ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חסידים מספרים כי כשהיה רבי שמחה בונם מפשיסחה עדיין סוחר עצים, שאלוהו בדנציג סוחרים אחדים מפני מה הוא, הבקי כל-כך בספרים, נוסע אל צדיקים. וכי יש בפיהם לומר לו מה שלא מצא בספרים? ר' שמחה בונם השיב להם, אבל הם לא הבינו מה השיב. בערב ביקשו ממנו לשווא שילך עמם לראות הצגה. כשחזרו הביתה סיפרו לו שראו הרבה דברים נפלאים. אמר להם ר' שמחה בונם: את הדברים הנפלאים הללו יודע אף אני, שכן קראתי את התכניה של ההצגה. על-פי זה, אמרו הסוחרים, אי אפשר לך לדעת באמת משהו ממה שראינו בעינינו. אם כן, אמר ר' שמחה בונם, הוא הדין והוא הטעם בעניין הספרים והצדיקים.
הסיפור שלנו מעמת בין שתי צורות של לימוד והפנמה. האחת היא זו הנרכשת על-ידי עיון בספרים, והשנייה היא זו הנרכשת על-ידי המפגש עם הצדיקים. ר' שמחה בונם מעדיף את המפגש עם הצדיקים על פני העיון בספרים. הסוחרים תופסים את המפגש עם הצדיקים כמפגש שנועד לשם העברת מידע. אם כך, שואלים הסוחרים, מדוע יש צורך לנסוע אל הצדיקים כשאת המידע אפשר לקבל באמצעות הקריאה בספרים?
מסתבר שישנם מסרים העוברים דרך המפגש הבלתי אמצעי עם הצדיקים, שאינם עוברים באמצעות הקריאה בספרים. השאלה היא מהו הדבר הזה? הסוחרים מנסים להבין את הדבר מתוך דבריו של ר' שמחה בונם. הם רוצים שיסביר להם מה הוא מקבל מהמפגש עם הצדיקים, שאינו מקבל מן המפגש עם הספרים. ר' שמחה בונם מנסה להסביר להם, אבל הם אינם מבינים אותו.
הסיטואציה הזו ממחישה בצורה חזקה את הצורך במפגש ישיר. מסתבר שלא הכל יכול לעבור דרך מילים. ככל הנראה יש צורך בכלים אחרים לשם העברת המסר. הסוחרים אינם מצליחים להבין את דברי ר' שמחה בונם משום שהדברים אינם אלא מילים, מידע, הסבר טכני. כל אלו אינם יכולים להוביל להבנה פנימית בצורך בצדיק כמורה וכמכוון.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
90 - עלבונם של הכתלים
91 - זה ספר תולדות האדם
92 - ללמוד בספרים וללכת לצדיקים
טען עוד
מה שלא הצליח ר' שמחה בונם לעשות באמצעות הסברים מילוליים, הוא עושה בסופו של דבר על-ידי המשל המתגלגל לידיו בהליכתם של הסוחרים אל ההצגה. מסתבר כי היחס בין המפגש עם הצדיקים לבין קריאת דבריהם הכתובים על ספר כמוהו כיחס שבין ראיית ההצגה בפועל לבין קריאת תכנה בתכניה. התוכניה מספרת את סיפור ההצגה, מתארת סצנות מתוך ההצגה, מדברת על המסר העולה מתוך ההצגה ומציגה ביקורות על ההצגה - אבל היא איננה ההצגה עצמה.
כדי לחוות את ההצגה יש צורך לראות את ההצגה בפועל. המסרים נכנסים לתוך הדמויות והדמויות נמצאות בפועל במציאות. המסרים היבשים המונחים על הכתב מתחילים להיות למציאות חיה ונושמת. זאת ועוד, הביקור באולם ההצגה, המוסיקה, הצבעים, הריחות, האנשים הסובבים - כל אלו הנם בעלי תפקיד מרכזי בעיצוב החוויה של מי שהולך אל ההצגה. כל אלו לא יעברו דרך התוכניה של ההצגה, תהיה טובה כלל שתהיה.
כאן באה ההשוואה בין ההצגה והתוכניה לבין הצדיקים והספרים. הספרים לעולם לא יוכלו להוות תחליף לצדיקים, משום שהצדיקים באורח חייהם הם הספרים בעצמם. הספר מתאר מה צריך לעשות, מגדיר, מטיף, מעורר ומציג דרך. הצדיק הוא המימוש האנושי של כל מה שכתוב בספר. "זה ספר תולדות אדם".
ההתבוננות וההתקשרות עם הצדיקים מפגישה את האדם עם מימוש הרעיונות הכתובים בספר, בעולם העשייה ממש. בדיוק כפי שנאמר לעיל ביחס להצגה, גם בפגישה עם הצדיק יש לכל הסובב משמעות: דיבוק החברים, מקום המפגש, הסיפורים, התורות, הקולות - כל אלו מטביעים את חותמם על נפש הבא להתקרב אל הצדיק, וכולם יחד יוצרים את ההשראה המיוחדת שאישיותו של הצדיק יוצרת. את כל זה אי אפשר להשיג בספר.
חסידים רגילים לומר כי ההבדל בין ראשי הישיבות הליטאיות לבין האדמו"רים החסידיים הוא שראשי הישיבות השאירו אחריהם ספרים, בעוד האדמו"רים החסידיים השאירו אחריהם אנשים. המפגש הבלתי אמצעי שבין אדם לאדם, בין חסיד לצדיק, הוא שיוצר את התוצר המוגמר של חסידים המשקפים בהליכותיהם את תורת רבם.
הנה כי כן, כעת כבר הבינו הסוחרים. מה שלא הצליח ר' שמחה בונם לעשות במילים עשתה המציאות המוחשית ברגע אחד. מה שלא יצליחו לעשות עשרות ספרים כתובים תעשה פגישה אחת עם הצדיק.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
