ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תורה ומדע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה בת מיכל מסודי
כאשר האדם מפתח את העולם הגשמי באמצעות המדע והטכנולוגיה, הוא נעשה "שותף לקב"ה במעשה בראשית" (עין איה שבת פ"ט). הקב"ה לא ברא עולם מושלם אלא עולם משתלם, ונתן מקום להשתדלות האנושית לקדם את העולם ברוחניות ובגשמיות. ברוחניות, הקב"ה משפיע קדושה ומרומם את העולם כל הזמן. אך חלק בלתי נפרד מכך הוא ההשתדלות האנושית בלימוד התורה, בתפילה, בקיום המצוות ובעבודה המוסרית על המידות. וכן בגשמיות, ברכת ה' הגשמית על העולם, מתלבשת בין השאר בחוכמה וביכולת האנושיים לייצר יותר מזון, למגר מחלות, להתמודד עם איתני הטבע ועם כל אתגר גשמי אחר שהאנושות מתמודדת עמו.
אולם יש הבדל בין מי שעוסק בפיתוח העולם הגשמי מתוך מניע אידיאלי ובין מי שעושה כן ממניעים אחרים. ככל שהאדם יתעלה מבחינה מוסרית, כך המניע שלו בפיתוח המדע והטכנולוגיה יתעלה גם כן ויהיה לשם שמיים, כלומר לשם תיקון ושכלול העולם הגשמי כחלק מהתעלות והתקדשות העולם ולמענו.
למניע של האדם יש משמעות ביחס לחוויה הפנימית שלו. כאשר אדם עוסק ביישובו של עולם ובפיתוחו למען מטרות טובות, הוא יודע שלמרות שכלפי חוץ הוא עסוק בעניינים שהם לכאורה רק טכניים וחומריים, הרי שמצד האמת עשייתו מלאת משמעות והיא מביאה לו שמחה, שלווה וסיפוק.
למניע של האדם יש משמעות גם בנוגע לשאלה מה הוא הנושא שבכוונתו לבנות ולשכלל. כאשר החברה אינה מתוקנת לגמרי, כוח היצירה האנושי משרת את הטוב ואת הרע במקביל. דוגמה לכך היא הטכנולוגיה, שמצד אחד היא משכללת את אמצעי הרפואה הטובים שמביאים חיים ובריאות, ומצד שני היא זו שמפתחת את כלי המלחמה שמקצרים את החיים ומביאים לסבל רב. דוגמה נוספת היא האינטרנט, המהווה פלטפורמה לדברים טובים ונצרכים ובה בעת לדברים הנוראים מכול. כך הופך האינטרנט לברכה גדולה ולקללה גדולה גם יחד.
כדי להבטיח שכוח היצירה, הפיתוח והשכלול של האדם יביא רק ברכה ולא קללה, הוא צריך להיות מלווה בהכוונה רוחנית ומוסרית. רק כך יישמר המצב שבו כל פיתוח טכנולוגי לא ישרת את רצונותיו הרעים של האדם או את חולשותיו.
הרמב"ם כותב (מורה נבוכים ג, לא) שאחת ממטרות התורה היא לכוון את כוחות האדם לטובה, לתיקון המידות האישיות שלו ולתיקון חיי החברה. בוודאי שכוח היצירה האנושית הוא בכלל זה, והתורה צריכה להדריכו כך שיהיה לתועלת ולברכה.
מכיוון שכך, זהו גם אחד מתפקידי תלמידי החכמים ואנשי האמונה - לכוון ולהדריך בפועל את האנשים בעלי הכוחות המעשיים בחברה. תלמידי החכמים ואנשי האמונה פועלים לרומם את החברה מבפנים, מבחינה מוסרית. ואילו לעומתם אנשי המדע והמעשה פועלים לתקן את החיים מבחוץ, מבחינה טכנית. לא רק שאלו לא מגמות סותרות אלא הן משלימות זו את זו. הכלים מאפשרים למהות להופיע בעולם בצורה יותר טובה, והמהות נותנת משמעות וייעוד לאותם הכלים.
השלמות הגמורה של אחדות זו, בין התורה לכוח היצירה האנושי, תופיע בימות המשיח. בתקופה זו כל כוחות היצירה יופנו רק לבניין טוב וחיובי לאנושות, ולא לשום מגמה שלילית של הרס וחורבן, כפי שמובא בדברי הנביא על תקופה זו: "ושפט בין הגויים והוכיח לעמים רבים וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב, ד). הדיוק בפסוק מראה שאין הכוונה שבעתיד ייקחו את החרבות והחניתות ורק יהרסו אותם, אלא יותר מזה, יהפכו אותם לאתים ולמזמרות. האנרגיה העולמית שהושקעה רבות ביצירת כלים לרוע - למלחמות, לתעשיית נשק, לפיתוח אמצעי לחימה, לשנאה, לקנאה, למילוי תאוות וכדומה, תופנה לאפיקים חיוביים בלבד, של אֵת ומזמרה, שבאים לתקן ולא לקלקל, לבנות ולא להרוס. המשיח יתקן את הנפש האנושית מבחינה פנימית ולא תהיה מלחמה, כי המניעים הרעים שבנפש המביאים למלחמות יתוקנו ולא יהיו עוד.
יש אידיאל במלאכה
יסוד האחדות בין הקודש לחול מופיע גם במוצאי השבת, בברכת מאורי האש ובתפילת "ויהי נועם". הרא"ש (ברכות) כותב שברכת מאורי האש במוצאי שבת אינה על ההנאה מהאור, אלא היא זכר לכך שהאור נברא במוצאי שבת, כמובא בגמרא: "במוצאי שבת נתן הקדוש ברוך הוא דעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור" (פסחים נד). המהר"ל מסביר (באר הגולה) שדברי הגמרא הללו מבטאים את היכולת שהקב"ה נתן לאדם לפתח ולהמציא דברים שלא קיימים בטבע כמות שהם. כלומר, האש היא ביטוי לכוח היצירה של האדם, לתבערה הפנימית שיש בו לפתח ולבנות, לשכלל ולעסוק ביישובו של עולם. אך אותה האש יכולה גם לשרוף, ולהפוך לאבק שריפה, אם אין לה הכוונה אידיאלית. הברכה מזכירה לאדם שכוח היצירה ניתן לו מאת הקב"ה ועליו להשתמש בו לטובה ולברכה.
במוצאי שבת כוח היצירה חוזר וניעור לאחר שהמלאכה נאסרה בשבת. בתפילת ערבית אומרים את פסוקי "ויהי נועם" המבטאים את הרצון שנועם ה' יהיה על מעשי ידינו. שבת היא נועם הנשמות, יום שבו אנו מתמסרים לעבודת הנשמה תוך עזיבת העולם הגשמי ותיקונו. לאחר שהתמלאנו בשבת בתורה, בתפילות, במצוות, בהעמדת הנשמה כמרכז החיים, כעת אנו מתפללים שכל המטען הפנימי הזה יבוא לידי ביטוי במעשינו בימי החול. אנו חפצים שמעשי ידינו יהיו לברכה ולא לקללה, לבניין ולא להרס, להתעלות העולם ולא להשפלתו.
הרב קוק אומר ב'אורות' שאחד מתפקידי הצדיקים הוא לרומם את היחס של בני אדם כלפי המלאכה, ולהעמידם על שני עקרונות. העיקרון הראשון הוא ש"הכשרת החיים הפנימיים של המציאות" עומדת למעלה בחשיבותה מהתיקון הגשמי, כיחס אורות וכלים, נשמה וגוף. עיקר ההתקדמות של העולם היא במימד הפנימי ולא החיצוני.
העיקרון השני הוא ההבנה שיש אידיאל גדול מאוד במלאכה וביישובו של עולם, ושהעיסוק בהם הוא ממש שותפות עם הקב"ה בהנהגת עולמו. כל תיקון קטן של המציאות הגשמית הוא הוצאת המציאות מהתוהו לתיקון. כאשר אנשי מעשה יתחברו לאידיאל תבוא ברכה גדולה לעולם מהם וממעשיהם. הקנאה, השנאה, התחרות, הכבוד והתאוות לא יהוו עוד את המניע למאמץ האנושי. וכל ההמצאות והשכלולים יפותחו לשם הופעת הטוב והצדק בלבד, ולא על מנת לשרת את הרע או את החולשה.
קשר זה בין אנשי אמונה ואנשי מעשה, בין שבת ובין ימי החול, מבטא את היחס הכללי שצריך להיות בין הקודש ובין החול, בין תורה למדע, בין הנשמה לגוף ובין האורות לכלים. הקודש בונה את עולם השאיפות הפנימי, את הרגישות הרוחנית ואת היושר המוסרי. החול בונה את הכלים השונים שבהם כל אותם אידיאלים יכולים לבוא לידי ביטוי ולהופיע בחיים עצמם. כך החול מהווה מרחב התגלות לקודש, והקודש נותן משמעות ומהות לכלי החול.
הרב איתן קופמן הוא ר"מ במכינת בני דוד בעלי, ומחבר הספר 'בין קודש לחול – יחסו של הרב קוק למדע, לטכנולוגיה, לחינוך ולחברה'
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









