ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
כך ציווה הקב"ה את משה רבנו לפני קריעת ים סוף.
היכן שכנו מִגְדֹּל ופִּי הַחִירֹת, מהי משמעות החניה דווקא לידם?
מִגְדֹּל נזכרת בהקשר של קריעת הים, גם בתיאור מסעות בני ישראל ביציאת מצרים, המופיעה בפרשת מסעי: "... וַיָּשָׁב עַל פִּי הַחִירֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל" (במדבר ל"ג ז).
גם בדברי הנביא מִגְדֹּל נזכרת, נפרט:
על חזקיהו מלך יהודה נאמר: "הוּא הִכָּה אֶת פְּלִשְׁתִּים עַד עַזָּה וְאֶת גְּבוּלֶיהָ מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר" (מלכים ב י"ח ח). חזקיהו הכה את הפלישתים והגיע עד לגבול מצרים ממגדול המכונה מִּגְדַּל נוֹצְרִים, שהייתה הראשונה בשרשרת מבצרי הגבול בין מצרים וארץ פלישתים שכלולה בארץ ישראל.
ירמיהו הנביא פונה אל היהודים שירדו מצרימה ערב חורבן בית ראשון: "הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם הַיֹּשְׁבִים בְּמִגְדֹּל וּבְתַחְפַּנְחֵס וּבְנֹף וּבְאֶרֶץ פַּתְרוֹס לֵאמֹר" (מ"ד א). הרשימה מתחילה במִגְדֹּל היושבת על הגבול וממשיכה פנימה לתוך ארץ מצרים.
גם כשנבוכדראצר מתקרב לגבול מצרים הנביא ירמיהו מזהיר אותם: המקום הראשון שיפגע ממלך בבל שבא מצפון הוא מִגְדֹּל: "הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבוֹא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכּוֹת אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם: הַגִּידוּ בְמִצְרַיִם וְהַשְׁמִיעוּ בְמִגְדּוֹל וְהַשְׁמִיעוּ בְנֹף וּבְתַחְפַּנְחֵס אִמְרוּ הִתְיַצֵּב וְהָכֵן לָךְ כִּי אָכְלָה חֶרֶב סְבִיבֶיךָ" (מ"ו יג – יד, עיינו גם יחזקאל ל' ו).
החוקרים (לדוגמא צבי אילן, דבר 14 לאפריל 76) מזהים את מגדול עם תל חיר, אולי פִּי הַחִירֹת, ששוכן כעשרה ק"מ מדרום לפילוסיון וכעשרים וחמישה ק"מ מצפון מזרח לקנטרה של ימינו.
לפני בניית תעלת סואץ, הדלתא של הנילוס השתרעה בין אלכסנדריה במערב לפילוסיון במזרח, והייתה מורכבת משבע זרועות, שהמזרחית שבהן הייתה מכונה גם קירמיון (עיינו גם מדרש הגדול בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק כא). האזור היה ביצתי (עיינו פרה פ"ח מ"י וכן סנהדרין ה ע"ב ברש"י, וכך הוא גם היום). כך מוכח גם מהתרגום הירושלמי והתרגום המיוחס ליונתן, לפסוקים בפרשת מסעי, שהבאנו לעיל: "וּנְטָלוּ מִן פִּלוּסִין בְּיַרְחָא קַדְמָאָה".
קביעת גבול ארץ ישראל עם נחל מצרים הוא הנילוס, מקבלת משמעות מאוד הגיונית, אין הכוונה לנהר הגדול לפני שהוא מתפצל לדלתא, אלא הכוונה היא לשלוחה הפילוסית, שהיא הגבול בין מדבר סיני לבין מצרים. הבחנה זו משאירה את מדבר סיני, ולפחות חלקו הצפוני, בתוך ארץ ישראל, ומסתדרת מאוד מבחינה גאוגרפית. כל מי שחוצה את תעלת סואץ (שביטלה את השלוחה הפילוסית) רואה בבירור שהוא עוזב את אסיה ומגיע לאפריקה, מבחינות רבות.
העימות עם פרעה היה ממש על הגבול בין מצרים וארץ ישראל. גבול זה היה מבוצר וכלל מגדלים וחומות, כך נלכדו כביכול, תוך כדי ניסיון הבריחה, בני ישראל בין הים והגבול המבוצר. פרעה לא לקח בחשבון, שמי שמוציא את בני ישראל ממצרים הוא לא משה רבנו, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו, בורא עולם, ומי ששם גבול גם לים. מי שפועל בשליחות הבורא יכול גם לקרוע את הים ולהביא את עם ישראל לארץ ישראל. פרעה, שלא הבין זאת גם אחרי עשר המכות, שילם את המחיר כשהוא וכל זרעו ירדו כאבן במצולה.
הבה נתפלל לבורא עולם שיוציא גם אותנו במהרה מן המגפה.
כדי לזכות בסייעתא דשמיא, נקרא לכל חלקי הציבור לשמור על ההנחיות בקפידא
ולא להכשל, ח"ו, בשנאת חינם ק"ו לא בהרמת יד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
