ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חודש אדר) כותב בשם כ"ק האדמו"ר מסאדיגורא זיע"א שפירש בספרו 'כנסת מרדכי' את הפסוק (בראשית, מג, י) "כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמיים", ש'לולא' אותיות אלול, שהיא תשובה מיראה, ו'זה' בגימטריה 'י"ב' רמז לחודש אדר שהוא החודש ה-י"ב, שעושים בו תשובה מאהבה, ולכן נאמר בו 'פעמיים', כי מי שעושה תשובה מאהבה, הזדונות נהפכים לו לזכויות. 'הלקח והלבוב' מחדש מדבריו שעיקר התשובה מאהבה נעשה על ידי 'ועתה', ואלו דבריו:
"האופן שיהודי יכול להתגבר על קליפת עמלק ימח שמו, הוא שלא לחשוב על העבר, כי הרפיון של עמלק בא מכוח שאומר שאין לך הכוח לעבוד הבורא כי כבר כשלת בעווניך, ובזה מביא באדם ספיקות כי כידוע 'עמלק' בגימטריה 'ספק'. וההיפך מספק הוא ודאי, 'ודאי' בגימטריה שם 'אהיה' - 'אנא זמין למהוי' (מעכשיו אני מזמן עצמי להיות). ענין לראות רק את העתיד ולא להסתכל על מה שהיה, רק להבטיח להקב"ה על העתיד שיהיה טוב מעכשיו".
כותב המוהרא"ש מיבניאל זיע"א: "לכן עיקר שלמות התשובה - לשכוח עברו לגמרי, אין לי עבר כלל, עכשיו אני מתחיל לחיות חיים חדשים, עכשיו אני מתחיל מחדש להיות יהודי, ללמוד תורה, לקיים את המצוות, להתפלל אל הקדוש ברוך - הוא, לדבר אליו יתברך, ללכת לבית הכנסת בבוקר, בצהריים ובערב, להתפלל שחרית, מנחה, ערבית. וכאשר אדם שוכח עברו - יכול להתקדם בחייו, וזה עיקר שלמות התשובה שזה סוד שם אהי"ה" (מתוך הקונטרס 'לחיות חיים חדשים').
אנחנו נמצאים בימי חג הפורים, על מעלתם כותב רבנו רבי משה יעקב חרל"פ זצ"ל (רזי לי): "בכל שנה ושנה בחודש אדר וביחוד בימי הפורים מתעוררים רוחות חדשות לתעודת החיים והתחדשותם... ואין קץ להשגות שאפשר להשיג בימים אלו על ידי התחדשות בהירה בזרמי תורה ומצוות ולהבלע כולו בחיים הקדושים".
כותב רבנו נחמן מברסלב זיע"א בספרו 'ליקוטי מוהר"ן' (חלק ב, סימן ע"ד): "כִּי בַּתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח, וְעַל - כֵּן כָּל הַמִּצְווֹת הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם, וְעַכְשָׁיו, (וְלֹא סִיֵּם)".
מוסיף על כך תלמידו הגדול רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות ברכת הריח וברכת הודאה, ד): "כְּמוֹ שֶׁמּוּבָן מֵרִמְזֵי דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה עַל פָּסוּק מִ'מִּצְרַיִם וְ'לֹא יֵ'רָאוּ פָ'נַי רֵ'יקָם שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת פּוּרִים, שֶׁאָמַר אָז, כִּי מִתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח שֶׁהוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְעַכְשָׁו וכוּ' וּפָסַק בְּאֶמְצַע וְלֹא סִיֵּם דְּבָרָיו. וּמִתּוֹךְ דְּבָרָיו הֵבַנְתִּי שֶׁעַכְשָׁו הַהַתְחָלָה מִפּוּרִים, שֶׁהוּא מְחִיַּת עֲמָלֵק שֶׁהִיא עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁל מָשִׁיחַ".
בספר 'דיבורי אמונה' (חלק ד) מבאר רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל את מה שרבנו אומר "עכשיו" בהקשר לדברים שנאמרו על המלחמה נגד עמלק. על עמלק נאמר "צא הלחם בעמלק מחר", קליפת עמלק היא הדחייה, לדחות את עבודת ה' למחר, לאחר כך.
עמלק מכניס באדם מחשבות "מחר אתחיל לעבוד את ה', מחר אקום לתפילה, מחר אלמד, מחר... מחר...". לעומתו, רבנו מלמד אותנו שהעיקר בעבודת ה' והדרך לזכות לנצח את עמלק זה על ידי "ועכשיו"! עכשיו תעשה מעשה של קדושה, עכשיו תעשה התחלה חדשה, עכשיו התקרב לה' יתברך. לא משנה מה היה ולא משנה מה יהיה, כמו שרבנו מלמד אותנו על הפסוק "היום אם בקולו תשמעו" (ליקוטי מוהר"ן חלק א סימן רע"ב), אל תחכה למחר, עכשיו תגלה שאתה באמת רוצה, עכשיו תעשה מעשה.
וזו הכוונה 'ולא סיים', כי אין סיום להתחלות חדשות. מטרתך היא לעשות ולעשות, לרצות ולרצות את ה' יתברך עוד ועוד. לכן אחי אהובי! אל תהיה חלש בעיני עצמך, זכור שבכל מעשה קטן, אפילו ברצון הכי קטן, אתה מגלה ומקדש שמו יתברך! כמו שמביא הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ג סעיף ד) שכל אחד חייב לצייר בדעתו את העולם על כף מאזניים, חציו זכאי וחציו חייב, ובמעשה הכי קטן, אתה מכריע את כל העולם כולו לכף זכות!
'הלקח והלבוב' מביא בשם ספר 'משנת העתים' שכל עיניינו של עמלק הוא בטלה, רמז לכך "ראשית גוים עמלק" - פירוש 'ראשית גוים' - מה שקודם לאותיות 'גוים' הן אותיות 'בטלה'. לכן עיקר הניצחון על עמלק הוא "כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה" (קהלת ט, י), חטוף בכל רגע אפשרי טוב אמתי ונצחי, פעם בתורה, פעם בתפילה, פעם בצדקה. אפילו מבט ורצון אחד לה', יקר וחשוב לפני ה' יתברך ונשמר בבית גנזיו.
רבי נתן כותב (ליקוטי הלכות מנחה, ז) ש'פורים' לשון 'פירורים' - שתחטוף ותשמח בנקודות הטובות שבך, כפי שרבנו מבאר בתורה המפורסמת ב'ליקוטי מוהר"ן' סימן רפ"ב - 'אזמרה לאלוקי בעודי', כמה האדם צריך להרים ולהחשיב את הנקודות הטובות שבו. וציווה ללכת עם התורה הזו כל רגע ורגע, כל היום וכל חייו, וכך יגיע לשמחה אמתית ונצחית - "אנוכי אשמח בה'".
פורים שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
