ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
"אם באים יסורים על אדם יפשפש במעשיו", לפיכך הן במאורע הנוגע ליחיד והן במאורע הנוגע לציבור, על העם והאדם להפיק לקחים ולתקן את הטעון תיקון, הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית.
מבחינה גשמית (בטיחותית), וודאי יעסקו בכך רבות בימים הקרובים הן כלי התקשורת והן כל הגופים האחראים על הדבר, וודאי זהו עניין חשוב ביותר, ואף אנו האנשים הפשוטים ראוי שנתעורר ונשתדל להקפיד יותר על הוראות הבטיחות באירועים ציבוריים.
מבחינה רוחנית, אין עימנו היום נביא, ואין מי שיוכל לבוא ולומר כי בא בסוד שיח שרפי מעלה, ונגלו לו הצפונות אשר מאחורי הפרגוד, לדעת בשל מה הסער הגדול הזה. ובכל זאת, הלא "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", ואנו מצווים לדון ולתקן לפי מראית עינינו, ובענייני ציבור נתפלל שיאיר ה' את עיני אחד מגדולי דורנו, ונשמע מפיו נקודה רוחנית שיש לתקן, ובמרוצת הזמן יתקבלו הדברים על ליבות ישראל, ויוביל האסון להתקדמות רוחנית.
אך יחד עם הצער והתעוררות התיקון, אולי נוכל להתנחם ולהתעורר קמעא במסר הרוחני שהותיר לנו רבי שמעון בר יוחאי זיע"א בעצמו עם הסתלקותו. בלג' בעומר, לפני כ – 1800 שנה, ביום הסתלקותו של רבי שמעון, התאספו אצלו בני החבורה הקדושה שלו, מסביב לבית להטה אש ניסית, ורבי שמעון אמר : "הנה עתה שעת רצון היא. ואני רוצה לבא בלי בושה לעולם הבא. והנה דברים קדושים שלא גליתי עד עתה, אני רוצה לגלות לפני השכינה, שלא יאמרו, שבחסרון נסתלקתי מן העולם. ועד עתה היו נסתרים בלבי, כדי ליכנס בהם לעולם הבא" (ביאור הסולם לאדרא זוטא).
רבי שמעון, המכונה 'המאור הקדוש, דורש מספר דברים, ונפרד מהעולם בדרשה על סוף הפסוק (תהילים קלג) "טל חרמון שיורד על הררי ציון, כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם". המילה 'שם' מוסבת על 'ציון', היא קודש הקודשים, והוא מסיים ומסתלק מהעולם תוך כדי המילים הבאות –
"...ואותו חסד נכנס לקדש הקדשים, שכתוב, כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. אמר רבי אבא לא גמר המאור הקדוש לומר חיים , עד שנשתככו דבריו. ואני כתבתי, וחשבתי לכתוב עוד, ולא שמעתי. ולא הרימותי ראשי, כי האור היה גדול, ולא הייתי יכול להסתכל. בתוך כך נזדעזעתי, שמעתי קול הקורא ואומר, אורך ימים ושנות חיים וגו'. אחר כך, שמעתי קול אחר, חיים שאל ממך וגו'". (פירוש הסולם לזוהר, סוף האדרא זוטא).
הדברים עמוקים, וקטונתי מלהבין עומקם, אך אביא כאן דברים לפי כיוונים שהתוו גדולי ישראל. כאן מגלה רשב"י את סוד הנחמה על המוות. האדם מורכב מגוף ונשמה. הגוף חומרי ומוגבל, ולכן סופו למות וחייו כלים. אולם, הנשמה הרוחנית היא אין סופית, ולכן היא ממשיכה ונצחית. נמצא שהגוף מת, והנשמה ממשיכה לחיות.
מי שמחובר בחייו ל'שם', לקודש הקודשים, מחובר לרוחניות, מחובר לה' מקור החיים, זוכה וגם כששפתיו הגשמיות מפסיקות לדבר, הרי שנשמתו ממשיכה לחיות ולדבר. ולפיכך, גם כשרשב"י לא אמר בפיו הגשמי את המילה 'חיים', הרי שהמשיך קול רוחני ואמר שחייו הם חיים רוחניים ונצחיים.
(ויש כאן גם הנחיה מעשית לבריאות הנפש של כולנו. תהיה מחובר ל'שם', לקודש הקודשים. כלומר, תנהג ככהן הגדול שגם בשעת המוות לא יוצא מבית המקדש. ובמילים פשוטות – לבריאות הנפש של כולנו, כדאי לא להסתכל בתמונות קשות מהאסון, ולמעט בשמיעת תיאורים קשים. לאנשים הפשוטים כמונו, זה לא מועיל להפקת לקחים מעשיים. עדיף לתקוע את המחשבות בטוב, ברוחניות, בנצחיות).
עניין זה מתבטא גם בחלק הראשון של הפסוק "כטל חרמון שיורד על הררי ציון", הברכה קשורה כאן דווקא לטל יותר מהגשם. מצאנו גם שתחיית המתים קשורה יותר לטל מאשר לגשם, 'טל שעתיד להחיות בו מתים'. מדוע? במה שונה הטל מהגשם?
הגשם נוצר מאדי המים שעלו מהאוקיינוס והים, אדים אלו מתעבים בשמיים לעבים, מוסעים על ידי הרוח אל האדמה, וחוזרים ויורדים כגשם על פני הארץ. הטל, לעומתו, נוצר מהלחות (אדי המים) המצויה באוויר, שעקב שינויי טמפרטורה, מתעבה והופכת לטל.
נמצא, שגם הטל וגם הגשם, מביאים מים שהם כוחות חיים לאדם. אולם, הגשם מביא לאדם כוחות חיים ממקומות אחרים. הטל, לעומתו, הוא כוחות החיים שתמיד היו מצויים אצלנו, אלא שצריך לגלותם. תחיית המתים דומה לטל, כי ברגע מסויים יתגלה שהעיקר בעולם הוא הרוחניות, ונמצא שתמיד היינו חיים, וכלל לא היה מוות.
ויהי רצון, שמתוך האסון הנורא, נתעורר ונתחזק יותר בחיבור לה', מקור החיים, ונסלק מעלינו כל צער, ונגלה את סוד נצחיות החיים!
התמודדויות וחבלי משיח דרכו של מרן הרב כנגד רוחות התקופה
כיצד הרב קוק היה מתייחס לפמיניזם, לטכנולוגיה ולכפירה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
