ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- ה - גאולת מצרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' פרץ בן יוסף אריה ז"ל
ודאי מצד המעלה. דבר זה מסביר את תגובת משה רבנו, שמיאן לשליחותו של הבורא, והדבר תמוה – לכאורה זה לא ראוי, הרי מדובר כאן על הצלת כלל ישראל, מדוע הוא "משחק"? ישנה שאלה לשם מה היה צריך את גלות מצרים, והתשובה לכך היא שעניינה של גלות מצרים היה לזכך את הטוב ולהפריד את הסיגים שנוצרו מאז חטאו של אדם הראשון. משה רבנו ידע שזאת תכלית הגלות, אבל גם ידע שבאותו זמן הגאולה לא השלימה את פעולתה והזיכוך לא שלם. לכן הוא חשב שעדיף שיישארו עוד זמן נוסף במצרים ואז הגלות תפעל את פעולתה בשלמות ותהיה גאולה שלמה. משה רבנו לא ידע שאם יישארו ישראל עוד לילה נוסף אחד בגלות זו – לא יהיה את מי לגאול, מכיוון שהעם נשתקע כבר במ"ט שערי טומאה. דומה הדבר לאדם פצוע שאם יגישו לו עזרה, יצילו את חייו, ואם לא – הוא ימות. הגלויות האחרות משלימות את מה שגלות מצרים לא הצליחה לזכך, עד שבגאולה העתידה תהיה הגאולה שלמה, כמו שכתוב "ומל ה' א-לוהיך את לבבך ולבב זרעך". והסביר שם הרמב"ן שמדובר בזה על הגאולה העתידה, שהרוע שיש בתוך האנשים ייעלם, הנשמה תשאף רק לטוב ויהיה עולם מתוקן, בכל המובנים. אם כן, יכול להיות ש"גאולת מצרים טפלה" זה גם בניסים, אבל ודאי שזה עניין של המעלה שנגיע אליה באחרית הימים. יש גם לציין שהניסים אינם מטרה בפני עצמה אלא אמצעי להחדיר מסר חינוכי.
לאיזו גאולה אנו מצפים היום, במצבנו?
ב"דרך תבונות" כותב הרמח"ל שלפני שנגיע להארה השלמה, ישנו שלב שבו לא רק מאמינים בלב אלא שרואים היטב איך "ברוך דיין האמת". בשלב הזה יימסר שלטון ללא מֵצרים לרע, וזה לא משום שמגיע לנו עונש, אלא משום שהשעה צריכה לכך, כדי שנדע אח"כ להעריך את הטוב שהיה לנו. את השלב הזה אנחנו רואים היום לנגד עינינו, דבר שלא היה מאז קום המדינה. מדינת ישראל מפעילה את המנגנון הממשלתי נגד כל דבר שיש בו יהדות: נישואין, שמירת שבת, חיזוקה של תורה, חיילים דתיים בצבא – ואומרים בריש גלי שרוצים לטשטש את הזהות היהודית. מתוך כך אנחנו מובטחים מן התורה שישובו בתשובה.
נקודת מפנה חשובה אני רואה במה שקראתי מטעם משרד החינוך. היה כתוב שם, שמחצית מן ההורים שולחים את ילדיהם לחינוך הדתי, ושם הילד לומד שיש בורא לעולם ושיש דברים שצריכים שלא לעשות ויש דברים שצריכים לעשות, נגד עולם ההפקרות. תהליך זה נובע מכך שהורים אלה רואים את הנוער מידרדר לפשיעה מתוך הפקרות שבה הכול מותר. אולי יש פה נקודת מפנה.
האם יש בעיה לשתות ממי הכנרת בפסח?
אנשים מחמירים שלא לשתות ממי הכנרת בחג, מחשש שנפלה שם פיתה או נשפך בירה וכדו'. כבר אמר הריטב"א (במסכת ע"ז דף עג) שכל מה שאסרו חז"ל את החמץ במשהו זה דווקא בתלוש (כמו מים שנופלים לחבית או למיכל גדול) ולא במחובר, ובכנרת הירדן נכנס ויוצא, ולכן היא נחשבת מחוברת ולא גזרו בה שהחמץ לא יבטל. כמו כן ערוך השולחן כותב שכאשר כתבו "באר" דיברו על "בור" ולא דייקו בלשונם. על כל פנים, דיינו לסמוך על הריטב"א. ואין בעיה לשתות את מי הכנרת בפסח.
מהו שיעור כזית לעניין אכילת מצה?
אחד מתלמידי החכמים החשובים מבני-ברק, הרב חיים בייניש, פרסם בביטאון של קרלין מחקר של מידות בתורה, ושם הוא כותב שהזיתים שחז"ל דיברו עליהם אלו זיתים שגדלו בארץ. הזן הגדול שיש בארץ היום נקרא "מאנזולינו", אבל הוא לא זן מקומי אלא מחוץ-לארץ. הזנים המקוריים של הארץ הם: "סורי", "נאבני" ו"מליקי", שהם זיתים קטנים. גם אם ניקח את הזן הגדול ביותר מביניהם, עדיין הוא לא מגיע לשיעור של חצי ביצה. דרך אגב, לענ"ד הביצים היום יותר גדולות מהביצים בימיהם, כי חז"ל דיברו בתרנגולות מסוג "באלדי" שהתרנגולות מסתובבות חופשי, אבל היום הן מסוגרות בכלוב ואוכלות כבבתי-מלון, ולכן הביצה יותר גדולה. הדבר מוכח, שהרי חז"ל אומרים שביצה של תרנגולת היא אוכל שיכול להיאכל בפעם אחת, ולא שמעתי שמישהו היום יכול לעשות דבר כזה. הרשב"א כותב מפורשות שבתוך ביצה יש ארבעה זיתים. הרמב"ם כותב שיש בה יותר משלושה. אומנם המחבר מביא בשם תוספות שזה חצי ביצה, אבל כנראה שלתוספות לא היו זיתים שם ולכן הם שיערו כפי ששיערו. בסופו של דבר, בכשליש מצת מכונה מרובעת ודאי שיש כזית, לאשכנזים ולספרדים, ואפילו יותר מכזית. לגבי אופן האכילה יש לאכול כרגיל ולא להגזים באכילה מהירה, וכך גם ראיתי את הרב צבי יהודה זצ"ל נוהג כשהייתי אצלו בליל הסדר.
כמו כן זכורני מן הסדר שהיה אצל הרצי"ה, שאכלו את האפיקומן עד חצות. דין זה נובע מכך שיש שיטות שמצוות אכילת מצה היא עד חצות, ואת האפיקומן צריך לאכול עם המצה. אם לא אכל עד חצות – לא יאכל כלל, אלא אם כן לא קיים כלל מצוות אכילת מצה שאז ודאי יקיים מצווה דאורייתא ולא יחמיר לבטלה בגלל שיטות מסוימות.
האם צריך הכשר על כלים חד-פעמיים?
כלים חד-פעמיים אינם אוכל ולא צריכים הכשר, כשם שמים לא צריכים הכשר. גם אם עירבו בהם כל מיני דברים – הם אינם ראויים לאכילה.
איך צריכים להכין את עצמנו לליל הסדר?
אדם צריך לבוא לליל הסדר לאחר שהכין את עצמו מבחינה רוחנית ובירר מהו עניין יציאת מצרים, ומה המסרים הרוחניים והערכיים שהוא צריך להפנים בתוכו – ולא שיבוא לליל הסדר ויאכל את הכופתאות ויעבור הלאה. צריך לשים לב. אין לנו עוד חיבור מתקופת התנאים שכתבו עליו כל כך הרבה פירושים כמו ההגדה. אני חושב שכל בחור ישיבה צריך ללמוד מן ההגדה לפני החג ולהכין דברים מפירושי הראשונים או האחרונים כדי לומר בליל הסדר, על-מנת להסביר את עניינו, זכר למקדש. כשם שמטבילים דבר שטיבולו במשקה, כמו שהיו עושים בזמן המקדש. לא לכולם יש היכולת, ויש כאלה שלא מבינים או שלא למדו, אבל בן תורה ודאי שיכול.
יסודות האמונה מקופלים בהגדה של פסח, בהגדה אנו לומדים שכנגד ארבעה בנים דיברה תורה. שאלותיהם של הבנים אינן דווקא בליל הסדר, הם שואלים כל השנה אלא שחז"ל ידעו שבליל הסדר יש מצוות "והגדת לבנך" ואז יש עניין להשריש את יסודות האמונה, ולכן מסבירים לכל בן ובן בהתאם להבנתו. וכל המרבה – הרי זה משובח. שואלת הגמרא: "מהי דהווה – הווה?", כלומר מה אכפת לי מיציאת מצרים הרי זה כבר היה מזמן? אלא התשובה היא שאין כאן רק סיפור היסטורי של יציאה ממצרים, שהרי התורה אינה ספר היסטוריה אלא תורת חיים, ומתעסקים בעבר רק אם אפשר ללמוד ממנו על ההווה – הלימוד הוא הפנמת האמונה.
האם מותר לטייל בחול המועד?
גם בחור ישיבה זקוק לקצת התעמלות, הרי כל ספרי הרופאים אומרים שאדם שלא עובד עבודה פיזית – חשוב שיפעיל את השרירים על-מנת שזה ייתן לו את היכולת ללמוד יותר, ואם חלילה לא יפעיל את עצמו – הוא לא יוכל לתפקד. ההתרעננות וההתאווררות מחזקת את הלימוד, היא צורך הלימוד ואין בזה ביטול תורה, ואפשר לעשות את זה בחול המועד.
מה עניין האבלות בימי ספירת העומר?
אומנם תלמידי ר' עקיבא מתו בזמנו, ואולם האם לעולם יהיו חיים? א"כ איזה עניין יש להתאבל עליהם היום? לענ"ד ההסבר הוא פשוט. הגמרא אומרת במסכת יבמות שכאשר מתו תלמידי ר' עקיבא היה העולם שומם מבחינה רוחנית, עד שבא ר' עקיבא לרבותינו שבדרום ושנה להם, לר' מאיר, לר' יהודה, לר' יוסי ולר' נחמיה. כלומר, אילו היו תלמידי ר' עקיבא ממשיכים בדרכם, יכול להיות שהרמה התורנית בימינו היתה כמו בזמן הראשונים. אם כן, האבלות שאנחנו אבלים אינה בעקבות העובדה שהם מתו אז, אלא בעקבות הירידה הרוחנית שהדבר גרם לזמנינו. כך גם על חורבן בית המקדש, שהרמב"ן קורא לו אבלות ישנה, האבלות היא על ההיעדר שלו היום.
----------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
