ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
פעם גורשתי בחרפה מעיר אחת בערב שבת. אחרי נדודים ללא הפסק, הגעתי לביתי סמוך לחשיכה. הלכתי לבית הכנסת בבגדי חול, והצלחתי לומר רק את מילות התפילה (ללא כוונה).
אולם למחרת, אמרתי לפני התפילה לה' יתברך: "ריבונו של עולם, רואה אתה בעלבון הנעלבים ורואה אתה את ליבי הנשבר, תן לי אור שאוכל להתפלל לפניך". מיד התלקחו כל איברי והתפללתי באש שוטפת, דבר שלא טעמתי כמותו מימי, ובוודאי לא אטעם. (אור הגנוז, עמ' 355).
באמת, חלק מהותי מעניינה של התפילה, שיבטל האדם את עצמו לה', וירגיש שהכל תלוי ברצונו יתברך, וממילא כשהוא בטל לה' הרי הוא צינור שלו, וה' משפיע דרכו שפע ועונה לתפילתו. וכדברי המשנה (אבות ב, ד) "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך).
בסיפור המופלא שהבאנו, ליבו של רבי צבי הירש היה נשבר, ו"קרוב ה' לנשברי לב", וכך הוא היה במצב של ביטול לה', וזכה שתפילתו תתקבל. יתר על כן, אנו למדים שגם על התפילה עצמה אפשר להתפלל, שתהיה תפילה של דבקות בה', וזה ביטול עוד יותר גדול לה', שמבינים שאפילו הדבקות בה' בתפילה תלויה בו יתברך, ואכן זכה הצדיק והתפלל בחיות גדולה.
ואולי עניין זה שופך אור על נקודה בפרשתנו, שהרי אפשר להקשות – במה זכה בלעם לברך את ישראל, והלא "מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב", וכיצד זכה חייב ורשע כזה לזכות הגדולה לברך את ישראל?
ועוד אפשר להקשות - כידוע, כוחו של בלעם היה בפה, כוח המקביל לכוח התפילה. ובמה זכה בלעם, שתפילתו נענתה, והלא היה בעל 'רוח גבוהה' (אבות ה, כג), גאוותן גדול, ותפילתו לא צריכה להיענות?
התשובה לשאלה השניה נעוצה בדברי חז"ל (ברכות ז.), שהמענה לפיו של בלעם בא, כביכול, מכוחות הרע ולא מכוחות הטוב. ה' מסתכל כל היום על העולם בטוב, ורגע אחד קטן ביום כועס. בלעם ידע לכוון רגע זה של כעס, ובשעה זו היה מקלל בפיו, וקללתו חלה. נמצא, שכוח פיו הגיע מכוח השלילה ולא מכוח החיוב.
לאור התשובה לשאלה השנייה, השאלה הראשונה גדלה עוד יותר - הרי כל כוחו של בלעם בא מכוח השלילה, אם כן כיצד יכול הוא לברך? אמנם, חז"ל הוסיפו וביארו, שבאותם ימים שבלעם ניסה לקלל את ישראל, ה' כלל לא כעס גם באותו רגע קטן, וממילא לא היה לבלעם כוחות של רוע להיסמך עליהם, כדבריו – "מה אזעם, לא זעם ה'". אך עדיין השאלה במקומה עומדת, כוחות של כעס לא היו, אך בלעם אינו איש הבנוי על כוחות הטוב, ומה מקום יש לברכותיו?
ובאמת, חז"ל (סנהדרין קה:) מבארים שרוב ברכותיו של בלעם, חזרו אחר כך והפכו לקללות, והדברים מתאימים, שהרי לבלעם הגאוותן אין מקור ברכה להיסמך עליו. אך עדיין, אומרים שם חז"ל, שאחת הברכות נשארה במקומה, ומניין יש לאותה ברכה כוח לחול?
ונראה, שבלעם זכה לכך, כי בסופו של דבר, ה' הוביל אותו במהלך ארוך (דרך הסירוב בלילה הראשון, פי האתון, המלאך, והאילוץ לברך במקום לקלל), לנקודה מסוימת של ביטול לה'. כך אנו מוצאים, שבלעם חוזר ומצהיר פעמים רבות הצהרות של ביטול לה', לדוגמא – "לא אוכל לעבור את פי ה'", "היכול אוכל דבר מאומה, הדבר אשר ישים אלוקים בפי, אותו אדבר." מתוך אותה נקודה של ביטול בעל כורחו לרצון ה', זכה בלעם להיות צינור לברכת ה' לישראל.
ויהי רצון שנתבטל תמיד לה', ומתוך כך נזכה להתפלל לפניו בדבקות, ויענה ה' לתפילותינו לטובה ולברכה, ולגאולה שלימה במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
