ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
הממציא, שלא היה משופע בכסף, הצליח לאחר מאמצים רבים לקבל תקציב צנוע מאחת המדינות, שקיוותה שהכלי החדש ישמש אותה למלחמותיה. בתקציב זה, הצליח הממציא לבנות דגם ראשון קטן, וכשערך בו ניסוי מוצלח, הוענק לו תקציב נוסף לצורך בניית דגם גדול ומשופר יותר.
כשניגש לבניית הדגם השני, ניסה הממציא לבנות את הצוללת לפי תקני בטיחות מחמירים, וביקש לשים כמויות ברזל גדולות בדפנות ועוד. אולם, צוות עוזריו לחץ עליו להפחית את כמויות הברזל, בטענה שאין תקציב וגם כמות קטנה יותר אמורה להספיק.
בלב כבד נעתר הממציא לבקשותיהם, והפחית את הכמויות. והנה קרה אסון. בניסויים הראשוניים, הצוללת פעלה היטב, אך כשירדה לעומק המים, היא החלה להימעך במהירות. בעקבות זאת, הפיתוח נעצר, והמדינה החליטה להפסיק את מימון הפרוייקט...
סיפור זה מדגים יסוד חשוב בעבודת ה' העולה מפרשתינו. זהו כלל שקיים הן בעולם המעשי והן בעולם הרוחני. פעמים רבות, הכל הולך טוב כל זמן שאין בעיות מיוחדות, אך כשצצות הבעיות, אז מתגלים כל הפגמים היסודיים. לדוגמא – מקום שיזלזל בכללי הבטיחות, לא תהיה לו בעיה, עד ליום שיקרה חלילה משהו חריג, ואז...
בתחילת הפרשה נאמר – "ויירא יעקב מאד ויצר לו... קטונתי מכל החסדים ומכל האמת...". רש"י מתקשה בשאלה - מדוע חשש יעקב, והלא עוד לפני צאתו מהארץ, הבטיח לו ה' שישוב לארץ ישראל ויהיה לו טוב, ואם כן אין לו לחשוש שעשיו יהרגהו?
ועל כך עונה רש"י, שיעקב חשש שמא בשנים הרבות שעברו מאז ההבטחה, התמעטו זכויותיו (קטונתי) בעקבות כל החסדים שה' עשה עימו בחייו, ועוד שיתכן והוא התלכלך בחטא, ולכן עתיד הוא להימסר בידי עשיו.
ולמה יעקב חשש מכך דווקא בשעה זו?
נראה שהעניין קשור לגמרא (שבת לב) שמבארת שבשעת סכנה, אדם צריך זכויות גדולות יותר, כי אז בודקים אותו יותר, ולכן "לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והיפטר". וזו הסיבה, חלילה, ש"נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות בנידה ובחלה ובהדלקת הנר". כי כל זמן שהכל מתנהל בדרך הרגילה, לא בודקים את האדם, אולם אם חלילה יש אתגר מיוחד, מתגלים לפתע כל הפגמים.
וזו הסיבה שיעקב חשש דווקא כעת, בשעת הסכנה, שמא יגרום החטא.
מעבר לכך שעלינו ללמוד מכאן לשוב תדיר על כל חטאינו, ביכולתנו ללמוד מנושא זה לקחים משמעותיים הן בפן המעשי והן בפן הרוחני. בפן המעשי, עלינו ללמוד מכאן לקחת מקדמי בטיחות, כיוון שזה דרוש לנו בשעת הסכנה.
ובפן הרוחני, עולה מכאן שבעיתות סכנה יש גם סכנות רוחניות, ועלינו להישמר מהם יותר מימים רגילים. למשל, הגמרא שם מביאה את הדרכים והגשרים כמקומות סכנה, נקודה שמלמדת שכל שינוי מהסדר הקודם, יש בו מימד מסויים של סכנה רוחנית. לכן לפני שעושים שינויים, עלינו לבחון היטב אם אנו איתנים מספיק מבחינה רוחנית, כי יתכן שהעוז הרוחני שהספיק לנו בסדר הקודם, לא יספיק לנו במציאות החדשה, ועלינו לעמוד על המשמר.
ואף יעקב אבינו, נפגע בסוף בהיותו בדרך, עת נאבק עם שרו של עשיו, ותקע כף ירך יעקב במאבק זה.
ויהי רצון, שכשם שיעקב התרפא עם זריחת השמש מצלעתו, ויבוא יעקב שלם בתורתו, גופו וממונו, אף אנו נצא מכל המשברים שלמים, עת תזרח עלינו שמש הגאולה בקרוב בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
