ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- דרכים מעשיות
בימים אלו, האויב המוסלמי מכה בנו באכזריות ומלמד אותנו שיעור כואב בערבות הדדית – כיצד מרגיש עם בריא כשנופלים קסאמים, קטיושות, ושאר מרעין-בישין על ערי הצפון והדרום בארץ הקודש. אכן, יש בכך משום תיקון של חטא האדישות ששררה בתקופה שקדמה לגירוש – אל מול נפילת אלפי הפצמ"רים על גוש-קטיף ומול שיגורי הקסאמים על שדרות וישובי הנגב, שרק בזכות חסדי ה' יתברך עמנו נסתיימו במעט נפגעים. אך אל לנו לשגות ולחשוב שכתוצאה מהרגשת האחדות העכשווית נפקחו לפתע העינים ואותם אחינו-בשרנו שנדבקו במשיחיות-השקר של עגל-השלום, שבו כעת מטעותם וחזרו מהרצון לשוב ולמכור את אחיהם ואת נחלת אבותינו תמורת אשליות רגעיות שמחיר ההתפכחות מהם איום ונורא (כפי שהתרענו שוב ושוב וכפי שכולנו רואים כעת לצערנו). לא! האחים עדיין רוצים למכור את יוסף לישמעאלים, ומסוכן מאוד יהיה להסתמך שוב על טוב לבם...
מבלי להכיר בטעויות העבר, אין יכולת לקבל החלטות טובות בהווה ולצעוד נכונה לקראת העתיד. מכיון שמושלי העם הזה אינם מראים סימנים של הפקת לקחים, עלינו לדבר בעיקר כלפי עצמנו, הציבור של אוהבי הארץ ונאמני התורה, וללמוד מה צריך לתקן כדי למנוע את המכירה הבאה. כל עוד לא ברור כראוי במה טעינו, לא ניתן להתמודד ולהתכונן לקראת הבאות, וגם אין להתפלא על משבר-האמון הקשה הפוקד את הציבור שלנו כלפי המנהיגות הרוחנית והמעשית.
על כן ברצוני לעסוק כאן בקצרה רק במה שמוטל עלינו לעשות, ודומני שיש לתת את הדגש על שתי נקודות מרכזיות: הראשונה היא מכוח מה אנו בונים את ארצנו הקדושה. הסוברים שהם שליחים של המדינה ופועלים רק מכוחה, אך טבעי הוא שישתדלו תמיד להשתלב בכל המערכות, וממילא מנהיגות שתרצה להחריב ולפגוע בקדשי ישראל תשׂוּשׂ להעמיד ציבור כזה אל הקיר ולנצל אותו כשותף בכיר בין המוציאים-לפועל של כל תהליך המנוגד לחלוטין לדרכם ולרוחם. רק מי שיודע ומרגיש שהוא שליח של ה' יתברך בלבד בבנין הארץ ועַם-ה' עליה – הוא שיוכל לעמוד במבחן זה, שלעיתים הוא יום-יומי. רק מי שמתחנך ומתעצם בשאלת מקור הסמכות ממנה יונק הוא את חיותו, ומברר לעצמו שאין לו כל שררה מחייבת מעליו מלבד הבורא יתברך שמו (אלא אם כן זוכה השררה האנושית לבטא את הדרכת הבורא) – רק הוא ישאר נאמן לעקרונותיו.
הנקודה השניה היא המוכנות לחשוב ולדבר באופן ברור וגלוי על הפתרון לבעיית האוכלוסייה הערבית השוהה בארץ הקודש. הבעיה שבה נתלים רבים היא מה עושים עם כמות כזו של אוכלוסיה ערבית ביו"ש ועזה, אך כדאי להזכיר שכיום הבעיה כבר ניכרת לכל גם במרחבי הנגב והגליל, בבאר-שבע ובירושלים, ברמלה ובלוד, ביפו ובעכו... במצות ירושת הארץ עליה קראנו בשבת שעברה, "והורשתם את הארץ", נחלקו הראשונים: הרמב"ן פירש שעיקר המצווה היא ליישב את הארץ ולהכניסה תחת ריבונות ישראל. אולם רש"י פירש שעיקר המצווה היא להוריש – לגרש מהארץ את עמי הארץ הגויים (אמנם רבים דנו בשיטתו ביחס לאלו עמים מדובר). שנים רבות, עסקנו במסירות בירושת הארץ על-פי שיטת הרמב"ן, הוספנו בתים, עצים ויישובים פורחים ב"ה, אך בעורפנו נשפה כל הזמן הבעיה איתה מתמודד רש"י (שהשבוע חל יום פטירתו זי"ע), מבלי שנעסוק בה כראוי. ומכיוון שלאחים קל יותר לגרש את אחיהם, נקטה הממשלה בפתרון הנוח והקל...
ברור שפתרון בכיוון הזה אינו מיידי ואינו פשוט, אך יש לנסות לחשוב כיצד יש לקדמו, בוודאי בזמנים בהם ה' פותח לנו "חלון הזדמנויות". ולכל הפחות, יש לעסוק בדחיפות בנושא של עידוד הגירה.
בחלוף שנה מאז הפקרת נחלת אבותינו וגירוש מתיישבים יהודים על משפחותיהם – אנו מקבלים כעת תזכורת כואבת עד מאוד, אשר אנו מתפללים שמתוכה תצמח לבסוף טובה גדולה לחידוש ימינו כקדם – אולם הדבר תלוי בכך שאנו נשכיל לתקן ולעשות את המוטל עלינו. ומתוך שיבתנו לתורת אמת, ישיב ה' את שבותנו וירים קרננו, כהבטחת הנביא לישראל "שובי בתולת ישראל שובי אל ערייך אלה".
הרב דוד דודקביץ'
רב היישוב יצהר וראש ישיבת רועה ישראל ביצהר
עניני החג נָגִיל וְנָשִֹישֹ בְּזֹאת הַתּוֹרָה - רִנָּה של תורה
תיקון ליל שבועות וקישוטי הכלה - שיחה לחג השבועות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
