ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
לפני צ"ב שנים נולד ולפני י"א שנים בדיוק (כ"ה בסיוון תש"ע) נפטר הגאון הגדול רבנו האהוב הראשון לציון רבי מרדכי אליהו זצ"ל. רבות נכתב עליו ונאמר עליו, ואין לי הקטן, שלא זכיתי להיות ממקורביו, הרבה מה לחדש. אני מבקש רק להדגיש את העובדה הידועה, שבפיקחותו העצומה הוא מהיחידים שהצליחו לשמור על קשר הדוק וחם עם כל מגזרי הציבור הדתי והחרדי, וממש כמו אסתר המלכה בזמנה, שכל אחד הרגיש שאחות לו בבית המלך ושהיא בת שבטו - כך, וזה ניכר מאוד בהלווייתו, ציבורים רבים ואף מנוגדים משכו את מיטתו לכיוונם, וכביכול אמרו "כולו שלנו".
אני הקטן רוצה להתמקד כאן בוויכוח הנוקב שהתנהל במשך עשרות שנים בין הרב אליהו זצ"ל לבין הרב עובדיה זצ"ל. למעשה השאלה הייתה בעיקרה איך מתייחסים למרן רבי יוסף חיים מבגדד זצ"ל בעל ה'בן איש חי' - האם כלאחד מגדולי ישראל המפורסמים בדורות האחרונים, או כאל הפוסק האחרון לכל קהילות הספרדים ועדות המזרח, חוץ מאשר בעניינים בודדים שבהם קיים מנהג ברור שונה מדעתו. ובעצם השאלה היא איך מתייחסים לפסקי הלכה־למעשה שהמקור שלהם הוא בתורת הנסתר, מהזוהר דרך האר"י ועד מקובלי הדורות האחרונים - כהנהגות רשות למקובלים וצדיקים ושאר מורמים מעם, או כהלכות שמחייבות את כל עם ישראל (גם אם בהדרגה מסוימת).
הבעיה שמתעוררת היא שכדי להכריע את השאלות האלו כל צד צריך לפרוך ראיות עצומות וגדולות שמביא הצד השני, ולית נגר ובר נגר שמסוגל להכריע את הספקות האלו באופן שישכנע גם את זולתו בעל הדעה ההפוכה. הרב אליהו משך בכל כוחו לכיוון הפסיקה כ'בן איש חי', בעוד ידיד נעוריו הרב עובדיה ניסה כל ימיו "להשיב עטרה ליושנה" ולהחזיר את דגל הפסיקה לשורת הדין של פסקי מרן הבית יוסף, בלי להתחשב בתוספות ובשינויים, רובם לחומרא, של פסקי ה'בן איש חי', שרובם מבוססים על כתבי המקובלים. בכוחו הגדול כמעט הצליח מרן הרב עובדיה זצ"ל להכריע את הכף ולבטל את המנהגים השונים של קהילות צפון אפריקה ואת מנהגי הספרדים 'הירושלמים', וכמעט גם את מנהגי התימנים (ואם היה מצליח בזה, מסתמא היה מתחיל לנסות "לתקן" גם את מנהגי האשכנזים), במלחמת הקודש שלו להשבת העטרה ליושנה, אך שלושה מכשולים הוא לא הצליח להזיז מדרכו: את רבה של ירושלים הרב שלום משאש זצ"ל, שעמד על שמירת מנהגי מרוקו בפרט וצפון אפריקה בכלל, את מרן הרב אליהו זצ"ל לגבי מנהגי ה'בן איש חי' שרבים נהגו כמותם בכל תפוצות קהילות הספרדים, וייבדל לחיים ארוכים את הרב יצחק רצאבי שליט"א, שעמד בתוקף על כך שקהילות תימן ישמרו על מנהגיהן העתיקים.
רבים זוכרים את המאבק המר והכואב שהתנהל בזמנו בין הרע"י זצ"ל לבין הרב רצאבי שליט"א בעניין הברכה על הדלקת הנרות ביום טוב: מנהג תימן העתיק הוא שבניגוד לשבת, בערבי חגים אין מברכים על הדלקת הנרות, והטעם פשוט - אין איסור להעביר אש ולהדליק נר גם ביום טוב עצמו, ולכן חז"ל לא ראו צורך לצוות בפירוש להדליק נר בערב יו"ט. ואכן, דין הדלקת נר לקראת יו"ט אינו מפורש כלל במשנה או בגמרא, ולכן נחלקו בכך כבר ראשונים. אומנם מנהג כל ישראל הוא להדליק נרות בברכה גם ביו"ט, אך מנהג תימן העתיק, שעליו שומרים רבים מיוצאי תימן עד היום, הוא שלא לברך על הדלקת נר ביו"ט, שלא כמקובל. הרב עובדיה זצ"ל יצא בזמנו בשצף קצף נגד המנהג הזה, ודרש מרבני תימן בארץ להורות לבני קהילותיהם לשנות את מנהגם ולברך גם על הדלקת הנר ביו"ט, וכמה מהם קיבלו את דעתו ופרסמו הוראה כזאת בפומבי. אולם הרב יצחק רצאבי שליט"א, מגדולי רבני תימן בימינו, שהיה בזמנו מקורב לרב עובדיה ואף קיבל ממנו הסכמה חמה לספריו, עמד על דעתו שאין לבני תימן לשנות את מנהגם העתיק בעניין זה, ועל כך ספג ביקורת קשה, פוגעת ונוקבת מאת הרב עובדיה זצ"ל, אך הוא לא זז מעמדתו.
קומה מעל קומה
וכך כותב הרב אליהו בהקדמתו לשו"ת מאמר מרדכי חלק ראשון: "בדורנו, הדור האחרון, זיכנו הקב"ה ליהנות מאורו של בוצינא קדישא ופרישא הגאון האדיר חכם רבי יוסף חיים זיע"א בעל ה'בן איש חי', רבן של כל בני הגולה, שהיה בקי בכל חדרי התורה בפשט ובקבלה, במקרא ובאגדות, במדרשים ובמשלים, בתורת האר"י ובדברי הרש"ש שר בית הזוהר, והיה ליבו כלב האר"י לדעת כל דברי הראשונים והאחרונים מהש"ס ועד לאחרון הפוסקים בספריהם ובספרי השו"ת. כל רז לא אניס ליה... מרן רבי יוסף חיים זיע"א שילב בספריו את פסקי מרן רבי יוסף קארו זצ"ל ואת פסקי הזוהר והמקובלים ובראשם האר"י הקדוש זיע"א, וחיבר בין הנסתר והנגלה בכל חלקי התורה. והוצרך רבי יוסף חיים ז"ל לשקול במאזני צדק ברוח קודשו איזה דברים אפשר לציבור לילך בהם כדברי האר"י והמקובלים ואיזה מהם בינתיים רק ליחידי סגולה, וזיכה הקב"ה ונתקבלו פסקיו בכל ישראל, עד שאמרו עליו גדולי הדור הקודם שהוא הפוסק האחרון ועל פיו יישק בית ישראל".
הרב אליהו זצ"ל בוודאי לא התכוון שדבריו "ועל פיו יישק בית ישראל" יובנו כפשוטם. הרי האשכנזים לא הלכו בעקבות פסקי ה'הבן איש חי' וגם רבים מהספרדים לא, ואפילו בקהילת בגדד היו רבים שהמשיכו לנהוג על פי פסקי מרן ה'בית יוסף' בלי ההוספות והשינויים של רבי יוסף חיים, שהרי אל שיטתם רצה מרן הרב עובדיה זצ"ל להשיב את העטרה, שלדעתו נלקחה מהם לזמן קצר שלא בצדק, ליושנה. לדעתו, דעתו של מרן, שעל פי 'מאתיים רבנים נסמך', הייתה שאין לפסוק על פי דרכי הקבלה וסברות האחרונים נגד עיקר הדין, חוץ מאשר במקומות בודדים מסוימים. כידוע, חבילי חבילות של ראיות הביאו מרן הרב עובדיה זצ"ל ואחריו בנו הראשל"צ רבי יצחק יוסף שליט"א ושאר בניו ותלמידיו כדי להוכיח עד כמה טועים אלו ההולכים בעיניים עצומות אחרי ה'בן איש חי' ונוטשים את מנהגי אבות אבותיהם, ומצד שני עומדים בפרץ כמה מראשי עדות ישראל, ולא רק מרן הגר"מ אליהו זצ"ל כאמור, ואומרים "לא אדוני, אל תסיר את העטרה ממקומה ואל תכוף על כל עדות המזרח את דעתך, מפני שמנהג הקהילות העתיק חשוב לא פחות מעיקרון הפסיקה כמרן (וגם לכך יש חבילי חבילות של ראיות), ופסיקת ה'בן איש חי' היא קומה נוספת מעל פסקי מרן ה'בית יוסף', והיא התקבלה אצל רבבות אלפי ישראל ואין מקום לדחותה".
ולכל הנבהלים מהלשון התקיפה במחלוקות בין גדולי ישראל, גם - ולא רק - בעניין זה: אפשר להירגע. כבר בין גדולי הראשונים מצאנו לשונות קשים אלו נגד אלו, כמו במחלוקות הראב"ד והרז"ה (פרובנס), הרשב"א והרא"ה (ספרד), רבנו תם ורבנו משולם (צרפת) ועוד רבים מאוד, ובכל הדורות לפעמים עלו הטונים במלחמתה של תורה מעבר למקובל. זה לא אומר שכך תמיד ראוי ושזו הדרך היחידה שבה צריך לנהל ויכוח בבית המדרש, אבל אם הגיעו ומגיעים גדולי ישראל לידי ויכוח עוצמתי ביניהם שגרם להם להביע את עצמם בתקיפות - על זה נאמר "אם תלמידי חכמים מתנצחים בהלכה, אנו מה טיבנו?". אפשר להירגע. כך היה וכך הווה ומסתמא כך יהיה, למרות שבפירוש אפשר גם אחרת.
ואם ישאל הבן: תכל'ס, איך יש לנהוג בפועל? על כך יש להשיב: יש לך אב, ועשה לך רב, וגְדל בתורה והסתלק מן הספק.
מתוך העיתון בשבע
נאחזים במו"ר הרב מרדכי אליהו מנהיג הדור בתורה, בתפילה ובמעשה
מתוך עצרת אזכרה לראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
