ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
הישיבה שלהם חיפשה אברך שיטפל בהם, ואף שילמה על כך, ואני נרתמתי לעניין. הזמנתי אותם לביתי, אשתי הכינה להם כיבוד, וכמובן למדתי עימם.
כשהסתיימה התקופה, התעניינתי האם מעסיקי מרוצים מעבודתי, וקיבלתי מקלחת של צוננים. הישיבה התיכונית שלהם ציפתה למצוא אברך כריזמטי, שידע למשוך ולהרשים אותם, ואני אברך רגיל. לפיכך, על אף השקעתי הרבה, הם מאוכזבים ממני.
הייתי בטוח שנכשלתי...
עברו 30 שנה. יום אחד, אני מבקר במקום מסויים, והנה, ניגש אלי יהודי זר, שואל לשמי, ומספר לי שהוא אחד מבני אותה חבורה. דע לך, הוא מגלה לי, שהאירוח בביתך שינה את חיי. האווירה המיוחדת בביתכם, החיבור האמיתי והפנימי שלכם לתורה, גרמה לי להחליט להתחבר ללכת לישיבה ולבנות את חיי כבן תורה...
סיפור פשוט זה מתאר קושי שצף אצל כל מחנך (והורה?). אתה משקיע, משתדל לקדם ולחנך, ופעמים רבות נראה ששום דבר לא זז. כישלון גמור.
אך באמת, אפשר להתחזק בחלק השני של הסיפור. הטוב, מהלכיו ארוכים הם, ופעולותיו משפיעות לטווחים ארוכים. סופו לנבוט ולצוץ. מי שבאמת מחנך לתורה ויראת שמיים, לשם שמיים, יזכה בעזרת השם שהחינוך ישפיע בסוף. וכך אמר הרב קוק (אגרת תקנה) "פעולת חכמים לוקחי נפשות כאלה אינה חוזרת ריקם בשום פעם", והא מפרט – לעיתים המושפע מהם יטיב את דרכיו, ולעיתים נכנס בו גרעין פנימי וסופו שלא יפטר מהעולם בלי תשובה, ולעיתים השפעה זו תגרום לכך שצאצאיו ישובו בתשובה ויתקנו אותו מדין 'בן מזכה אב'.
כידוע, יש סיפורים חסידיים רבים, שמחזקים אותנו במסר זה, ומלמדים שלעיתים יהודים רחוקים מאוד, שבו בסוף בתשובה בזכות חיבור שהיה להם או לאביהם בעבר הרחוק עם אחד הצדיקים.
והנה, עניין זה מופיע אולי לראשונה בפרשתנו. אברהם אבינו מבקש למען סדום. הוא מנסה למצוא בסדום "צדיקים בתוך העיר", כלומר צדיקים המעורים בעיר ובכוחם להשיב את תושביה בתשובה. למרות מאמציו הכבירים בעניין, מתברר שאין די צדיקים, ומסיימת התורה את הפרשיה באמירה – "ואברהם שב למקומו".
כלומר, במבט ראשוני נראה שאברהם כביכול נכשל במשימה. למרות מאמציו הגדולים, סדום נותרים ברשעותם, והיא נהפכת.
לכאורה, כישלון זה בא לידי ביטוי בהיבט נוסף. לוט, חניכו הראשון של אברהם, נוטש אותו ואת דרכו, וחובר לאנשי סדום הרשעים. החבירה שלו לסדום אינה רק מעבר דירה רגיל, אלא הוא בוחר לשנות את דרכו וללכת בדרך של רשע, כפי שכותב רש"י (יג, יד), שה' דבר עם אברהם אחרי הפרד לוט מעימו, "כל זמן שהרשע עימו, היה הדבור פורש ממנו, ולעיל שהיה לוט עימו, וכתוב וירא ה' אל אברם, באותה שעה כשר היה". אכזבה חינוכית גדולה.
אלא, שכאן אם נעמיק, נגלה שפעולתו וחינוכו של אברהם לא שבה ריקם. וכאן יש לבדוק, האם אכן לאחר שלוט עבר לסדום הוא הפך לרשע. בשעה שהמלאכים ממלטים את לוט מהעיר, הם אומרים לו בתחילה לברוח להר אל אברהם, אך הוא מבקש לא לעשות זאת, "פן תדבקני הרעה ומתי". מבאר רש"י: "כשהייתי אצל אנשי סדום, היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק, וכדאי להינצל, וכשאבוא אצל צדיק אני כרשע".
על רש"י זה יש 2 קושיות – א. האם לוט הוא רשע או צדיק? ב. התורה (יט, כט) אומרת שלוט ניצל בזכות אברהם, ואילו כאן רש"י מבאר שלוט ניצל בזכות צדקתו?
השפתי חכמים מרגיש בקושיא, ומתרץ שבאמת לוט ניצל בזכות אברהם, אך לוט תעה לחשוב שזה בזכות צדקתו.
אך אולי אפשר לתרץ באופן נוסף לאור הפסוק (יח, כא) "ארדה נא ואראה הכצעקתה... ואם לא אדעה". אונקלוס מבאר שם, שה' אומר אבדוק את אנשי סדום, ואם ישובו בתשובה לא אפרע מהם. והיכן הייתה ההזדמנות שלהם לשוב בתשובה?
נראה שבשעה שהגיעו המלאכים לסדום, הייתה זו הזדמנות אחרונה לאנשי סדום להכניס אורחים, ולהינצל מהגזירה הנוראה המרחפת על עירם. כל אנשי העיר עמדו במריים ואבדו, אך אדם אחד שב בתשובה באותה שעה, והפך מרשע לצדיק (יחסית). היה זה לוט שהכניס אורחים.
ומה עורר אותו באותו הלילה לשוב ולהכניס אורחים? תפילתו וחינוכו של אברהם, כדברי רש"י (יט, א) "וירא לוט – מבית אברהם למד לחזר על האורחים". ובאותו הלילה, אף עמדה לו תפילתו של אברהם, שאולי ימצאון צדיקים בתוך העיר, וכך שב בתשובה, הפך לצדיק וניצל. לכן, אומרת התורה, שלוט ניל בזכות אברהם, כי אברהם השפיע על לוט, וגרם לו להיות ראוי להצלה.
נמצאנו למדים, שתפילתו וחינוכו של אברהם לא שבו ריקם, עשו פרי, הצילו את לוט ובנותיו, שמהם יצא דוד המלך, משיח ותיקונו של עולם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
