ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
פעם גורשתי בחרפה מעיר אחת בערב שבת. אחרי נדודים ללא הפסק, הגעתי לביתי סמוך לחשיכה. הלכתי לבית הכנסת בבגדי חול, והצלחתי לומר רק את מילות התפילה (ללא כוונה).
אולם למחרת, אמרתי לפני התפילה לה' יתברך: "ריבונו של עולם, רואה אתה בעלבון הנעלבים ורואה אתה את ליבי הנשבר, תן לי אור שאוכל להתפלל לפניך". מיד התלקחו כל איברי והתפללתי באש שוטפת, דבר שלא טעמתי כמותו מימי, ובוודאי לא אטעם. (אור הגנוז, עמ' 355).
באמת, חלק מהותי מעניינה של התפילה, שיבטל האדם את עצמו לה', וירגיש שהכל תלוי ברצונו יתברך, וממילא כשהוא בטל לה' הרי הוא צינור שלו, וה' משפיע דרכו שפע ועונה לתפילתו. וכדברי המשנה (אבות ב, ד) "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך).
בסיפור המופלא שהבאנו, ליבו של רבי צבי הירש היה נשבר, ו"קרוב ה' לנשברי לב", וכך הוא היה במצב של ביטול לה', וזכה שתפילתו תתקבל. יתר על כן, אנו למדים שגם על התפילה עצמה אפשר להתפלל, שתהיה תפילה של דבקות בה', וזה ביטול עוד יותר גדול לה', שמבינים שאפילו הדבקות בה' בתפילה תלויה בו יתברך, ואכן זכה הצדיק והתפלל בחיות גדולה.
ואולי עניין זה שופך אור על נקודה בפרשתנו, שהרי אפשר להקשות – במה זכה בלעם לברך את ישראל, והלא "מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב", וכיצד זכה חייב ורשע כזה לזכות הגדולה לברך את ישראל?
ועוד אפשר להקשות - כידוע, כוחו של בלעם היה בפה, כוח המקביל לכוח התפילה. ובמה זכה בלעם, שתפילתו נענתה, והלא היה בעל 'רוח גבוהה' (אבות ה, כג), גאוותן גדול, ותפילתו לא צריכה להיענות?
התשובה לשאלה השניה נעוצה בדברי חז"ל (ברכות ז.), שהמענה לפיו של בלעם בא, כביכול, מכוחות הרע ולא מכוחות הטוב. ה' מסתכל כל היום על העולם בטוב, ורגע אחד קטן ביום כועס. בלעם ידע לכוון רגע זה של כעס, ובשעה זו היה מקלל בפיו, וקללתו חלה. נמצא, שכוח פיו הגיע מכוח השלילה ולא מכוח החיוב.
לאור התשובה לשאלה השנייה, השאלה הראשונה גדלה עוד יותר - הרי כל כוחו של בלעם בא מכוח השלילה, אם כן כיצד יכול הוא לברך? אמנם, חז"ל הוסיפו וביארו, שבאותם ימים שבלעם ניסה לקלל את ישראל, ה' כלל לא כעס גם באותו רגע קטן, וממילא לא היה לבלעם כוחות של רוע להיסמך עליהם, כדבריו – "מה אזעם, לא זעם ה'". אך עדיין השאלה במקומה עומדת, כוחות של כעס לא היו, אך בלעם אינו איש הבנוי על כוחות הטוב, ומה מקום יש לברכותיו?
ובאמת, חז"ל (סנהדרין קה:) מבארים שרוב ברכותיו של בלעם, חזרו אחר כך והפכו לקללות, והדברים מתאימים, שהרי לבלעם הגאוותן אין מקור ברכה להיסמך עליו. אך עדיין, אומרים שם חז"ל, שאחת הברכות נשארה במקומה, ומניין יש לאותה ברכה כוח לחול?
ונראה, שבלעם זכה לכך, כי בסופו של דבר, ה' הוביל אותו במהלך ארוך (דרך הסירוב בלילה הראשון, פי האתון, המלאך, והאילוץ לברך במקום לקלל), לנקודה מסוימת של ביטול לה'. כך אנו מוצאים, שבלעם חוזר ומצהיר פעמים רבות הצהרות של ביטול לה', לדוגמא – "לא אוכל לעבור את פי ה'", "היכול אוכל דבר מאומה, הדבר אשר ישים אלוקים בפי, אותו אדבר." מתוך אותה נקודה של ביטול בעל כורחו לרצון ה', זכה בלעם להיות צינור לברכת ה' לישראל.
ויהי רצון שנתבטל תמיד לה', ומתוך כך נזכה להתפלל לפניו בדבקות, ויענה ה' לתפילותינו לטובה ולברכה, ולגאולה שלימה במהרה בימינו אמן!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












