ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
הטענות של התובעת הוצגו על ידי העובדת הסוציאלית. לטענתה אין לתובעת יכולת להבין את החוזה עליו חתמה. כמו כן, הנתבעת לא נתנה שום שירות עבור הכסף ששולם. התובעת פנתה בעבר למנהל הנתבעת שלא ענה לפניותיה, עד שהיא איימה עליו בתביעה. בשיחה איתה טען מנהל הנתבעת שהאח נפגש עם אישה שהוצעה לו על ידו. בהמשך, העובדת הסוציאלית הסבירה למנהל הנתבעת את מצבה של התובעת וביקשה לבטל את החוזה אולם הוא סירב.
לטענת הנתבעת, בכתב התביעה לא עלתה שום טענה על איכות השירות שקיבלה התובעת עבור התשלום ששילמה. לכן בית הדין איננו יכול לעסוק בטענות שלא עלו בכתב התביעה, כמו שכתב הרמ"א (חו"מ יז, יב) לגבי טענות שלא נטענו על ידי הצדדים. בנוסף, הנתבעת טענה שלפי ההלכה אדם החתום על חוזה חזקה שקרא אותו.
פסק הדין: הנתבעת תחזיר לתובעת 2,672 ₪ וכן החזר הוצאות משפט.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
238 - שכרו דירת נופש ולפתע נכנסו לשם אנשים אחרים
239 - מחלוקת בין קבלן למזמין עבודה שהיה בעבר פועל של הקבלן
240 - תביעה של אשה בעלת צרכים מיוחדים כנגד משרד שידוכים
טען עוד
1. מעמדו של סעיף בהסכם הקובע כי התשלום לא יוחזר בשום מצב
בית הדין עסק בסעיף זה של חברה זו בפסק דין קודם (תיק מס' 73064), וקבע כי לא ניתן לפרש סעיף זה כפשוטו שהרי ברור לשני הצדדים שהלקוח התכוון לקבל תמורה בעד התשלום, ולכן, במקרה שהלקוח לא קיבל תמורה הולמת, יש להשיב את התשלום. מצד שני, נקבע באותו פסק דין כי הנתבעת לא התחייבה להצליח ולגרום לכך שהזוג יינשא, אלא התשלום בשידוכים הוא עבור המאמץ.
במקרה זה, הנתבעת טענה שהיא נתנה שירות, אך בפועל לא נראה שניתן שירות וכמעט לא הוצעו שידוכים לאחי התובעת.
2. האם לבית הדין סמכות הלכתית לעסוק בטענה שלא הופיעה בכתב התביעה?
הנתבעת טענה כי אין לו לבית הדין לעסוק בשאלה האם הנתבעת מילאה את חלקה משום שטענה זו לא עלתה על ידי התובעת בכתב התביעה.
בית הדין סבר כי אין בטענה זו כדי למנוע מבית הדין לדון בטענת התובעת. הבסיס לדברי הנתבעת הוא דברי הרמ"א (חו"מ יז, יב) שכתב: "בעל דין שתבע חבירו בעד דבר מועט, והדיין רואה שיתחייב לו על פי הדין יותר ממה שתבע, אין לו לדיין לפסוק יותר ממה שתבע".
הסמ"ע כתב שדברים אלו נאמרו אך ורק במקום בו יש לתובע אפשרות לבחור באחד משני סעדים, והוא בחר בסעד אחד שמעניק לו פחות כסף. במקרה כזה, אל לו לבית הדין לפסוק לתובע את הסעד השני על פיו הוא יקבל יותר. אבל במקום שהדיינים רואים שבעל הדין אינו תובע סעד משום שאינו יודע את הדין, הרי שבית הדין רשאי לפסוק גם סעד שלא נתבע. הש"ך (ס"ק טו) הביא את דברי הלבוש (עיר שושן) שכתב שאין לפסוק לטובת התובע במקרה שיש לחשוש שאולי התובע מתכוון לגבות את הכסף מהנתבע בדרך אחרת.
מקרה זה אינו דומה כלל לדברי הרמ"א, זאת משום שכאן התובעת ביקשה לקבל את הכסף, והדיון הוא רק בנימוקי התביעה. זאת, בשונה מדברי הרמ"א שעסק במצב בו התובע כלל לא ביקש לקבל כסף שבית הדין פסק לטובתו. כאשר התובע מבקש לקבל סכום כסף מסוים, הרי שגם אם הנימוק שלו אינו נכון, ובית הדין מוצא נימוק אחר – בית הדין רשאי לחייב את הנתבע (כפי שנפסק בפסק דין 76045-1 של הרשת). גם בהחלטת הערעור 76045-2 התקבלה קביעה זו, אף שנפסק שם שבית הדין אינו יכול לטעון טענות עובדתיות עבור התובע אם הוא עצמו מכחיש אותן.
בנוסף לכל האמור, בכתב התביעה התובעת כלל לא פירטה את כל טענותיה, ובדיון השני היא בעצמה העלתה את השאלה הזו.
על כן, הטענה לחוסר סמכות הלכתית לעסוק בטענות אלו – נדחתה.
3. הכשירות המשפטית של התובעת
העובדת הסוציאלית טענה כי התובעת אינה מבינה משמעות של כסף. מנהל הנתבעת תהה על כך, ואמר שהיא דיברה לעניין, ולא הזכירה זאת כשהיא חתמה על החוזה.
בית הדין קבע כי אף שהתובעת כשירה מבחינה משפטית, הרי שטענת מנהל הנתבעת כי הוא לא היה יכול לדעת את מצבה, חוטאת לאמת, וזאת משום שמסתבר שהוא שוחח עם התובעת, ויכול היה לעמוד על מצבה, או לפחות להעלות סימני שאלה, כפי שעלו גם בבית הדין תוך השיחה הקצרה שהתנהלה במהלך הדיון.
לכן, בית הדין סבר שהחוזה לא בטל, אלא שהיה על מנהל הנתבעת להפסיק מיד את הגבייה מהתובעת לאחר שבית הדין הורה לו לעשות כן. לכן בית הדין הטיל על הנתבעת את כל אגרת הדיון, ובנוסף חייב אותה להחזיר את רוב הכסף שגבתה מהתובעת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
