנביא שמספר שמת הקיסר ובטלו גזרותיו, וגם לא שומע בת קול שמצווה עליהם 'צאו ממערתכם'. בירושלמי, רבי שמעון מתעורר מעצמו לצאת ולראות מה קול יש בעולם.
יש כאן אמירה עמוקה הרומזת לתורת הנסתר שרשב"י הביא לעולם ממערתו. רשב"י מקשיב לקול שיש בעולם. בעולם הגשמי מסתתר קול רוחני, וצריך להקשיב להיבט הרוחני העמוק שיש בעולם, בבחינת "מבשרי אחזה אלוק'". כל הבריאה הגשמית אומרת שירה רוחנית, וה' מדבר דרכה, ואת זה רשב"י ותורת הנסתר באים לחשוף. ה' מדבר אלינו דרך המציאות, ומבחינה זו המקובלים הם תלמידיהם וממשיכיהם של הנביאים, שהקשיבו לקול ה' הממשיך ומנסר תדיר בחלל העולם. (וכמסורת המקובלים, שאת הקבלה קיבלו מפי אליהו הנביא).
רבי שמעון משתמש כאן בביטוי – 'נראה, מה קול יש בעולם'. לכאורה, יש כאן סתירה לשונית. קול שומעים ולא רואים. אך זה בדיוק העניין, כעין "וכל העם רואים את הקולות", במעמד הר סיני. הקול הוא רוחני, ואילו את המציאות הגשמית הפיזית רואים ולא שומעים, אך רשב"י בא לחשוף תדיר את הרובד המיוחד של מעמד הר סיני, שבו מצליחים לחשוף את הקול הרוחני הפנימי, וכביכול לראות אותו כמציאות פיזית ממשית, כי הוא מתגלה החוצה כמציאות גשמית הנראית בעיניים.
והנה, רואה רשב"י צייד הפורס מצודות, אך כשיש קול בעולם שעל הציפור להיות חופשייה, היא ניצלת, ומכאן הוא לומד על השגחת ה' בעולם, ושהכל תלוי בו.
ולכאורה לימוד זה הוא תמוה – הרי כל יהודי יודע, שיש השגחה פרטית, והכל תלוי ברצון ה', ומה החידוש הגדול שהתחדש לרשב"י?
אפשר לתרץ באופן פשוט – כאן הבין רשב"י, שה' רומז לו שהוא ינצל ואל לו לחשוש מהקיסר. אך אולי הגמרא באה ללמד אותנו עומק יותר.
באמת, מה שהיום מקובל בעם ישראל בנוגע להשגחה פרטית, וכביכול פשוט לכל יהודי, לא היה כל כך פשוט פעם. באמת, הרמב"ם במורה נבוכים סובר שהשגחת ה' היא רק כללית על כל מין ומין, השגחה שיהיו ציפורים, כבשים וכו', אך לא השגחה על כל פרט ופרט.
ובאמת, מי שהנחיל לעם ישראל את התפיסה שיש השגחה ממש על כל פרט ופרט, עד לפרט הכי קטן, זה גדולי ישראל ששאבו זאת מתורת הנסתר. ואת זה בא הירושלמי ללמדנו, דע לך כשרשב"י יוצא מהמערה הוא בא ללמדנו שה' משגיח על הכל עד הפרט הכי קטן האחרון.
עניין זה מלמדנו עד כמה תורת הנסתר ורעיונותיה, הפכו לנחלת הציבור. וככל מחלוקת, אלו ואלו דברי אלוקים חיים, אך מבחינה מסויימת יש גם רעיונות אגדיים שכבר התקבלו בציבור כביכול כהלכה פסוקה. והלא רעיון זה נותן לאדם נוחם ומשענת, וגורם לו להתרפק על השגחת ה' כבן המתרפק על אביו.
ובימי 'הקורונה' הללו, עת רואים אנו עד כמה בריה כה קטנה כוירוס זעיר, יכולה להשפיע באופן מהפכני על העולם, הרי יכולים אנו להתחזק באמונה בהשגחת ה' עלינו עד הפרט האחרון, כחרטומי מצריים שכשראו את מכת 'הכינים', קיבלו ואמרו : "אצבע אלוקים היא"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
