סגולת עם ישראל | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
עם ישראל
סגולת ומעלת עם ישראל

333

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

כהקדמה למתן תורה ראוי לעסוק בסגולת ישראל, שכן אי אפשר לקבל את התורה בלא להבין את ערך סגולת ישראל. הבעיה שכיום, כאשר ערך היחיד וערך השוויון עומדים במרכז התפיסה המוסרית, קשה לדבר על כך שאנו "עם סגולה", שהרי כל העמים אמורים להיות עמי סגולה. במיוחד לאחר השואה, שבה למד העולם כולו עד כמה ערך הלאומיות עלול להיות מסוכן, איך נטען שאנחנו עם סגולה, ועוד נטען בשם כך שיש לנו זכות בלעדית על ארצנו?
שאלה זו אינה מופשטת בשבילי. פעמים שעל משכבי בלילות לא נרדמתי מרוב מחשבות. הנה אני נמצא כאן בארץ ישראל וחושב שעמי הוא עם סגולה, ובמקום אחר יושב צרפתי וחושב כך, ובמקום אחר יושב ערבי או יפני או סיני וגם הוא חושב כך. וכן מאמיני כל דת ודת בטוחים שדתם היא דת האמת. ואיך אוכל בכנות לומר כי דווקא עמנו הוא עם הסגולה ודתנו היא דת האמת?
כמובן שידעתי את התשובה העיקרית, שנשענת על ההתגלות האלוקית שנמשכת מיציאת מצרים, מעמד הר סיני, וההיסטוריה הארוכה של העם היהודי על כל ימי הזוהר הגדולים ותהומות הייסורים, שעל כולם למדנו בדברי הנביאים והחכמים.
ועדיין הייתי מוטרד, בעיקר מהשאלה המוסרית. עד שהתיישבה דעתי בטיעון שהעם שרוצה יותר מכל העמים להיטיב לכל האנשים ולכל העמים הוא עם הסגולה, והאמונה שרוצה יותר מכל האמונות לכבד ולטפח את כל הכישרונות והמקצועות ולתת לכולם משמעות וערך אלוקי היא אמונת האמת.
אכן זוהי תעודת הזהות של העם היהודי. זו התרבות המלווה יהודים, גם אם התרחקו מאוד, כל עוד הם מודעים להיותם יהודים.

רביבים (823)

הרב אליעזר מלמד

641 - לדון את היריב לכף זכות

642 - סגולת עם ישראל

643 - המאבק בלאומנות הערבית

טען עוד

הסיפורים המכוננים
כאשר אברהם אבינו פתח את אוהלו לאורחים, כפי שמתואר בתורה, הוא לא עשה זאת כי נצטווה על כך או כי קיווה לשכר טוב, אלא כי אהב את הבריות ורצה להיטיב להן.
כך אנו מוצאים את אברהם אבינו ואת בנו יצחק אבינו עוסקים בחפירת בארות, פעולה שיש ממנה ברכה, כי מהבארות ישאבו מים להחיות בני אדם ובהמות.
גם יעקב אבינו עובד בחריצות ובנאמנות במרעה הצאן, גם שלא לצורכי עצמו ורווחיו, כי טובה העבודה שמוסיפה רווחה לעולם.
גם יוסף הצדיק, שהיו לו כל הסיבות שבעולם ליפול בייאוש ולשנוא את הבריות, בכל מקום שאליו הוא מתגלגל הוא משתדל להיטיב את מצבם של הסובבים אותו, עד שהציל את הממלכה המצרית מרעב נורא.
גם יהודים בני ימינו, מדענים ופעילים לתיקון החברה שעיקר מגמתם לתרום לרווחת האנושות ושגשוגה, הולכים בדרך האבות.

משה רבנו
כאשר יצא משה מארמון פרעה וראה נוגשׂ מצרי מכה עבד עברי, למרות שידע שאם יגן על העבד יסכן את חייו, הִכה את המצרי והושיע את העבד, ואיבד את מעמדו כנסיך במצרים ונאלץ לברוח למדיין.
גם במדיין, כאשר ראה רועים שמקפחים את בנות יתרו, לא יכול היה לעמוד מנגד, ותוך שהוא מסתכן בתגרה עם בני המקום נאבק על זכותן לקבל את התור המגיע להן.
מתוך כך זכה להתעלות עד שנעשה ראוי להנהיג את עם ישראל ולקבל את התורה מסיני.

רות המואבייה
כאשר רות המואבייה, שהתאלמנה מבעלה, החליטה לעזוב את מואב ולהצטרף אל חמותה נעמי בדרכה חזרה לבית לחם, היה זה קודם כול מפני שלא יכלה לעזוב אותה בצערה הנורא. נעמי, שהייתה אחת הנשים המיוחסות ביהודה, עמדה לשוב אל מולדתה מובסת, אלמנה מבעלה העשיר ושכולה משני בניה. רות הרגישה חובה מוסרית ללוותה ולעמוד לימינה. מתוך כך נפתח ליבה לאמונה בה', והיא התגיירה וזכתה להיות האם הגדולה שממנה נמשכה מלכות בית דוד.
כיוצא בזה אמרו חכמים ששלוש תכונות מאפיינות את עם ישראל: רחמנים - רגישים לצערן של הבריות, ביישנים - בעלי יראת שמיים, וגומלי חסדים - רוצים להיטיב לבריות.

העם והארץ
רבים לא שמים לב עד כמה רעיון זה של תיקון העולם דרך עם ישראל וארץ ישראל הוא יסוד כל התורה והוא תכלית עמנו. לכן בגילויים שהתגלה ה' לאברהם אבינו, חזר והבטיח להם שזרעם ירבה כעפר הארץ וכוכבי השמיים, וינחלו את ארץ ישראל: "ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב, ג). וכן ליצחק אבינו: "והתברכו בזרעך כל גויי הארץ" (בראשית כו, ג-ד). וכן ליעקב אבינו: "ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך" (בראשית כח, יג-יד).
כלומר, הייעוד של עם ישראל הוא לגלות על ידי ערכי התורה והמצוות את הקדושה שבארץ ושבחיים המעשיים הכוללים התמודדות עם כל הבעיות הקשות, ומתוך כך לגלות את הערכים האלוקיים בכל תחומי החיים הממשיים, בשכל וברגש, בחיי הרוח ובחיי המעשה, בחקלאות, בחרושת, במסחר, במדע, באומנות, בספרות, בשירה, במוזיקה ובציור, בחיי הפרט, ביחסים שבין איש לאשתו, בין הורים לילדיהם, בין אחים ושאר קרובים, בחיי הקהילה ובחיי העם.
עתה שחזרנו לארץ ישראל תפקידנו למלא את הייעוד האלוקי כהדרכת התורה, וככל שנזכה שערכי הקודש יבססו יותר את חיינו כך נזכה לברכה האלוקית שמתגלה בדרך הטבע.

אמונת ישראל
לכל בני האדם ישנה תכונה בסיסית של אמונה, שאצל רובם היא מתפרשת כאמונה באלוהים, שהוא המקור לכל החיים ולכל הערכים שמעניקים להם משמעות גדולה ומרוממת. ערכים שלמען הגשמתם שווה להקדיש את החיים.
אצל עם ישראל אמונה זו באה לידי ביטוי בכך שלעולם אין מסתפקים באמת ובטוב מוגבלים, אלא תמיד חותרים להתקדם יותר, לתת לכל דבר משמעות מוסרית עמוקה יותר. לכן עם ישראל התאים לקבל את התורה האלוהית ששורשה באין־סוף, ותמיד ניתן להבין בה עוד רעיונות ועוד משמעויות לאין קץ.
אמונת ישראל כוללת בתוכה גם את הביטחון שניתן לתקן ולרומם את המציאות, על כל מרכיביה, אל מדרגה גבוהה יותר. מפני שבכל דבר ישנו ניצוץ אלוהי, שאם נגלה אותו, בעזרת הדרכת התורה ומצוותיה, נוכל לקדם את המציאות. כדי להתקדם צריכים לכפור בעבודה זרה, ובכל המוסכמות המגבילות והמפריעות להמשך החתירה לתיקון העולם ולשכלולו.
אמונה זו היא היסוד לאופטימיות המופלאה של העם היהודי, שלמרות הסבל והייסורים שעבר במשך ההיסטוריה, יותר מכל שאר העמים, לא איבד את אמונתו באפשרות התיקון. מכוח אמונה זו צמחו בעם ישראל כל כך הרבה מפתחי רעיונות חברתיים ומדעיים, מהפכנים ויזמים.

ברכת התורה והמצוות
אומנם יש ניסים, אולם התיקון האמיתי הוא בלא שום נס, אלא האדם שנברא בצלם אלוהים הולך בדרכי ה' ומגלה את כל הטוב שבטבע, עד שכולו אומר שירה, והאדם והאדמה נותנים את יבולם הטוב.
ננסה לתאר כיצד תהליך זה יכול להתרחש באופן ריאלי:
מתוך הכרה בערך התורה, עם ישראל יתחזק באמונה וברצון לתקן את העולם ולהוסיף ברכה בכל תחומי החיים.
מתוך הבנת ערך קדושת המשפחה, רבים יותר בישראל יתחתנו בשמחה ובאהבה, ויגדלו ילדים רבים בבתים מטפחים, והעם יגדל וישגשג מבחינה איכותית וכמותית.
בזכות הנכונות היתרה לתרום לעם בצבא ובהתיישבות, מצבה הביטחוני של המדינה ילך וישתפר.
בזכות ערך הלימוד, רבים ישקיעו יותר שנים בלימודי המקצוע המתאימים להם ואיכות עבודתם תשתבח.
מתוך הכרה בערך המדע, רבים יותר בישראל יגיעו להישגים לימודיים טובים ויצמחו מדענים פורצי דרך.
בזכות ההכרה בערך העבודה והתרומה לתיקון העולם, העובדים ישמחו בעבודתם ויעבדו בחריצות.
בזכות ערכי היושר והאמת נהיה יותר ישרים בעסקים, ויהיה יותר משתלם לעשות עסקים ולרקום שותפויות לפיתוח החברה והכלכלה.
בזכות לימוד תורה משמעותי בשבתות ובחגים, יחד עם עונג שבת בחיק המשפחה, נמשיך להתחזק בכל הערכים הללו ונזכה ליותר השראה בפיתוח ויצירתיות בכל מעשינו.
מתוך ערכי החסד, רבים ישקדו לפתח דרכים ואמצעים לעזור לנכים ולפצועים בגופם ובנפשם, וכישרונם של כל אלה שבגלל מוגבלויות שונות נאלם יתגלה ויתרום לחברה תרומה חדשה ומקורית.
הרי שהליכה בדרך התורה והמצוות צריכה להוסיף ברכה ושמחה למשפחות, להוסיף שאר רוח למערכת החינוך, צדק וחסד לחברה, משמעות וערך ליחיד, חדשנות למדע, הפריה לאומנויות, חריצות ויצירתיות לחקלאות ולתעשייה, מרץ לכלכלה ויושר לעסקים.

הגאולה
אם בזכות כל הטוב הזה התמ"ג השנתי של מדינת ישראל יצמח רק בשלושה אחוזים בממוצע יותר משאר המדינות המפותחות, והפיתוח המדעי לטובת האנושות ימשיך להתקדם בעקביות רק בשלושה אחוזים יותר מהמדינות המפותחות, והצמיחה הדמוגרפית המבורכת תתקיים כהדרכת התורה, בתוך דורות ספורים עם ישראל היושב בארצו ימנה עשרות מיליונים ויוביל את העולם מבחינה ערכית, מדעית וכלכלית.
וככל שנתקדם ונתפתח, יהודי התפוצות ישתוקקו לעלות ולהצטרף להצלחה, ואף צאצאי ישראל שאבדו לנו בלחץ ייסורי הגלויות יבקשו לברר את שורשיהם ולשוב לעמם ולארצם.
ועם גדול עצום ורב יבשר אמונה וצדק לעולם, יסלול דרכים לחינוך מוסרי ולפיתוח אינטלקטואלי לטובת האנושות, יחדש שיטות וטכנולוגיות לאריכות ימים ולאיכות חיים.
ויתקיימו דברי הנביא: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב, ב-ג).

מתוך העיתון בשבע

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
שלא להיכנס לבית הכנסת לצורך חול
ניסן תשפ"ו
רביבים
שמות עם שורשים
טבת תשע"ב
רביבים
שילוב תורה ומדע במוסדות החינוך
תשרי תשפ"ג
רפואה ופיקוח נפש
פיקוח נפש וחולה ג'
שבט תשע"א

רביבים

רביבים
השליחות הגדולה של מורי ישראל
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ו
רביבים
תורת הלחימה: הלוויים הם דווקא ההוכחה לחובת הגיוס
הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ו
רביבים
מזוזה בכל חדר: החיוב, הפטור והברכה
הרב אליעזר מלמד | אייר תשפ"ו
רביבים
כשקדושת החג פוגשת את השבת
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

59 דק'
נח
מֵאֵימָתַי מְבָרְכִין עַל הַגְּשָׁמִים? מִשֶּׁיֵּצֵא חָתָן לִקְרַאת כַּלָּה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשע"ט
55 דק'
ליקוטי מוהר"ן
"ושבו העבים אחר הגשם"- זה הראות שהולך אחר הבכי
ליקוטי מוהר"ן תורה נ"א
הרב יהודה מלמד | כ"ה סיון תשע"ו
55 דק'
ליקוטי מוהר"ן
"ושבו העבים אחר הגשם"- זה הראות שהולך אחר הבכי
ליקוטי מוהר"ן תורה נ"א
הרב יהודה מלמד | כ"ה סיון תשע"ו
הזכרת גשמים
בקשת גשמים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג דוב ליאור
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב אורי שרקי
הרב דוד דודקביץ'
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב יהודה לייב גרונר
הרב אליקים לבנון
הרב בני אלון

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז