ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
הממציא, שלא היה משופע בכסף, הצליח לאחר מאמצים רבים לקבל תקציב צנוע מאחת המדינות, שקיוותה שהכלי החדש ישמש אותה למלחמותיה. בתקציב זה, הצליח הממציא לבנות דגם ראשון קטן, וכשערך בו ניסוי מוצלח, הוענק לו תקציב נוסף לצורך בניית דגם גדול ומשופר יותר.
כשניגש לבניית הדגם השני, ניסה הממציא לבנות את הצוללת לפי תקני בטיחות מחמירים, וביקש לשים כמויות ברזל גדולות בדפנות ועוד. אולם, צוות עוזריו לחץ עליו להפחית את כמויות הברזל, בטענה שאין תקציב וגם כמות קטנה יותר אמורה להספיק.
בלב כבד נעתר הממציא לבקשותיהם, והפחית את הכמויות. והנה קרה אסון. בניסויים הראשוניים, הצוללת פעלה היטב, אך כשירדה לעומק המים, היא החלה להימעך במהירות. בעקבות זאת, הפיתוח נעצר, והמדינה החליטה להפסיק את מימון הפרוייקט...
סיפור זה מדגים יסוד חשוב בעבודת ה' העולה מפרשתינו. זהו כלל שקיים הן בעולם המעשי והן בעולם הרוחני. פעמים רבות, הכל הולך טוב כל זמן שאין בעיות מיוחדות, אך כשצצות הבעיות, אז מתגלים כל הפגמים היסודיים. לדוגמא – מקום שיזלזל בכללי הבטיחות, לא תהיה לו בעיה, עד ליום שיקרה חלילה משהו חריג, ואז...
בתחילת הפרשה נאמר – "ויירא יעקב מאד ויצר לו... קטונתי מכל החסדים ומכל האמת...". רש"י מתקשה בשאלה - מדוע חשש יעקב, והלא עוד לפני צאתו מהארץ, הבטיח לו ה' שישוב לארץ ישראל ויהיה לו טוב, ואם כן אין לו לחשוש שעשיו יהרגהו?
ועל כך עונה רש"י, שיעקב חשש שמא בשנים הרבות שעברו מאז ההבטחה, התמעטו זכויותיו (קטונתי) בעקבות כל החסדים שה' עשה עימו בחייו, ועוד שיתכן והוא התלכלך בחטא, ולכן עתיד הוא להימסר בידי עשיו.
ולמה יעקב חשש מכך דווקא בשעה זו?
נראה שהעניין קשור לגמרא (שבת לב) שמבארת שבשעת סכנה, אדם צריך זכויות גדולות יותר, כי אז בודקים אותו יותר, ולכן "לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והיפטר". וזו הסיבה, חלילה, ש"נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות בנידה ובחלה ובהדלקת הנר". כי כל זמן שהכל מתנהל בדרך הרגילה, לא בודקים את האדם, אולם אם חלילה יש אתגר מיוחד, מתגלים לפתע כל הפגמים.
וזו הסיבה שיעקב חשש דווקא כעת, בשעת הסכנה, שמא יגרום החטא.
מעבר לכך שעלינו ללמוד מכאן לשוב תדיר על כל חטאינו, ביכולתנו ללמוד מנושא זה לקחים משמעותיים הן בפן המעשי והן בפן הרוחני. בפן המעשי, עלינו ללמוד מכאן לקחת מקדמי בטיחות, כיוון שזה דרוש לנו בשעת הסכנה.
ובפן הרוחני, עולה מכאן שבעיתות סכנה יש גם סכנות רוחניות, ועלינו להישמר מהם יותר מימים רגילים. למשל, הגמרא שם מביאה את הדרכים והגשרים כמקומות סכנה, נקודה שמלמדת שכל שינוי מהסדר הקודם, יש בו מימד מסויים של סכנה רוחנית. לכן לפני שעושים שינויים, עלינו לבחון היטב אם אנו איתנים מספיק מבחינה רוחנית, כי יתכן שהעוז הרוחני שהספיק לנו בסדר הקודם, לא יספיק לנו במציאות החדשה, ועלינו לעמוד על המשמר.
ואף יעקב אבינו, נפגע בסוף בהיותו בדרך, עת נאבק עם שרו של עשיו, ותקע כף ירך יעקב במאבק זה.
ויהי רצון, שכשם שיעקב התרפא עם זריחת השמש מצלעתו, ויבוא יעקב שלם בתורתו, גופו וממונו, אף אנו נצא מכל המשברים שלמים, עת תזרח עלינו שמש הגאולה בקרוב בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
