ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
וּפַרְעֹה חוֹלֵם וכל הבריות אינן חולמין? אתמהה! (מדרש רבה), מה באה התורה לספר לנו בחלומות של פרעה ובחלומות של עבדי פרעה הרי כל הבריות בעולם חולמים?
"ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופותר אין אותו... ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה. וידבר פרעה אל יוסף... ואומר אל החרטומים ואין מגיד לי. ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא, את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה. שבע פרות הטובות שבע שנים הנה ושבע השבלים הטובות שבע שנים הנה, חלום אחד הוא... הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עושה הראה את פרעה. הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים. וקמו שבע שני רעב אחריהן... וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו" (בראשית מא, טו-לז).
"ואומר אל החרטומים ואין מגיד לי. ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא... ... וייטב הדבר בעיני פרעה...", מה היה בו ביוסף שלא היה בכל חרטומי מצרים ובכל חכמי מצרים? מדוע הוא הצליח היכן שכל האחרים כשלו?
העולם הזה נמשל לחלום "כחלום יעוף" (איוב כ, ח), חרטומי וחכמי מצרים, הפרופסורים ראשי הפקולטה המרכזית לפתרון חלומות באוניברסיטת מצרים, מנסים לפתור את חלום פרעה, הם מנסים להסביר את החלום ברוב חכמתם, "שבע בנות אתה מוליד ושבע בנות אתה קובר" (מדרש רבה). ודאי היו להם מחקרים המפרשים זאת על פי השתלשלות האירועים המדיניים והפוליטיים, מעשים, הגורמים למחשבות, שהופכים לחלומות, המנבאים את מה שיקרה בעתיד... אבל דבר אחד לא היה שם... "הקדוש ברוך הוא"! כל החכמה האנושית גויסה על ידם על מנת לפתור את חלום פרעה, אבל הקדוש ברוך הוא לא נמצא בתמונה שלהם, והתוצאה, "ואין פותר אותם לפרעה" - פותרים היו אותם, אבל לא לפרעה, שלא היה קולן נכנס באזניו ולא היה לו קורת רוח בפתרונם (רש"י). בא יוסף הצדיק והפך את הקערה כולה על פיה, "ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה", "הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עושה הראה את פרעה", יוסף מכניס את הקדוש ברוך הוא לתמונה, הוא עומד ומסביר לפרעה ולכל חרטומיו וחכמיו, שכל מה שקורה בעולם נעשה בהשגחה פרטית על ידי אדון הכל, "הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים. וקמו שבע שני רעב אחריהן..." והתוצאה לא מאחרת לבוא.. "וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו". לעמוד באומץ לפני המלך של האימפריה הגדולה בעולם, אימפריה שדוגלת בעבודת אלילים, ולומר לו בקול צלול וברור שיש מנהיג לבירה, והכל ישק על פיו, ורק על פיו, זהו הדבר שנתן ליוסף את הסייעתא דשמיא להצליח בפתרון החלומות אל מול הכשלון המהדהד של כל חרטומי וחכמי מצרים.
כך היה גם בעת שיוסף פתר את חלומות עבדי פרעה, "ויחלמו חלום שניהם... ויאמרו אליו חלום חלמנו ופותר אין אותו, ויאמר אליהם יוסף הלוא לאלהים פתרונים ספרו נא לי".." (בראשית מ, ה-ח). יוסף מסייע להם בפתרון החלום במטרה אחת, לא כדי להראות להם את רוב חכמתו, אלא כדי להראות לאותם עבדי פרעה, עובדי האלילים ש"לאלהים פתרונים", שיש מנהיג לבירה, וכל מה שקורה בעולם נעשה בהשגחה פרטית על ידי אדון הכל.
במידה שאדם מודד, בה מודדין לו... שמשון הלך אחר עיניו, לפיכך ניקרו פלשתים את עיניו... אבשלום נתגאה בשערו, לפיכך נתלה בשערו... וכן לעניין הטובה, מרים המתינה למשה שעה אחת... לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר... יוסף זכה לקבור את אביו ואין באחיו גדול ממנו... מי לנו גדול מיוסף, שלא נתעסק בו אלא משה... (משנה סוטה א, ז-ט). חכמינו זכרונם לברכה מראים לנו מתוך הכתובים איך הקדוש ברוך הוא משלם לאדם מידה כנגד מידה, הם מרחיבים מאוד בעניין, בפורענויות שהגיעו לאנשים כעונש על המעשים הרעים שעשו מידה כנגד מידה, ועוד הרבה יותר מכך על הטובה שזכו לה אנשים על מעשיהם הטובים מידה כנגד מידה (ראה גם תוספתא סוטה פרקים ג-ד. תלמוד בבלי סוטה ח: ואילך).
הר"ן בדרשותיו (הדרוש השלישי) מסביר, מה היא המטרה שלשמה מנהיג הקדוש ברוך הוא את העולם במידה כנגד מידה. וזה לשונו: "ורצה זה השם יתברך, כדי שתתיישב ענין ההשגחה בלב בני האדם, כי אם לא יבוא הגמול הטוב ולא יהיה הַפּוֹעַל הטוב, אפשר שיהיה זה נתלה במקרה ובמנהגו של עולם, אבל כאשר יהיה הגמול באותו ענין בעצמו שהיה הַפּוֹעַל הטוב, אז יוודע כי זה בהשגחה מהשם יתברך, ובכוונה ממנו לשלם טוב לטובים". הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם באופן זה של "מידה כנגד מידה" כדי שיהיה ברור לכל בר דעת שהוא משגיח על העולם, וכל מה שקורה הוא מאיתו יתברך, הפורענות באה כעונש על המעשים הרעים, והטובה באה כשכר על המעשים הטובים.
יוסף הצדיק בכל מקום ובכל מצב בו הוא נמצא, הולך בדרכו של זקנו אברהם אבינו, מקרב את כולם לאמונה בה' יתברך, מראה לכולם שיש מנהיג לבירה, וכל הנעשה בעולם הוא בהשגחתו. ובזכות זה הוא זוכה לטובה במידה כנגד מידה. מסובב הסיבות מסובב שכל האירועים האלו עצמם מובילים לישועתו הפרטית, בהשגחה פרטית מופלאה וברורה, כדי שיוודע לעין כל שזה בהשגחה מהשם יתברך, ובכוונה ממנו לשלם טוב לטובים. פתרון חלומות עבדי פרעה הוביל לעמידתו לפני פרעה, ולפתרון חלומותיו של פרעה, שמימשו את חלומותיו של יוסף עצמו שהוא יהיה למלך על אחיו, "והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי... והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי" (בראשית לז, ז-ט), כך ברגע אחד עולה יוסף מבירא עמיקתא לאיגרא רמא, יוצא מבית האסורים והופך להיות המשנה למלך באימפריה העולמית מלכות מצרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
