ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
הישיבה שלהם חיפשה אברך שיטפל בהם, ואף שילמה על כך, ואני נרתמתי לעניין. הזמנתי אותם לביתי, אשתי הכינה להם כיבוד, וכמובן למדתי עימם.
כשהסתיימה התקופה, התעניינתי האם מעסיקי מרוצים מעבודתי, וקיבלתי מקלחת של צוננים. הישיבה התיכונית שלהם ציפתה למצוא אברך כריזמטי, שידע למשוך ולהרשים אותם, ואני אברך רגיל. לפיכך, על אף השקעתי הרבה, הם מאוכזבים ממני.
הייתי בטוח שנכשלתי...
עברו 30 שנה. יום אחד, אני מבקר במקום מסויים, והנה, ניגש אלי יהודי זר, שואל לשמי, ומספר לי שהוא אחד מבני אותה חבורה. דע לך, הוא מגלה לי, שהאירוח בביתך שינה את חיי. האווירה המיוחדת בביתכם, החיבור האמיתי והפנימי שלכם לתורה, גרמה לי להחליט להתחבר ללכת לישיבה ולבנות את חיי כבן תורה...
סיפור פשוט זה מתאר קושי שצף אצל כל מחנך (והורה?). אתה משקיע, משתדל לקדם ולחנך, ופעמים רבות נראה ששום דבר לא זז. כישלון גמור.
אך באמת, אפשר להתחזק בחלק השני של הסיפור. הטוב, מהלכיו ארוכים הם, ופעולותיו משפיעות לטווחים ארוכים. סופו לנבוט ולצוץ. מי שבאמת מחנך לתורה ויראת שמיים, לשם שמיים, יזכה בעזרת השם שהחינוך ישפיע בסוף. וכך אמר הרב קוק (אגרת תקנה) "פעולת חכמים לוקחי נפשות כאלה אינה חוזרת ריקם בשום פעם", והא מפרט – לעיתים המושפע מהם יטיב את דרכיו, ולעיתים נכנס בו גרעין פנימי וסופו שלא יפטר מהעולם בלי תשובה, ולעיתים השפעה זו תגרום לכך שצאצאיו ישובו בתשובה ויתקנו אותו מדין 'בן מזכה אב'.
כידוע, יש סיפורים חסידיים רבים, שמחזקים אותנו במסר זה, ומלמדים שלעיתים יהודים רחוקים מאוד, שבו בסוף בתשובה בזכות חיבור שהיה להם או לאביהם בעבר הרחוק עם אחד הצדיקים.
והנה, עניין זה מופיע אולי לראשונה בפרשתנו. אברהם אבינו מבקש למען סדום. הוא מנסה למצוא בסדום "צדיקים בתוך העיר", כלומר צדיקים המעורים בעיר ובכוחם להשיב את תושביה בתשובה. למרות מאמציו הכבירים בעניין, מתברר שאין די צדיקים, ומסיימת התורה את הפרשיה באמירה – "ואברהם שב למקומו".
כלומר, במבט ראשוני נראה שאברהם כביכול נכשל במשימה. למרות מאמציו הגדולים, סדום נותרים ברשעותם, והיא נהפכת.
לכאורה, כישלון זה בא לידי ביטוי בהיבט נוסף. לוט, חניכו הראשון של אברהם, נוטש אותו ואת דרכו, וחובר לאנשי סדום הרשעים. החבירה שלו לסדום אינה רק מעבר דירה רגיל, אלא הוא בוחר לשנות את דרכו וללכת בדרך של רשע, כפי שכותב רש"י (יג, יד), שה' דבר עם אברהם אחרי הפרד לוט מעימו, "כל זמן שהרשע עימו, היה הדבור פורש ממנו, ולעיל שהיה לוט עימו, וכתוב וירא ה' אל אברם, באותה שעה כשר היה". אכזבה חינוכית גדולה.
אלא, שכאן אם נעמיק, נגלה שפעולתו וחינוכו של אברהם לא שבה ריקם. וכאן יש לבדוק, האם אכן לאחר שלוט עבר לסדום הוא הפך לרשע. בשעה שהמלאכים ממלטים את לוט מהעיר, הם אומרים לו בתחילה לברוח להר אל אברהם, אך הוא מבקש לא לעשות זאת, "פן תדבקני הרעה ומתי". מבאר רש"י: "כשהייתי אצל אנשי סדום, היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק, וכדאי להינצל, וכשאבוא אצל צדיק אני כרשע".
על רש"י זה יש 2 קושיות – א. האם לוט הוא רשע או צדיק? ב. התורה (יט, כט) אומרת שלוט ניצל בזכות אברהם, ואילו כאן רש"י מבאר שלוט ניצל בזכות צדקתו?
השפתי חכמים מרגיש בקושיא, ומתרץ שבאמת לוט ניצל בזכות אברהם, אך לוט תעה לחשוב שזה בזכות צדקתו.
אך אולי אפשר לתרץ באופן נוסף לאור הפסוק (יח, כא) "ארדה נא ואראה הכצעקתה... ואם לא אדעה". אונקלוס מבאר שם, שה' אומר אבדוק את אנשי סדום, ואם ישובו בתשובה לא אפרע מהם. והיכן הייתה ההזדמנות שלהם לשוב בתשובה?
נראה שבשעה שהגיעו המלאכים לסדום, הייתה זו הזדמנות אחרונה לאנשי סדום להכניס אורחים, ולהינצל מהגזירה הנוראה המרחפת על עירם. כל אנשי העיר עמדו במריים ואבדו, אך אדם אחד שב בתשובה באותה שעה, והפך מרשע לצדיק (יחסית). היה זה לוט שהכניס אורחים.
ומה עורר אותו באותו הלילה לשוב ולהכניס אורחים? תפילתו וחינוכו של אברהם, כדברי רש"י (יט, א) "וירא לוט – מבית אברהם למד לחזר על האורחים". ובאותו הלילה, אף עמדה לו תפילתו של אברהם, שאולי ימצאון צדיקים בתוך העיר, וכך שב בתשובה, הפך לצדיק וניצל. לכן, אומרת התורה, שלוט ניל בזכות אברהם, כי אברהם השפיע על לוט, וגרם לו להיות ראוי להצלה.
נמצאנו למדים, שתפילתו וחינוכו של אברהם לא שבו ריקם, עשו פרי, הצילו את לוט ובנותיו, שמהם יצא דוד המלך, משיח ותיקונו של עולם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
