ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
כאשר ראה את השעון מורה על השעה ארבע הבין דוד כי זמנו דחוק ביותר. מאמציו בשעה האחרונה לא נשאו פרי והא החל לכתת את רגליו ברוחות ובקור ולעבור בין החנויות שבאזור בכדי ללקט מניין. במאמץ רב הצליח להביא עשרה אנשים למניין. הללו החלו בתפילה בחנות אותה נידב בעלי המקום כאשר לפתע קם אחד מהמתפללים וביקש להתחזן. דוד לא האמין למשמע אוזניו. חצי שעה השקיע וליקט אנשים אחד לאחד בכדי לעלות כחזן ולהתפלל לעילוי נשמת אביו שנפטר לפני עשרה חודשים ופתאום בא אחד מהאנשים ומבקש להיות חזן במקומו!
הפתעתו היתה גמורה והדיבור כאילו נעתק מפיו. אט, אט אמר בקושי רב: "אבא שלי. אני אבל... כבר עשרה חודשים!" האיש, שלא ממש התרגש ענה לדוד בביטחון: "מה אתה אומר? אני קודם, משום שאבי נפטר לפני שלשה שבועות, וידוע שאבל בתוך החודש קודם לאבל אחרי החודש הראשון. "אבל אני הוא זה שארגנתי את המניין" השיב דוד.
למי יש זכות קדימה להיות שליח ציבור, דוד שארגן את המניין אבל דרגת חיובו פחותה או האיש שרמת חיובו גדולה?
תשובת הגאון האדר"ת זצ"ל (הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים, חותנו של הראי"ה קוק):
מי שארגן את המניין הוא רשאי לעלות קודם. דוגמא לדבר מצינו במדרש כאשר משה רצה לפני מותר שבנו ימלא את מקומו בהנהגת עם ישראל, ה' אמר לו שיהושע הוא ימלא את מקומו משום שהוא לא מש מאהלו של משה ומי שטרח והתיגע הוא יאכל את הפירות, כפי שנאמר במשלי "נוצר תאנה יאכל פריה" (במדבר רבה, מובא ברש"י במדבר, כז, טז).
אף בעניננו כיון שדוד טרח וארגן את המניין יש לו זכות קדימה (תפילת דוד סימן יט, עובר אורח, קלב)
הצענו את השאלה לפני הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א והשיב שמי שיש לו 'יארצייט' קודם אף שהוא לא ארגן את המניין. אבל הוסיף שאם זה עלול לגרום למריבה עדיף שיוותר.
רבנים בבית המדרש
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
