ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּנַי סַרְבָנִים הֵן, רַגְזָנִין הֵן, טַרְחָנִין הֵן, עַל מְנָת כֵּן תִּהְיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְסַקְּלִים אֶתְכֶם בַּאֲבָנִים. וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֱיוּ נוֹהֲגִין בּוֹ כָּבוֹד וְחִלְקוּ כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בּוֹ אֶת הַדִּין. וְכֵן עָשָׂה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, ח): וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי, לֹא אָמַר עָלָיו אֶלָּא עַל עֲבָדָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר אַתֶּם וּמַלְכְּכֶם הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, ל): וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, וּלְכָךְ לֹא פִרְסֵם אוֹתוֹ כְּדֵי לַחְלוֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. (שמות רבה ז, ג).
"ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל" (דברים לג, ה), ..יש במקצת האגדות שמפרשין אותו על משה, אומרים משה מלך, שנאמר ויהי בישורון מלך בהתאסף וגו', ואם כן אמר הכתוב, תורה צוה לנו משה, להיותה מורשה לקהלת יעקב, והוא היה מלך עלינו ועל כל שבטינו יחד, וראוי לנו לעשות דבריו ומצותיו כי מלך גדול וחכם היה עלינו.. (רמב"ן).
משה רבינו מונה להיות מלך על ישראל, והנה הקדוש ברוך הוא מצווה אותו בפסוק אחד שני ציוויים, שנראים לכאורה כדבר והיפוכו, מצד אחד הוא אומר למשה המלך הצדיק, שבא בשליחותו של הקדוש ברוך הוא לגאול את בני ישראל ממצרים, לא לצפות לכל כבוד, אלא אדרבה להיות מוכן לקבל על עצמו בזיונות, קללות, וסיכון עצמי, "בני סרבנים הן, רגזנין הן, טרחנין הן, על מנת כן תהיו מקבלין עליכם שיהיו מקללין אתכם, שיהיו מסקלין אתכם באבנים", ומצד שני, בכל הנוגע ליחסו לפרעה מלך מצרים הרשע, שמתעלל בבני ישראל, עליו לנהוג בכל הכבוד הראוי למלכות, "ואל פרעה מלך מצרים... אמר להן הקדוש ברוך הוא, היו נוהגין בו כבוד וחִלקו כבוד למלכות", זה נראה תמוה ביותר.
כדי להבין את הדברים עלינו לחזור מעט לאחור... ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים... ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים" (שמות ג, ז-י), הקדוש ברוך הוא מטיל את תפקיד המנהיגות על כתפיו של משה רבינו, הוא ממנה אותו למלך על ישראל, ומאז... משה רבינו מסרב שוב ושוב, "ויאמר משה אל האלהים, מי אנכי כי אלך אל פרעה, וכי אוציא את בני ישראל ממצרים" (שמות ג, יא), "ויאמר משה אל האלהים, הנה אנכי בא אל בני ישראל, ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם, ואמרו לי מה שמו, מה אומר אליהם" (שמות ג, יג), "ויען משה ויאמר, והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי, כי יאמרו לא נראה אליך ה'" (שמות ד, א), "ויאמר משה אל ה' בי אדני לא איש דברים אנוכי, גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך, כי כבד פה וכבד לשון אנוכי" (שמות ד, י), "ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח" (שמות ד, יג), "וישב משה אל ה' ויאמר, אדני למה הרעתה לעם הזה, למה זה שלחתני. ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך" (שמות ה, כב-כג), "וידבר משה לפני ה' לאמר, הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה, ואני ערל שפתים" (שמות ו, יב), משה רבינו מכיר את כחותיו ואת חולשותיו, הוא מבין את האתגרים הגדולים של הנהגת עם ישראל השרוי בקוצר רוח ובעבודה קשה, ואת האתגר הגדול של עמידה לפני פרעה המלך של האימפריה הגדולה בעולם, הוא מסרב שוב ושוב, ואומר להקדוש ברוך הוא, אני לא מתאים לתפקיד, אני פליט שברח ממצרים, מה אני חשוב לדבר עם המלכים (רש"י שמות ג, יא), איך אגש לבני ישראל במצב בו הם שרויים, הם הרי לא יאמינו לי שה' שלח אותי אליהם, ובנוסף אני מגמגם ואין לי את כח הדיבור הדרוש לכל מנהיג, ובמיוחד למנהיג בסדר גודל כזה, בבקשה ה', שלח אדם אחר, מנה לתפקיד אדם מתאים יותר, שלח את אהרן או מנהיג אחר, הרי ברור שיש לי תחליף... אני הרי לא צפוי להיות המנהיג שגם יכניס אותם לארץ (ראה רש"י שמות ד, יג), ולמרות הכל הקדוש ברוך הוא לא מוותר למשה, מצווה עליו להמשיך בתפקיד שהוטל עליו, עונה לו על כל אחת מטענותיו, משה קופץ למים מחוסר ברירה, וניגש לדבר עם בני ישראל, "וידבר משה כן אל בני ישראל, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" (שמות ו, ט), כאן נשבר משה רבינו... עד שכבר קיבלתי אומץ ויצאתי לדרך, בפסיעה הראשונה שלי כמנהיג, אני רואה שצדקתי, אני באמת לא מתאים לזה, אמרתי שבני ישראל לא יאמינו לי, ומסתבר שהם אפילו לא מוכנים לשמוע אותי... ה', עכשיו אתה מצפה שאלך למלך האדיר פרעה, והוא כן ישמע אותי? אני לא מסוגל יותר...
אבל הקדוש ברוך הוא, יודע יותר טוב... הקדוש ברוך הוא יודע שמשה רבינו הוא המנהיג הראוי ביותר, יש לו את הכישורים הנדרשים לתפקיד, למרות ואולי בגלל החולשות שמשה רבינו חושב שיש לו, הקדוש ברוך הוא לא מחפש את המנהיג שמחפש את הקריירה כדי להאדיר את שמו, הוא מחפש את המנהיג העניו, המנהיג הרחמן, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, כְּשֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רוֹעֶה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר, בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי, וְרָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲסִית, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחֲסִית, נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם, וְעָמַד הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ משֶׁה אֶצְלוֹ, אָמַר אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁרָץ הָיִיתָ מִפְּנֵי צָמָא, עָיֵף אַתָּה, הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם כָּךְ חַיֶּיךָ אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: וּמשֶׁה הָיָה רוֹעֶה (שמות רבה ב, ב). הקדוש ברוך הוא דוחף אותו לתפקיד, ויודע שעם הדרכה נכונה וצמודה לאורך הדרך, הוא גם יצליח.
לאור זאת ניתן להבין את דברי הפסוק "וידבר ה' אל משה ואל אהרן, ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים", אין כאן דבר והיפוכו, יש כאן המשך של הדרכה ברורה למשה רבינו איך להמשיך בתפקידו כמנהיג, ואיך להצליח בו, משה רבינו נבהל מהתגובה הראשונית של בני ישראל, "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה... הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה", ולכן מדריך אותו הקדוש ברוך הוא לכך שמנהיג ציבור אמיתי חייב להיות מוכן נפשית לדברים אף יותר גרועים מכך, "בני סרבנים הן, רגזנין הן, טרחנין הן, על מנת כן תהיו מקבלין עליכם שיהיו מקללין אתכם, שיהיו מסקלין אתכם באבנים", ולגבי החשש מהמפגש עם פרעה מלך מצרים, מדריך אותו הקדוש ברוך הוא, איך לעשות זאת נכון, "אמר להן הקדוש ברוך הוא היו נוהגין בו כבוד, וחִלקו כבוד למלכות, אף על פי שאני צריך לעשות בו את הדין". רבי חנינא סגן הכהנים אומר, הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו (אבות ג, ב). מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא (ברכות נח.), המלכות בארץ היא מעין המלכות בשמים, היא ממחישה לבני אנוש שיש מלכות בשמים, ולכן גם מלך רשע כפרעה צריך לכבד, לא משום שהוא ראוי לכבוד, אלא משום שמוסד המלכות ראוי לכבוד, כך נכון לעשות, וזה גם מה שיביא את התוצאה הרצויה לאורך זמן.
מרן החפץ חיים היה נוהג לעודד ולהדריך את תלמידיו לתפקידי מנהיגות, משרות רבנות או משרות אחרות בהן יוכלו להשפיע לטובה על המון העם. "ויצום אל בני ישראל" (שמות ו, יג), צוה עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם (רש"י). המנהיג חייב בכל כחותיו לפתח את מדת הסבלנות. בדברו פעם אל אחד מתלמידיו, שביקש לדעת את הדרך שינהג בה בעניני הרבנות, סיפר החפץ חיים, שר' ישראל מסלנט אמר פעם לאברך שחיפש דרך ברבנות: "בקפדנות וגערות אין משיגים מאומה. גם להחניף לבעלי הבתים אסור. יש איפוא להתייגע ("זיך מאַטערן") בדרכים שונות...". להדגמת השקפה זו. שאין בכלל בכך דרך קבועה, הזכיר החפץ חיים את הערתו של ר' עקיבא איגר: "הכל נוסעים על פני הים, אבל איש טרם סלל בו דרך" (החפץ חיים חייו ופעלו עמ' תתשפ).
התורה הקדושה מלמדת כאן, את ההורים, את המורים, את הרבנים ואת ראשי הישיבות, תאמינו בילדיכם, תאמינו בתלמידיכם, תנסו לזהות את כוחותיהם, את יכולותיהם, את כישוריהם, את הפוטנציאל הגלום בהם, תעודדו אותם ליטול על עצמם תפקידי מנהיגות מתאימים, תכוונו אותם, תלוו אותם ותדריכו אותם, ובעזרת ה' כך גם תזכו לראות את הצלחתם הגדולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
