ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- מורה באצבע
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
הגרסה שלפניכם הוקלדה מחדש על פי גרסת הספר מדפוס ליוורנו משנת התקס"ב שהודפסה בחיי החיד"א. השתדלנו שלא לשנות מהאופן בו הודפס הספר במקורו על אף שבימינו מקובל לכתוב באופן שונה כגון המילה כביכול שבספר מופיעה כשתי מילים. בפירוש הון ועושר על המשנה סנהדרין ו' הסביר הרב רפאל עמנואל חי ריקי 1 : כַּבְ יָכוֹל, פירוש בכ"ב אותיות התורה יכול אדם לומר כן.
הערות 'הַמֵּלִי"ץ בֵּינֹתָם'
החיד"א השתמש במליצות רבות המבוססות על פסוקים ודברי חז"ל. במרוצת הקריאה, עלול הקורא להחמיץ אותם ולכן בהערות בשולי הגליון השתדלנו להביא את המקור עליו התבסס החיד"א.
קראנו להערות 'הַמֵּלִי"ץ בֵּינֹתָם' על שם המליץ שתרגם את דברי יוסף לאחיו.
עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה 2
י שמחו ה לומדים ו יגילו ה תלמידים בהגלות מהדורה נוספת של הספר עבודת הקֹדש מאת הרב חיד"א זכותו תגן עלינו אמן. לידתה של מהדורה שלפניכם החלה בעת שחיפשתי מקור לכתיבת מזמור ס"ז בתהילים בצורת המנורה. הופתעתי לראות שעל אף שהספר ציפורן שמי"ר מוזכר בסידורים וספרים רבים, בכל זאת התקשיתי למצא אותו בבתי מדרשות או באופן דיגיטאלי, לא בפרוייקט השו"ת (נכון לאותם ימים) ולא במרשתת. בעקבות כך גמלה החלטה בליבי להשתדל להעלותו על הכתב מחדש.
התבססתי על דפוסי ליוורנו הראשונים ובעיקר הגרסה משנת התקס"ב שהודפסה בחיי המחבר אותה ניתן למצא בספריה הלאומית.
כיון שזכיתי לראות השגחה פרטית בעת ההדרת הספר חשבתי להעלות את הדברים על הכתב כדי לספר בשבחו של מקום.
1. בעת כתיבת הספר הבחנתי שבמספר מקומות המילים ש"ם שמי"ם מופיעות בגרשים. סימן הגרשיים מורה בדרך כלל שכוונת הכותב שונה מהמשמעות הפשוטה של המילים, התייגעתי לברר מה המשמעות הנוספת של המילים 'שם שמים' אליה כיון החיד"א. והנה התגלגל לידי ספר 'כסא רחמים' ובו פירוש של החיד"א למשנה. פתחתי אותו באופן אקראי והנה במסכת אבות דרבי נתן פרק טו"ב ראיתי שכתב בזה הלשון: "וכל מעשיך יהיו לשם שמים לשם תורה שנאמר בכל דרכיך דעהו וכו'. יש זמן רב שאני הדל פירשתי שיכוין בכל דבר ליחד קודשא בריך הוא ושכינתיה ולא מבעיא תורה ומִצְוֹת אלא אפילו מעשיך הגופניים יהי בכונה זו כמבואר בשולחן ערוך אורח חיים סימן רל"א דהאכילה והשינה וכיוצא הכל יכוין לעבודתו יתברך עיין שם וזה שכתב "וכל מעשיך" אפילו הגופניים יהיו לשם – מלכות שמים – זעיר אנפין דהיינו ליחד קודשא בריך הוא ושכינתיה. ועתה ראיתי בריתא שלנו דקתני לשם שמים לשם תורה והיא היא כי תורה רומז לזעיר אנפין וזה שכתב לשם – מלכות, תורה - זעיר אנפין. בכל דרכיך דעהו מלשון וידע אדם שיתכוין ליחד קודשא בריך הוא ושכינתיה וזהו דעהו לזווגו ד"ע ה"ו. עד כאן לשונו
וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה 3 ושמחתי על התשובה שקבלתי בסיעתא דשמיא שש"ם מורה לספירת 'מלכות' ושמי"ם מורה לספירת זעיר אנפין שהוא שם כולל לשש ספירות – חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד.
2. נותר לי להבין את הסיפא של דבריו שכתב "ד"ע ה"ו" (ומופיעה גם בציפורן שמי"ר בסעיף נ"א). באותו לילה ראיתי בחלומי את הרב יוסף חיים – בעל ה"בן איש חי" זי"ע מתפלל עמנו בבית הכנסת ובהשכמת הבוקר תהיתי מה בא ללמדני. בעקבות החלום, פתחתי את הסידור לתפילת שחרית ומצאתי בתחילתו 'גילוי דעת' מבעל ה'בן איש חי' שם כתב על עשרת הספירות כפי שמיוצגות באותיות שם יקו"ק: "יו"ד דאיהי חכמה. וה"א דאיהי בינה. ווא"ו דכליל שית ספירן חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. וה"א דאיהי מלכות..."
למעשה בזה קיבלתי תשובה לשאלה השניה: בשם ה' שתי האותיות האחרונות, ה"ו מרמזות גם כן על ספירת זעיר אנפין ומלכות וזה למעשה מה שכתב החיד"א ליחד קודשא בריך הוא ושכינתיה!
3. בהמשך עבודתי, הגעתי לסעיף ק"ס שם מופיע: "אמר רבי טוביה המלבין שיניים לחבירו יותר ממשקהו חלב שנאמר וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב". בתלמוד שלפנינו מופיעה מימרא זאת בשם רבי יוחנן (כתובות קיא:) והתייגעתי רבות למצא מקור למימרא זאת בשם רבי טוביה. בכל המקומות שמצאתי זאת היו אלו מהדורות שונות של הספר ציפורן שמי"ר, כחלק מתוך הספר עבודת הקודש של החיד"א.
פתאום קיבלתי בכ"ה אלול התשע"ח מכתב מ'עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים' הממליץ לכבוד השנה החדשה להכנס לאתרם המשודרג ובו כתבי יד שונים של התלמוד הבבלי.
בעקבות כך, נכנסתי לאתר 'הכי גרסינן' (https://bavli.genizah.org/?lan=heb) ושמחתי למצא את מסכת כתובות קי"א: בכתב יד ותיקן 130 שם מופיע נוסח בו הושמט שמו של רבי יוחנן, כדלקמן:
"א"ר טוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב שנ' ולבן שינים מחלב"
נראה שזה הנוסח שהיה לפני החיד"א, וכיון שאין רב ששמו "טוב" הגיהו "אמר רבי טוביה".
4. ידידי ר' אהרון טי הי"ו ראה שאני מהדיר את ספרו של החיד"א והציע שישאל את שכנו מהאקדמיה אם ידוע לו על מחקר שנעשה על כתבי החיד"א. למרבה הפליאה התברר שמתוך מאות המרצים שקיימים בישראל, בנו של השכן הוא ד"ר עודד כהן שפרסם מחקרים על החיד"א ובזכות הקשר שנוצר עמו הצלחתי בס"ד להגיע לבירורים רבים בספר.
יהי רצון שנזכה לכוין לאמיתה של תורה וזכות המחבר תעמוד לנו ולזרענו שלא תצא חלילה תקלה תחת ידינו.
הצעיר באלפי ישראל,
יעקב בן לאאמו"ר ר' אברהם זצ"ל סייג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
