האש של בני הנוער! | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
חינוך ילדים ותלמידים
גיל ההתבגרות

קטגוריה משנית

454

3 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בימים אלה, הורים וילדים בוחנים את מוסדות החינוך השונים, תרים אחר מקום מתאים להמשך דרכם. השנה, עניין זה מאתגר במיוחד עקב ההפרעה הגדולה שגרמה 'הקורונה' לתהליך החינוכי של בני גיל הנעורים...
בימים אלה, כולנו גם עסוקים בהתבוננות, (ובירור אופן ההתייחסות הנכון), לדגל שמניפים 'נוער הגבעות', דגל של ישוב הארץ, להט אידיאליסטי מלא אמונה והתלהבות של בני הנעורים, דגל של ניסיון לחיות חיים מעשיים מלאים בקדושה והגשמה...
ליהדות יש נקודה מבט ייחודית מאוד בנוגע לגיל הנעורים, השונה מהמקובל בעולם כולו, ואם נקשיב לה, היא יכולה לסייע לנו במציאת המוסד החינוכי ובבניית התהליך החינוכי הנכון לבני גיל הנעורים.
להבנת העניין, אצטט כאן סיפור שסיפר הסופר אברהם שוער, שלמד בילדותו בחברותא עם מרן הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל. בזמן לימודם היה הרב קוק בן 13, ואברהם שוער בן 12 בלבד. וכך תיאר הסופר את אותם ימים:
"התמדתו של הנער אברהם-יצחק הייתה נפלאה... יום אחד אמר לי, החלטתי ששני לילות בשבוע נלמד 'משמר' עד עלות השחר.
זוכר אני 'ליל משמר' אחד... למדנו בצוותא מסכת חולין, התפלפלנו זה עם זה בהלכה, אני עמדתי על דעתי, חזרנו והתווכחנו ולבסוף השלמנו בינינו. השעה הייתה מאוחרת. אנחנו למדנו על הבימה. מסביב לנו הס, דממה...
והוא אומר לי בקול רווי סוד: הידעת, אפשר שרק אנחנו שנינו מקיימים עכשיו את כל העולם כולו, אפשר דן ה' בשעה זו את העולם, ושוקלים עתה את עוונותיהם של בני האדם, והעוונות מכריעים את הכף, ומיכאל המלאך הולך ונוטל את דברי תורתנו ומניחם על כף המאזניים של זכויות, ודברי התורה שלנו מכריעים את הכף לזכות.
נמצא שאנחנו זכינו לקיים את העולם כולו, ואנחנו – אך ילדים קטנים... הוא מדבר, ואני נישא בעולמות עליונים. רואה אני כמעט בחוש את הפמליא של מעלה... שוקלים את מעשיהם של בני האדם, והנה מניחים על הכף את דף התלמוד אשר במסכת חולין עם הרש"י והתוספות והמהרש"א...". (מלאכים כבני אדם).
אחת הנקודות המאתגרות היום את העולם המערבי היא אתגר גיל הנעורים. בגיל זה, הנער הוא לא ילד ולא מבוגר. זהו גיל מעבר, שבדורות האחרונים הולך ומתארך. יותר ויותר אנשים, מאריכים גיל זה עד למחוזות גילאי 25 ומעלה, ומכאן נובעים משברים רבים. המתבגר, שלא ברור לו אם הוא ילד או מבוגר, מבולבל ביחס למיהו ומהו, ומכאן הדרך קצרה לאתגרים רבים.
ביהדות, לעומת זאת, עד גיל 12 או 13, הבן או הבת, הם ילדים. לאחר מכן, בוגרים. יש בכך בהירות רבה.
אכן, בתוך עולמנו אנו יושבים, וטעות תהיה להתייחס לכך בפשטנות כה רבה, ולראות בבן או בת המצוות, מבוגרים, על כל המשתמע בכך. ובכל זאת, לבהירות זאת, יש משקל ומשמעות. היא תגרום לנו לנסות להציב משמעות ואתגרים לגילאים אלו. שנות גילאי התיכון לא נועדו מטבעם לבזבוז זמן משווע ולבילויים, כי אם לחיים בעלי משמעות.
בסיפור שהבאנו כאן, הרב קוק וחברותתו, עמסו על שכמם גם עול תורה וגם אחריות על עם ישראל והעולם כולו. כאן הנצה תפיסתו הייחודית, שאדם לומד תורה רק לשם התקדמותו הרוחנית האישית, אלא גם בשם כל ישראל, וההתקדמות הרוחנית של העולם כולו.
אי אפשר לקבוע מסמרות לבני הנוער כולם, אך ישנם רבים רבים שאם נציב בפניהם אתגרים רוחניים, ואחריות על העולם, הרי שהדבר ילהיב אותם, כי בני נוער מתלהבים לעשות דברים גדולים. דווקא גיל הנעורים הוא הזמן שבו הנוער פנוי להשקיע בעולמה של תורה ובעשיית מעשים חשובים למען עם ישראל, ואלו יכולות להיות השנים המשמעותיות ביותר בחיי האדם.
אנו מברכים את ילדינו, בברכה שבירך יעקב את נכדיו: "בך יברך ישראל לאמר, ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה, וישם את אפרים לפני מנשה". עם ישראל כולו מתברך בדור העתיד שלו. והברכה לאפרים קודמת למנשה, כפי שמצאנו בדברי חז"ל, שמנשה היה מתורגמן ואיש מעשה, ואילו אפרים עסק בתורה ולמד מפי יעקב אבינו. ואפרים קודם בכך, שהוא האיש המקדיש את חייו להמשך הרוחני של עם ישראל.
ויהי רצון, שנזכה שילדינו יגדלו לבניית חיים משמעותיים ומלאי תוכן, וישקיעו עצמם בתורה ובעשיית טוב לעם ישראל!

גיל ההתבגרות

הרב נתנאל יוסיפון

ראש ישיבת ההסדר 'אורות נתניה' ורב הגרעין.

האבילות על החורבן
נעים לכם לשאול ולשמוע שתיקה?
אב תשע"ט
שמחת פורים
מה קרה?
שמחת אדר
אדר התשע"ג
שיחות לחג החנוכה
החושך המאיר
כסלו תשע"ד
חודש אלול
שר האוצר חזר בתשובה

גיל ההתבגרות

חינוך ילדים
אהבה וגבולות בגיל ההתבגרות
הרב אליקים לבנון | כסלו תשס"ז
5 דק'
גיל ההתבגרות
מה הבעיה שלנו הגברים?
הרב אלישע אבינר | ה' אב תש"פ
חינוך ילדים
קדימה, המפתחות בפנים
הרב אליקים לבנון | ר"ח אייר תשס"ח
4 דק'
גיל ההתבגרות
סקרנות מסוכנת
הרב אלישע אבינר | ב' אב תש"פ

גיל ההתבגרות

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נח
פרשת נח
ספר בראשית פרקים ו (ט) - יא
רבנים שונים
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
חופה, חתונה ושבע ברכות
שבע ברכות
רבנים שונים | כסלו תשע"ז
נח
פרשת נח
ספר בראשית פרקים ו (ט) - יא
רבנים שונים

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב יעקב שפירא
הרב שמעון קליין
הרב שבתי סבתו
הרב אורי שרקי
הרה"ג חיים שטיינר
הרב בני אלון
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז