ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
הרבי שאל את הבחור האם הוא אוהב בייסבול? ענה לו הבחור שכן ואמר לו את שם הקבוצה. המשיך הרבי ושאל: "אתה יכול לספר לי על משחק מיוחד שהיה?" ענה לו הבחור שלפני כמה זמן הוא ואביו הלכו לראות משחק, והמשחק היה חלש, השחקנים לא היו במיטבם, וכולם צפו את התוצאה העגומה של ההפסד. לא רצינו לבזבז זמן ולהמשיך לראות את המשחק, לכן יצאנו באמצע.
שאל אותו הרבי: "גם השחקנים שצפו הפסד יכלו לצאת מהמגרש באמצע המשחק?" ענה הבחור: "לא, הם היו צריכים להלחם, לשחק ולעשות את מה שהם יכולים עד סוף המשחק".
אמר לו הרבי: "יפה אמרת, ההבדל בין צופה לשחקן הוא שהצופה מהצד יכול בכל רגע נתון שהוא רוצה לצאת מהמשחק. לעומת זאת, זה שמשחק על המגרש, צריך להישאר עד הרגע האחרון של המשחק".
המשיך הרבי ואמר לנער בר המצווה: "כך אתה, מעכשיו אתה לא רק צופה מהצד על היהדות ועל התורה והמצוות, אלא מרגע זה אתה חלק מהעם היהודי. יש לך אחריות, ואתה חלק מרכזי ומשמעותי בתוך כל האור של עם ישראל בעולם".
לקראת סוף פרשתנו, אחר קבלת התורה נאמר: "ויעמוד העם מרחוק, ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים." ישנן שתי דרכים להסתכל על עבודת ה': כצופים מהצד, בחינת 'ויעמוד העם מרחוק', או שמא חווית המציאות ממש כמשה רבנו בחינת 'ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים'.
אכן, יש מניעות בעבודת ה' כפי שרבנו נחמן מברסלב זיע"א כותב בליקוטי מוהר"ן (חלק א סימן קט"ו), שהמניעות הן כדוגמת ערפל, מציאות לא ברורה ומפחידה. האדם לא יודע מה מצפה לו בשלב הבא בעבודת ה'. כי כשאדם נכנס פנימה ועושה עבודת נפשית ורוחנית, הוא יכול להיחשף לדברים לא נעימים שהוא לא יודע איך לטפל בהם.
אבל משה רבנו מלמדנו, שהמניעה, הקושי והאתגר מגיעים כדי שתיכנס פנימה ותתמודד מולם. אל תתרחק, אל תברח, מפני שאלו נועדו להעניק לך הזדמנות לגדול.
פעמים רבות, כשאנו נתקלים באיזושהי בעיה, אנחנו מעדיפים ללכת אחורה, אבל ממשה רבנו ראינו שאין זו הדרך הנכונה, אלא היכנס פנימה אל תוך הערפל, מפני ש'שמה האלוקים' - שם הישועה שלך.
כך ראיתי בדברי הרב שלמה קרליבך זצ"ל שהביא מהאריז"ל: אם קל לך בדבר מסוים, רוב הסיכויים שזה לא התיקון שלך. כלומר, לא זה מה שיגדל ויפתח אותך, כי דווקא ממה שיש לך בו קושי ואתגר, ממנו אתה מתעלה ומתרומם
יהי רצון שנלך בדרכו של משה רבנו, לא נעמוד מהצד, אלא נחווה בשיא העוצמה את 'המשחק' האמיתי בעבודת ה' ונזכה להגיע אל האלוקים
שבת שלום!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
