ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
בעל הספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם ספר 'אמרי נועם': "וימאן" ראשי תיבות הפסוק המופיע ב"שיר השירים" מ'ה י'פית ו'מה 'נעמת א'הבה בתענוגים.
סגולת השבת משפיעה על האדם קדושה עצומה ואהבת ה' שבכוחה לבטל ממנו הרהורים ואהבות זרות.
וזוהי הכוונה 'אהבה בתענוגים' שבתוך תענוגי עולם הזה נסתר אהבה של הבורא ברוך הוא. ממילא כשנתעורר אצל האדם אהבה לתאווה גשמית לא ילך שולל אחר החיצוניות, אלא יתבונן כי בתוך אהבה הזו גנוזה נקודה המחיה את זו אהבה, וירים אותה למקורה הטהור שהיא אהבת ה'.
האדמו"ר הזקן מחב"ד זיע"א מפרש את הפסוק 'אסובבה בעיר בשוקים וברחובות אבקשה את שאהבה נפשי' באופן הבא:
מושג 'אהבה' מתנוסס היום ברחובות בכל מיני צורות נמוכות ומזויפות, בשירים, בתמונות וכו' וכו', האדם צריך ללמוד לעצמו מכך קל וחומר, אם הנושא העיקרי בימינו הוא צימאון לאהבה, ממילא, אוצרות של אהבה לה' ולתורה ומצוות נפתחו, מפני שכלל מונח בידינו-'זה כנגד זה עשה אלוקים', ואם מ'צד הרע' מדברים על 'אהבה' בצורה חופשית בלי סינון נורמלי ובריא, זהו סימן שמוכרח שיש גם ב'צד הטוב' שפע אהבה עצומה לבורא ולבורא אותנו, ועלינו רק להתחבר לשורש אהבה האמתית, להשתמש בה ולעלות אותה לנתיב המקורי שלה- אהבת ה'.
אנו נכנסים לימי חג האורים חג החנוכה, ומובא במסכת סופרים "מה יפית ומה נעמת זה נר חנוכה". ללמדנו, שימי חנוכה מסוגלים שנתחבר בהם לאהבת ה', שנרגיש בהם הנעימות והיופי בעבודת ה', ימים שיכולים אנו לטעום מתיקות ושמחה בתורה הקדושה- 'ומה נעמת' בגימטריה 'תורה'.
כידוע, היונים לא רצו לבטל את התורה, אלא שאיפתם הייתה שהתורה תישאר בגדר 'חכמה חיצונית', ולא תורה שמאירה את החיים באור של שמחה ועונג רוחני, היונים רצו לעקור את הקשר הפנימי ואת חיבור הלב למצוות ולאמונה בהקב"ה
ולכן, כשאנו רוצים להתגבר ולנצח את מלכות יון, עלינו לקיים את רצון ה' לא רק מתוך עשיה טכנית של מעשי המצוות, אלא בעיקר להכניס בתוך כל מצווה ולימוד תורה חשק והשתוקקות, לכסוף ולהתגעגע לאבא בשמיים, להתלהב ולשמוח על הזכות הנפלאה 'ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו'.'
בהדלקת נר חנוכה יהודי מכריז ומודיע בכל העולמות את רצונו הטהור להיות שייך ומקושר באור אין סוף ברוך הוא, בהדלקת נר חנוכה יהודי מצית את אור להביות הלב שממלא ומאיר אותו ואת המציאות באור יקרות, בחום ואהבה של קדושה.
ולכן, טעם הנגינה בטעמי המקרא שמופיע על 'וימאן' הוא 'שלשלת' שעולה בגימטריה 'יפית נעמת', להורות שעל ידם אפשר למאן בעבירה, ולהיות דבוק ומקושר כשלשלת של ברזל בה' יתברך בקשר אמיץ וחזק בל יימוט לעולם, במחשבה דיבור ומעשה.
עלינו לנצל ימים מיוחדים אלו שבת קודש עם חג החנוכה, שאפשר להרגיש חיבור ליופי ולנעימות שיש בעבודת ה', יש לנו הזדמנות להתחדש, להדליק מחדש את התשוקה לקרבת אלוקים, להצית מחדש את לפיד האש של הנשמה שבקרבנו המשתוקקת ומייחלת לחזות באור פני מלך חיים.
מהי העצה שיכולה לתת ליהודי (ובפרט לנוער הצעיר) את היכולת להיות שלם ברוחניות שלו, לתת לו את הכוח ל'מאן בעבירה' למאן בכל פיתויי הרחוב?
התשובה היא - 'נר איש וביתו' תרגיש נוח ביהדות כמו בבית הפרטי שלך, תרגיש את החיבוק החם והאוהב של הקב"ה בכל מעשה טוב שאתה עושה. כשאנו מדליקים נר חנוכה אנו מודיעים לעצמנו ולאחינו היקרים שבחוץ חזרו הביתה, קר בחוץ, פה יש לב חם, לב אוהב, פה יש בית.
כי כשהאדם יזכור את תכלית בריאתו 'והאדם לא נברא רק להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו', כשהאדם יכניס חשק והתלהבות בתוך המצוות, ירגיש בשבת את התענוג ואהבה שצפים מתוך שירת וזמרת שירי קודש ברינון הלב, בריקודים של שמחה, אז כבר מעצמו לא יימשך לרצונות שפלים ונמוכים.
מי שמרגיש סיפוק ושמחה בחיים הרוחניים אינו צריך יותר מזה, הוא זכה לטעום מעץ החיים שמלא ברעננות ואש קודש, ומתוך כך יוכל 'למאן' בניסיונות, כי לא יחפש תענוגים נמוכים ואהבות מזויפות במקומות זרים, אלא מקבל חיות ושמחה מהדבקות בה' יתברך, מאושר הוא מחיים מלאי סיפוק ומשמעות, חיים ערבים ומתוקים, חיים יפים ונעימים, חיים אמתיים ונצחיים.
! שבת שלום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
