ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
כזה הוא הסיפור המפורסם, שרגילים לספרו על כמה מגדולי ישראל, וביניהם מסופר על רבי ישראל סלנטר, שבשנה אחת כשהלך לבית הכנסת לתפילת 'כל נדרי', שמע בדרך קול בכי ילד מאחד הבתים. אימו של הילד הלכה להתפלל, והשאירה ילדה קטנה לשמור על הילד, אך הילדה נרדמה והתינוק בכה.
ניסה רבי ישראל להרגיע את התינוק ולהרדימו, אך הילד המשיך לבכות. לקח רבי ישראל את הילד על זרועותיו, והגיע לבית הכנסת, תוך שהוא מאחר לתפילת כל נדרי... (לפי סיני, נא, עמ' קמד).
למעשה, סיפור זה אפשר לספר בכל השנים על רבות מנשות ישראל הצדיקות, שמוותרות על תפילת 'כל נדרי', ושומרות על תינוקותיהן...
באמת, ראוי שנתפעל כל שנה ממעלתן של נשות ישראל. הסיבה שאיננו מתפעלים, כי נדמה לנו שמעלתן פחותה, שהרי אלו התינוקות שלהן, והן כביכול מחוייבות לשמור עליהם, בשונה מרבי ישראל שהמשימה לא הייתה מוטלת על שכמו.
אולם, האמת היא, ש"גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה" (קידושין לא.), ולכן מעלתם של כל הנשים גדולה מאוד, שהרי למען החיים 'השגרתיים', וגידול הדור הבא של עם ישראל, הן מקריבות את תחושת השגב הרוחני של תפילות הימים הנוראים.
השנה, אפשר לצרף למעלה זו, גם את כל החולים ומטפליהם. וכך מספרים על מי שהיה שליח הציבור הקבוע בתפילת השחרית אצל הרבי מבעלז, שפעם אחת איחר לתפילה ביום הכיפורים, כי באכסניה שלו היה חולה מסוכן, והשתהה החזן להכין לחולה כוס חמין להשיב נפשו.
כשהגיע החזן לבית המדרש כבר סיימו פסוקי דזמרה, והיה חייב מיד לגשת להתפלל ולפתוח ב'המלך היושב על כסא רם ונשא'. בשעה שניגש להתפלל, נזכר בגמרא שאומרת: 'אם מלך אני, למה לא באת עד עכשיו' (גיטין נו – בתרגום חופשי).
כשסיים תפילת שחרית, שאלו הרבי מבעלז: מה היה לך היום עם תפילתך?
חשב החזן, שהרבי מתכוון להוכיח אותו על האיחור, והחל להתנצל ולהסביר את הסיבה, אבל הרבי הפסיקו ואמר: "הרגשתי שאיזה דבר גדול בא לידך היום, כי המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. היטבת עשות! תפילתך התקבלה ושכרך גדול מאוד! (לפי הרב א"י בלומברג, מגדולי החסידות, בית בעלז עמ' מג).
ומכאן נעבור לנקודה הלכתית חשובה, הנוגעת לאיש או אישה, שנמנע מהם להשתתף בתפילות יום הכיפורים. מעבר לחיוב הצום ביום כיפור, ישנה מצווה נוספת מדאורייתא, שלא כולם מודעים אליה, והיא מצוות ווידוי ביום כיפור ובערב יום כיפור.
תמצית הפסיקה ההלכתית המובאת כאן היא על דעתו של הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א, שהתיר לי לפרסם בשמו. (הניסוח והנימוקים הם שלי ולעניות דעתי):
א. ביום כיפור יש מצווה מדאורייתא להתוודות לפחות פעם אחת. גם נשים מחוייבות במצווה זו.
לכן גם מי שלא יכול/ה ללכת לבית הכנסת ואפילו אם שוכב במיטה בגלל הצום חייב/ת במצווה זו.
הטוב ביותר להתפלל לפחות פעם אחת תפילה של יום כיפור שיש בה ווידוי. אם קשה - שיתוודה פעם אחת. אם גם זה קשה - ברגע שאמר את המילה - "חטאתי", יצא ידי חובה.
ב. כחלק מאותה מצווה, חכמים תיקנו להתוודות קודם סעודה המפסקת. לכן גם נשים צריכות להתוודות בערב יום כיפור לפני הסעודה המפסקת.
הרצוי ביותר שיתפללו מנחה של ערב יום כיפור, הכוללת וידוי. אם קשה - שלפחות יאמר את המילה - "חטאתי".
(נימוקים לעניות דעתי בקצרה -
א. ביום כיפור חייבים להתוודות מהתורה כחלק ממצווה כללית, שמי ששב בתשובה צריך להתוודות, ויום כיפור הוא זמן תשובה ומחילה לכל - רמב"ם תשובה ב, ז. החינוך מצווה שסד.
ב. גם נשים חייבות במצוות ווידוי - מנחת חינוך שסד. (ובפשטות החיוב כולל את יום כיפור, ואין זו מצוות עשה שהזמן גרמא, כי זה חלק ממצוות וידוי הכללית בכל השנה)
ג. כיוון שאמר 'חטאתי' יצא ידי חובה - משנה ברורה תרז, סק"ה.
ד. עיקר מצוות וידוי בערב יום כיפור לפני חשיכה, גמרא יומא פז, ע"ב. והעיקר לפני יום כיפור, כי עיקר המצווה נלמדה מקרבן חטאת שמתוודים לפני השחיטה, כלומר מתוודים לפני הכפרה, מרומי שדה יומא פז, ע"ב. חכמים תקנו והקדימו הווידוי של ערב יום כיפור לפני הסעודה המפסקת - גמרא שם, ונפסק שמתוודים במנחה של ערב יום כיפור לפני הסעודה המפסקת - שולחן ערוך תרז, א).
ויהי רצון, שנשוב כולנו בתשובה שלימה, ובזכות זאת יצילנו ה' ממגיפה וכל פגע רע, ונכתב ונחתם אנו וכל ישראל לשנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
