ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
בפרשת משפטים התורה מצווה אותנו במצוות שבין אדם לחברו ותיקון חיי החברה, כגון היחס לעבדים, דיני רוצח וגנב, נזקי ממון, זהירות ביחס ליתום ואלמנה, דיני הלוואה ועוד. השאלה העולה מדינים אלו היא מדוע יש לצוות עליהם בכלל, האם התורה לא סומכת עלינו שנדע להתייחס ליתום ולאלמנה? שנטפל בגנבים? שנוודא שהלווה יחזיר את ההלוואה? הרי אלו ענייני מוסר אנושי בסיסיים.
יתר על כן, על הגויים התורה כן סומכת בעניינים אלו, ומטילה עליהם את האחריות לדאוג לחוקים שמסדירים את חיי החברה. אחת משבע מצוות בני נח היא "דינים" – כלומר, הגויים מצווים להעמיד בתי דינים שישפטו את העם. אומנם הרמב"ם כתב (מלכים ט, יד) שבתי דין אלו דנים על שש מצוות בני נח האחרות בלבד, אך הרמב"ן כתב (בראשית לד, יג) שבתי הדינים של גויים דנים בכל התחומים שבין אדם לחברו ותיקון חיי החברה: "אבל ציווה אותם בדיני גניבה ואונאה ועושק ושכר שכיר ודיני השומרים... ודיני מלווה ולווה ודיני מקח וממכר וכיוצא בהן, כעניין הדינין שנצטוו ישראל".
בנוסף לכך, הרב קוק כותב באורות הקודש: "אסור ליראת שמיים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמיים טהורה. סימן ליראת שמיים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי, הנטוע בטבע הישר של האדם, הולך ועולה על פיה במעלות יותר גבוהות ממה שהוא עומד מבלעדה" (אורות הקודש, הקדמה לחלק ג). מדבריו משמע שמצוות אלו של פרשת משפטים לכאורה מיותרות, שהרי יש לנו מוסר טבעי הטבוע בנו.
לסיכום, מדוע הקב"ה בכל זאת מצווה אותנו באותם עניינים מוסריים שבין אדם לחברו, כאשר על הגויים הוא "סומך", מה גם שבנו הוא טבע מוסר אנושי טבעי? איזה ערך מוסף יש בקיום הדינים הללו מתוקף הציווי האלוקי מעבר לתביעת המוסר הטבעית?
חזק, כולל ועמוק
הרב קוק בספרו אורות הקודש (חלק ג', עמ' ב) מציין שלושה יתרונות של המוסר האלוקי על פני המוסר האנושי: חזק, כולל ועמוק. המוסר האנושי חלש בטבעו. הוא נשען על הרגש הטוב של האדם או החברה, אך הרגש מטבעו הוא חלש ועלול להיות מושפע לרעה ולהשתנות על ידי גורמים שונים, כגון לחץ חברתי, דעת ההמון, הרגל, השפעה תרבותית זרה או תאוות. אנו רואים למשל כיצד ענייני צניעות מסוימים, שבעבר הלא רחוק נחשבו לא מוסריים ומחוץ לחוק, הפכו בחברה המערבית לדברים לגיטימיים בתוך שנים אחדות. לעומת מוסר הנשען על הרגש הטבעי, המוסר האלוקי נצחי ואינו משתנה. גם אם החברה תרד מרמתה המוסרית חוקי התורה לא ישתנו ויישארו נאמנים לאמת ולמוסר.
היתרון השני של המוסר האלוקי על פני המוסר האנושי נוגע להיותו של המוסר האנושי חלקי ולא כולל. אין בכוח האדם להקיף את כל המשמעויות של פסק דין על אדם ועל הסובבים אותו, בהווה וכן בעתיד. אם ניקח אדם שנתפס בגניבה וקיבל עונש מאסר ותשלום כספי גדול, הרי שיחד איתו נענשים גם אשתו, ילדיו וחבריו, במקרה שהוא עוזר להם ותומך בהם וכעת תמיכתו בהם תיפסק. זו המגבלה של המוסר האנושי.
לעומת זאת, המוסר האלוקי הוא כללי. הוא לוקח בחשבון את כל ההשפעות הגלויות והסמויות, בהווה ובעתיד, ולפי זה הוא נקבע. המוסר האלוקי הוא טוב לכול, והמוסר האנושי הוא גם טוב וגם רע, בו־זמנית. כך המהר"ל מסביר את הביטוי "כי המשפט לאלוקים הוא" (דברים א, יז). מידת החסד בטבעה היא רחבה ואינה מוגדרת בגדרים מדויקים, ולכן גם אדם יכול להתנהג במידת החסד. לעומתה, מידת הדין, המשפט, צריכה להיות מדויקת מאוד, ולכן צריך בה חוכמה אלוקית. מידת היושר המוחלט אינה מסורה לנו, אלא נמצאת בחוכמה האלוקית: "כי הצדקה והחסד אפשר שיהיה גם כן בתחתונים, אבל שלא יהיו יוצאים מקו המשפט אין זה רק אל השם יתברך" (תפארת ישראל פרק מ"ו).
הנקודה השלישית היא העומק של המוסר. המוסר האנושי מסדיר את החיים ולא מעלה אותם. כאשר אדם קורא בספר חוקים אנושי, ורואה שכתוב בו איסור גניבה, הוא יכול להזדהות עם הכתוב. אולם מעצם הקריאה בספר החוקים האנושי לא ישתנה בתוכו כלום. אם תהיה לו נטייה לגנוב, היא לא תיחלש בגלל זה. וכן ביחס לפסיקה ממשית של מוסר אנושי. כאשר בית משפט אנושי גוזר עונש בפועל לגנב או לרוצח או לאדם שהזיק את חברו בממון או בגוף, אין בעצם הפסיקה והעונש תיקון לאישיות האדם שפשע, אלא רק תיקון לנזקים שהוא עשה או הרחקתו מהחברה.
המוסר האלוקי מרומם ומקדש את החיים. כשאדם לומד את חוקי תורה העוסקים בתחום שבין אדם לחברו דרך הפסוקים או הגמרא וההלכה, מלבד הידע שהוא רוכש, עצם הלימוד פועל עליו ומזכך אותו מעט. לימוד משפטי התורה כבר מרומם את מוסריות האדם. וכן ביחס לפסיקה המעשית של בית דין לפי תורה. פסק דין של תורה הכולל תשלום, פיצוי או קנס אינו רק הכרעת דין בלבד, אלא הוא מהווה חלק מהתהליך הרוחני של תיקון האדם שחטא. עונשי התורה אינם באים רק להסדיר את חיי החברה אלא לתקן אותה.
משפט שמביא השראה
אולם מעבר לכל זה ישנו תפקיד נוסף למוסר האלוקי ולמערכת המשפט המתנהלת על פי התורה, והוא השראת השכינה באומה. רבנו ניסים שואל: מדוע לפי התורה יש בישראל שתי סמכויות משפטיות, גם המלך וגם הסנהדרין? תשובתו היא שלמלך ולסנהדרין יש תפקידים שונים. תפקיד המלך הוא להסדיר את העניינים המדיניים, לחוקק חוקים שמסדירים את חיי החברה ולאכוף אותם: "מנוי המלך היה להשלים תיקון סדר המדיני, וכל מה שהיה מצטרך לצורך השעה". אולם לסנהדרין יש תפקיד אחר לגמרי, והוא להביא לידי ביטוי את חוקי התורה בעם ישראל כולו על מנת שתשרה עליהם השכינה: "אבל השופטים והסנהדרין היה תכליתם לשפוט העם משפט אמיתי צודק בעצמו, שיימשך ממנו הדבק העניין האלוקי בנו". לכן הסנהדרין ישבה בלשכת הגזית, בבית המקדש: "ומפני זה היה ראש השופטים ומבחרם עומד במקום אשר היה נראה בו השפע האלוקי, והוא עניין עמוד אנשי כנסת הגדולה בלשכת הגזית... כמו שבמעשה הקורבנות... היה נראה השפע האלוקי, כן במשפטי התורה היה נמשך ושופע" (דרשות הר"ן יא).
אפשר ורעיון זה - שמשפטי התורה מביאים להתעלות רוחנית - טמון כבר בתשובתו של משה ליתרו "כי יבוא אליי העם לדרוש אלוקים", כלומר העם לא בא לדין תורה רק בשביל לפתור סכסוך מקומי בין שני אנשים, אלא הוא בא כדי להתעלות מבחינה רוחנית וכדי לדרוש אלוקים.
לסיכום, משפטי התורה מיוחדים ממשפטים אזרחיים אנושיים בכך שהם לא רק מסדירים את חיי החברה אלא הם גם מרוממים את החברה ומקדשים את אנשיה. משפטי התורה אין עניינם להוות תחליף למוסר האנושי הטבעי אלא לשמור עליו מפני קלקולים ולהעלותו למעלה גבוהה יותר. בנוסף לכך מביאים משפטי התורה להשראת השכינה באומה.
זו הסיבה לכך שהשאיפה לגאולה כרוכה יחד עם השאיפה לחזרתו של המשפט האלוקי, משום שהמשפט האלוקי מתקן אותנו ומכשיר אותנו לגאולה. בספר ישעיהו מוכיח הנביא את העם על חטאיו הרבים, אך מסיים בהבטחה לתיקון על ידי חזרת המשפט לישראל: "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה - אחרי כן ייקרא לך עיר צדק קריה נאמנה. ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה" (ישעיהו א, כו-כז). ועל כך אנו מתפללים בכל יום בתפילת העמידה "השיבה שופטינו כבראשונה" - ומתוך כך "והסר ממנו יגון ואנחה, ומלוך עלינו מהרה".
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








