ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
הגמרא אומרת שיש דרכים שונות של תשובה, ואם כי "בזבח ומנחה אינו מתכפר" - מתכפר בתורה וגמילות חסדים 1 , וכן בספרים הקדושים מובאות דרכי תשובה מיוחדות לכל עבירה ועבירה. אולם מעבר לדרך העבודה המיוחדת לכל אחד ואחד קיימת דרך אחת הנתונה לכל, והיא לימוד עניין התשובה כתורה. התורה היא תכלית העולם, ומכיוון שהאדם עוסק בתכלית העולם והאדם, הרי זה עצמו שביל ישר.
זהו חידושו הגדול של הרמב"ם בהלכות תשובה. לכן הכניס הרמב"ם את הלכות התשובה, הכוללות גם את העיסוק בבחירה, בשכר ובעונש, ובעולם הבא, להלכותיו. אמנם בחלקן הראשון של הלכות התשובה עוסק הרמב"ם בפרטי מצוות התשובה, אך בחלקן השני דן הרמב"ם בעיקרי האמונה כמשיח, כוח הבחירה והעולם הבא, וזאת מכיוון שהוא רואה בהם חלק של תורה.
בניגוד לשולחן ערוך שהביא רק את ההלכות המעשיות בזמנו, הרי הרמב"ם מבקש בחיבורו זה להקיף את כל התורה כולה, וכפי שכתב בהקדמתו ל"משנה תורה":
"לפיכך קראתי שם חיבור זה 'משנה תורה', לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם" וכו',
ומכיוון שהוא רואה בעיקרי אמונה אלו חלק של תורה, לכן הוא הכניסם להלכותיו.
לדעת הרמב"ם, שכר ועונש הוא מקצוע גדול של תורה, שכן עליו סובבת כל התורה, וכן הוא בשאר עיקרי האמונה, ומכיוון שכן הוא מכניס זאת למסגרת של תורה, ושל הלכות של תורה. הרמב"ם הופך את עיקרי האמונה לתורה, ולהלכות ממש, ומעתה הרי הם חלק של תורה.
ומקורו של הרמב"ם הוא בדברי משה רבנו בפרשתנו: "הודיעני נא את דרכך" וגו' 2 . לאחר שסלח הקב"ה לבני ישראל על עוון העגל, ביקש ממנו משה רבנו: "ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך, ואדעך למען אמצא חן בעיניך" וגו', והוסיף: "ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה", ובעקבות כך הודיעו הקב"ה את שלוש עשרה מידותיו. ולכאורה אין זה מובן מדוע ביקש זאת משה רבנו דווקא כאן? אלא הסבר הדבר הוא, שלאחר חטא העגל התגלתה תורה חדשה, שלא הייתה ידועה עד אז, והיא תורת התשובה, ומכיוון שמשה רבנו ראה זאת כחלק מן התורה, לכן הוא ביקש מהקב"ה להודיעו את מידותיו, ואכן הקב"ה לימד אותו את שלוש עשרה מידותיו כתורה.
שלוש עשרה המידות הן מידות של תורה, וכך יש ללמוד אותן. וכן הוא גם לגבי דרכי התשובה. גם דרכי התשובה הן חלק מתורה, וכך יש ללמוד אותן, לא כסגולות. יש ספרי מוסר הנועדים לעורר ולהלהיב את האדם לתשובה, אולם ההלכות המופיעות ברמב"ם אינן התעוררות גרידא, אלא הרי הן הלכות ככל הלכותיה של תורה, ומכיוון שדרכי התשובה מובאות בהלכות אלו, הרי גם הן חלק מן התורה, וכך יש ללמדן ולקיימן.
יהי רצון שבעקבות לימודן וקיומן של הלכות אלו כתורה, נזכה ונראה בגאולה השלמה, וכפסקו של הרמב"ם 3 :
"כל הנביאים כולן צוו על התשובה, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, שנאמר 'והיה כי יבאו עליך כל הדברים' וגו' 'ושבת עד ה' אלקיך ושב ה' אלוקיך' וגו".
--------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
