ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
באו השניים לפני רב העיר ובית דינו, והציעו כל אחד את טענותיו. ישב בית הדין על המדוכה, ופסק שהצדק עם בעל הדין השני ולא עם הש"ך. תמה הש"ך על הפסק, והביא ראיה הלכתית כבדה, שסותרת את פסק הדין..
ענה לו רב העיר: 'אכן, הבאת ראיה חזקה לדבריך, ואף אני בתחילה חשבתי לפסוק כדריך בעקבות ראיה זו. אלא, שלאחרונה יצא ספר חדש ונפלא, בשם 'שפתי כהן', לרבנו הש"ך. בספר זה, מופיעה הראיה שהבאת, והמחבר דן בה, ודוחה את הדברים בראיות נכוחות. בעקבות פסיקה זו של הש"ך, דחיתי ראיה זו, וקיבלתי את דברי בעל דינך'.
הציג הש"ך את עצמו לפני רב העיר, ואמר: 'ראו כמה חשוב ציווי התורה הקדושה, שאסור לקחת שוחד. וכמה גדולים דברי חכמים שאומרים, ש"אין אדם רואה נגעי עצמו", וכשאדם נוגע בדבר, אין הוא רואה את התמונה באופן אמיתי. כאשר דנתי בדברים לאמיתה של תורה, ראיתי את ההלכה בכיוון מסויים, וכאשר הדברים נגעו לי באופן אישי, נעלמה ממני ההלכה'.
כמה גדול הש"ך, שבצדקותו ויושר לבבו, קם והודה ולימד את כולנו לימוד חשוב.
ולהבדיל. כידוע, פרשתנו מהווה אב טיפוס ללימוד כל המחלוקות בעולם. מעל לפני השטח, המחלוקת המתחוללת בפרשתנו היא מחלוקת בין גדולים, מחלוקת קדושה על עניינים העומדים ברומו של עולם. מהעבר האחד, עומדים שני גדולי כל הדורות – משה ואהרון. להבדיל, גם מהעבר השני, עומדים אנשים גדולים, "נשיאי עדה, קריאי מועד, אנשי שם". גדול שבכולם, קורח, עליו "אמרו חכמים - חכם גדול היה קרח, ומטועני הארון היה שנאמר ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו" (ילקוט שמעוני, קורח).
גם את נס המחלוקת הם מניפים על דברים שבקדושה. הם לא מבקשים לעצמם מלכות ושררה, אלא לזכות ולעלות גבוה במעלות עבודת ה'. במקום לבקש את מלכותו של משה, הם מבקשים לזכות דווקא בתפקיד הרוחני, כהונתו הגדולה של אהרון, וכך הם מעלים את טענתם מלאת הכיסופים לזכות ולעלות במעלות הקודש, "כי כל העדה כולם קדושים, ובתוכם ה'...", הם מתמקדים דווקא בקדושה ובהשראת השכינה, "ובקשתם גם כהונה".
אלא, שחז"ל באבחנתם הדקה במעמקי נפש האדם, מראים בשורת מדרשים שהכל יפה מעל פני השטח, ואילו מתחת לפני השטח, היו פה פשוט 'נגיעות', תשוקה עצומה לכבוד ושררה. ובאמת, נרמז הדבר כבר בפשט התורה.
קורח ועדתו טוענים, שכל העדה קדושים, כלומר לשיטתם כל העם יכול להקטיר קטורת בקודש. אלא, שמשה במענה לבקשתם, מציע להם שאכן כולם יקטירו קטורת, אלא שהוא מוסיף גם התראה: "והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש", כלומר הוא מזהיר מראש, שבאמת רק אדם אחד יזכה במעלה הרוחנית הנחשקת.
היינו מצפים, שקרח ואנשיו יתווכחו עם הטיעון של משה, אך הוא לא זוכה למענה. נמצא, שבסתר לבבם ידעו כולם, שרק איש אחד יבחר, אלא שלכל אחד היו ק"ן טעמים לשכנע את עצמו שהוא הוא האיש הנבחר.
וכדברי חז"ל המפורסמים "וקרח שפקח היה, מה ראה לשטות זו? אלא עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה עומדת ממנו, שמואל ששקול כמשה ואהרן... ועשרים וארבע משמרות עומדות מבניו, שכולם מתנבאים ברוח הקודש... אמר: אפשר הגדולה הזאת עתידה לעמוד ממני ואני אובד אותה? ולא ראה יפה לפי שבניו עומדין בתשובה" (ילקוט שמעוני, קרח).
נמצאת למד, שפעמים רבות, רוממות שם שמיים בגרונו של אדם, ונגיעות רבות בלבבו. וכפי שאנו רואים בסיפור של קורח, יתכן שהוא אף בטוח שכוונתו לשם שמיים, אלא שהשוחד הפנימי המצוי בלבבו מסמא את עיניו.
נגיעות. נגיעות. כמה כוחם גדול לסמא אף עיניהם של אלה שמחפשים לעשות לשם שמיים, קל וחומר למי שמראש מעורבים במעשיו רדיפת הכבוד והשררה.
בימים אלה, שלצערנו הנהגת העם כה לוקה בעניין זה, רוממות האידיאולוגיה בראש כל חוצות, ונגיעות אישיות 'המסדרות משום מה את כל הכוכבים לטובת הצדיקים המחפשים את טובת האומה בכל לב'.
ננסה אנו, אנשי העם הפשוטים והטובים, להיות ישרים בליבותנו, ונתפלל לזכות להנהגת אנשים טובים וצדיקים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
