ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- מורה באצבע
י"ט יֵלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית בְּצִבּוּר. וְקֹדֶם עַרְבִית יֹאמַר ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה : ה' צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ : ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ .
כ יֹאמַר לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֲרֵינִי בָּא לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בִּמְקוֹם עֶלְיוֹן. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ .
כ"א יִזָּהֵר מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל כַּהֹגֶן לְהוֹצִיא הַתֵּבוֹת כְּתִקְנָן וְהִלְכָתָן וְיַחְשֹׁב שֶׁהוּא מְבָרֵךְ לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד חֲרָדָה יִלְבַּשׁ וּרְעָדָה יִתְעַטֵּף וְעוֹד כִּי מִדַּת הַדִּין הוּא בְּחִינַת הַלַּיְלָה וְהִיא גּוֹבֶרֶת עַתָּה וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאוֹד מְאוֹד.
כ"ב יֹאמַר קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה רַבָּה. וּבְיוֹתֵר בְּפָרָשַׁת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל כִּי מְאֹד עָמְקוֹ רָזֵי דְּרָזִין יִחוּדוֹ יִתְבָּרֵךְ. וְיִזָּהֵר בְּאָמְרוּ תֵּבַת אֶחָד לְקַצֵּר בְּאָלֶף שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב בָּהּ כְּלָל וְיַאֲרִיךְ בַּח' וְד'. וִיכַוֵּן שֶׁהוּא מְקַבֵּל עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה. וִיכַוֵּן לִמְסוֹר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת וְלֵב שָׁלֵם וְשָׂמֵחַ.
כ"ג יֹאמַר בָּרוּךְ שָׁם וְכוּ' בְּלַחַשׁ כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 3 וְלֹא כְּאוֹתָם שֶׁאֵינָם מַקְפִּידִים לְאוֹמְרוֹ בְּלַחַשׁ. וְקֹדֶם וְאָהַבְתָּ יְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וּבִפְרָט עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וּבִפְרָט מִן הַפְּרָט אָנֹכִי. לֹא יִהְיֶה. רְמוּזִים בַּפָּסוּק שְׁמַע. לֹא תִּשָּׂא רָמוּז בְּתֵבַת וְאָהַבְתָּ. לא תַּחְמֹד בְּתֵבַת בֵּיתֶךָ. לֹא תִּגְנוֹב בְּתֵבַת דְּגָנְךָ. לֹא תִּרְצַח בְּתֵבַת וַאֲבַדְתֶּם כְּבוֹד אָב וְאִם בְּלְמַעַן יִרְבּוּ. לֹא תִּנְאַף בְּתֵבוֹת וְלֹא תָּתוּרוּ. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת בְּתֵבַת וּזְכַרְתֶּם. לֹא תַּעֲנֶה בְּתֵבוֹת אֲנִי ה'. וִיכַוֵּן כִּי פָּרָשַׁת וְאָהַבְתָּ יֵשׁ בָּהּ מ"ב תֵּבוֹת כְּמִנְיַן שָׁם מ"ב. פָּרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ עַד וְשַׂמְתֶּם ע"ב תֵּבוֹת. אֶת דְּבָרַי עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה ן' תֵּבוֹת כְּנֶגֶד ן' שַׁעֲרֵי בִּינָה. פָּרָשַׁת וְיֹאמֶר ע"ב תֵּבוֹת. וּבַחֲזָרַת הש"ץ ה' אֱלֹהֵיכֶם מַשְׁלִים רְמַ"ח וִיכַוֵּן שֶׁיְּתֻקְּנוּ רְמַ"ח אֵבָרִים מִגּוּפוֹ נַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ.
כ"ד יְכַוֵּן לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּהַכְנָעָה וְאִם אֶפְשָׁר לוֹ לוֹמַר כֹּל תְּפִלּוֹת חוֹל בִּבְכִיָּה אַשְׁרָיו וְיִרְתַּע כָּל גּוּפוֹ כִּי מִי הוּא לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר כַּמָּה רֻבֵּי רְבָבוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְהַלְלִים שְׁמוֹ וְכַמָּה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁלֹּא נִתַּן לָהֶם רְשׁוּת אֶלָּא פַּעַם אַחַת בִּשְׁמִטָּה וְכוּ' וְהוּא יַתּוּשׁ מָלֵא חַטָּאוֹת נִתַּן לוֹ רְשׁוּת. הֲלֹא יִקָּרַע סְגוֹר לְבָבוֹ לְפָחוֹת לְהִכָּנַע וְלֵדַע מָה שֶׁאוֹמֵר. וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל נֹכַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלִָם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
כ"ה בִּכְרִיעָה רִאשׁוֹנָה יְכַוֵּן יא יוּ"ד מהוי"ה אֶלֶף מאד"ני וּבִכְרִיעָה שְׁנִיָּה אוֹתִיּוֹת שְׁנִיּוֹת הד וּכְשֶׁיֹּאמַר מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ יְכַוֵּן אוֹתִיּוֹת שְׁלִישִׁיּוֹת ונ וּלְבַסּוֹף בַּחֲתִימַת בִּרְכַּת מוֹדִים אוֹתִיּוֹת רְבִיעִיּוֹת הי לְיַחֵד יאהדונהי.
כ"ו בִּתְחִלַּת הָעֲמִידָה יַחְשִׁיב עַצְמוֹ עָנִי וְאֶבְיוֹן 4 כִּי הוּא דַּל וְהָלַךְ וְאֵין 5 עָנִי וָדָל 6 גַלְמוּד וָאֹפֶל 7 יָחִיד כְּעוֹמֵד בְּקֶבֶר 8 וַחֲרָדָה יִלְבַּשׁ. וַהֲגַם דִּבְרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים לְצָרְכֵנוּ וְאוּלָם הַכֹּל הוּא רְמָזִים וְסוֹדוֹת מְדֻבָּר בָּם נִכְבָּדוֹת 9 עֶשֶׂר יָדוֹת 10 בְּמַעֲלוֹת הָמִדוֹ"ת הָעֶלְיוֹנוֹת 11 וְדֶרֶךְ כְּלָל יְכַוֵּן שֶׁהַכֹּל לְיַחֵד יִחוּד גָּדוֹל בָּמִדּוֹת.
כ"ז בִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ יִתְוַדֶּה דֶּרֶךְ קְצָרָה וְיָכִין עַצְמוֹ לִהְיוֹת חָסִיד 12 לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ וְנֻסָּח הַוִּדּוּי לְקַמָּן אוֹת קכ"ו.
כ"ח וְלָכֵן אַף כְּשֶׁהוּא יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ תַּחֲנוּנִים יֹאמַר בִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ דֶּרֶךְ בַּקָּשָׁה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּזַכֶּנּוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּמִצְוֹת וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים וְיִהְיוּ כָּל מַעֲשֵׂנוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם וּתְזַכֶּנּוּ לְהַשְׁלִים תִּקּוּן נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ בְּגִלְגּוּל זֶה וּתְפַרְנְסֶנּוּ פַּרְנָסָה טוֹבָה בְּהֶתֵּר וְנַחַת וּבְרֶוַח (וִיכַוֵּן בְּשֵׁם דיקרנוסא הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי 13 . וּמִפָּסוּק נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ ה' 14 ) וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֶנּוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כּוּ' וִיכַוֵּן לִהְיוֹת חָסִיד כַּמְּדֻבָּר 15 .
כ"ט בְּרְצֵה יָשִׂים עַצְמוֹ עֶבֶד עַד סוֹף שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה 16 .
ל יִזָּהֵר מְאֹד בְּשָׁלוֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלוֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת לְכַוֵּן מָה שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו וּבִפְרָט בְּבִרְכַּת אָבוֹת יְכַוֵּן מְאֹד.
ל"א כְּשֶׁיְּסַיֵּם יְדַקְדֵּק בַּאֲמִירַת אֱלֹהַי נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרַע וְיָבִין מָה שֶׁהוּא אוֹמֵר וְלִמְקַלְּלַי נַפְשִׁי תִדֹּם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה וְתֵבַת לַכֹּל כּוֹלֶלֶת בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן בֵּין עָנִי בֵּין עָשִׁיר בֵּין חָכָם בֵּין טִפֵּשׁ וְאֵיךְ יַקְפִּיד אַחַר כָּךְ וְיִכְעֹס וְכָתַב הָרַב סֵפֶר חֲרֵדִים דַּף ע"ט כֹּל בַּעַל תְּשׁוּבָה יֹאמַר נְצֹר לְשׁוֹנִי וְכוּ' בְּדִמְעָה וּבְכַוָּנָה גְּדוֹלָה.
ל"ב יִפְסַע שָׁלוֹשׁ פְּסִיעוֹת בְּהַכְנָעָה וְיִשְׁתַּחֲוֶה כְּנִפְטָר מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
ל"ג מְאֹד יַטֶּה אֹזֶן לְדִבְרֵי קַדִּישׁ וְלַעֲנוֹת כַּהֹגֶן אָמֵן וּבְקַדִּישׁ יְכַוֵּן אָמֵן שֶׁהוּא גִּימַטְרִיָא אידהנויה.
ל"ד בְּאָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא יְכַוֵּן שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק וְאָז שְׁמוֹ וְכִסְאוֹ יִתְבָּרֵךְ שָׁלֵם וְצָרִיךְ לַעֲנוֹת אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא בְּכָל כֹּחוֹ וְכַוָּנָתוֹ אָמְנָם לֹא יָרִים קוֹלוֹ בְּאֹפֶן שֶׁיַּלְעִיגוּ לְקוֹל צַעֲקָתוֹ כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֹנֶשׁ שֶׁנּוֹתֵן מָקוֹם לְהַחֲטִיא וְעוֹד דְּמִחְזֵי כְּיֻהֲרָא אוֹ כְּחוּכָא. וִירֵא שָׁמַיִם יָצָא יְדֵי כֻּלָּם שֶׁיַּעֲשֶׂה הֲכָנָה לוֹמַר בְּכֹחַ וְהַקּוֹל יִהְיֶה בֵּינוֹנִי.
ל"ה יֹאמַר אַחַר כָּל תְּפִלָּה עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ מְעֻמָּד כִּי עָלֵינוּ בְּגִימַטְרִיָא וּמְעוּמָ"ד וְיֹאמַר תֵּבָה בְּתֵבָה. לֹא יֹאמַר אֲבָל אֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים. רַק יַפְסִיק אַחַר תֵּבוֹת לֹא יוֹשִׁיעַ. וְיֹאמַר וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים וְכוּ'. יֹאמַר וּמוֹשָׁב יָקְרוֹ וְלֹא יְשָׁנֶה. וְהוּא שֶׁבַח נוֹרָא מְאֹד מָלֵא רָזִין עִלָּאִין. וְעִקָּרוֹ תִּקְּנוּ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְשׁוּב תִּקֵּן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְאָמְרוֹ אַחַר תְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ הַאי גָּאוֹן זַ"ל בִּתְשׁוּבָה כְּתִיבַת יָד וְרַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זצ"ל גִּלָּה סוֹדוֹ שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים.
ל"ו אַחַר כָּךְ בְּכָל תְּפִלָּה יֹאמַר עַל כֵּן נְקַוֶּה לָךְ וִיכַוֵּן מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךָ סוֹפֵי תֵּבוֹת כה"ת שֵׁם קָדוֹשׁ.
ל"ז מִנְהָג טוֹב לוֹמַר אַחַר כָּל תְּפִלָּה מִזְמוֹר לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי וּבִפְרָט מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד הוֹשַׁעְנָא רַבָּא.
ל"ח בְּבוֹאוֹ לַבַּיִת אוֹ בִּימֵי חוֹרְפ"וֹ 17 לֵילוֹת הַחֹרֶף שֶׁהוֹלֵךְ לַעֲסָקָיו לְמִבְדַּק בְּכִתְבֵי חֻשְׁבָּנֵהּ 18 לֹא יָסִיר מוֹרָא שָׁמַיִם מֵעָלָיו וְטוֹב לוֹמַר בֵּין הַפְּרָקִים שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד 19 אָשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֵךָ וְכוּ'.
ט"ל טוֹב שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַרְבֵּה בְּלַיְלָה כִּי הוּא טוֹב לְגוּף וּלְנֶפֶשׁ לֹא כְּאֵלּוּ הָאֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים 20 בָּשָׂ"ר לָהֶם 21 רַבִּים שָׁתוּ וְיִשְׂכְּרוּ 22 כִּי שָׁם חֶלְקַת 23 הַסִּטְרָא אָחֲרָא אוֹי לָהֶם.
מ יִזָּהֵר לִקְבֹּעַ לִמּוּדוֹ בַּלַּיְלָה בְּמִשְׁנָיוֹת אוֹ בַּזֹּהַר אוֹ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים 24 .
מ"א מִשְׁנָה אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה. וְכָתְבוּ גּוּרֵי הָאֲרִ"י זַ"ל דִּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר זְרָעִים יְכַוֵּן לְתַקֵּן אֲשֶׁר פָּגַם בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וּבִבְרָכוֹת לְבַטָּלָה וְכַיּוֹצֵא. וּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר מוֹעֵד יְכַוֵּן לְתַקֵּן אֲשֶׁר חֵטְא בְּחִלּוּל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. וּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר נָשִׁים יְכַוֵּן לְתַקֵּן מָה שֶׁפָּגַם בַּעֲרָיוֹת וּשְׁבוּעוֹת וּנְדָרִים. וּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר נְזִיקִין יְכַוֵּן לְתַקֵּן מָה שֶׁחָטָא לָה' בְּמָה שֶׁהִזִּיק לַחֲבֵרוֹ כִּי הַהֶזֵּק עַצְמוֹ בָּעֵי לְשַׁלּוּמֵי. וּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר קָדָשִׁים יְכַוֵּן לְתַקֵּן נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר הוֹצִיאָה לְחֻלִּין וַאֲשֶׁר לֹא נִזְהַר בִּשְׁחִיטָה וּבְדִיקָה וּלְחִיּוּב כָּרֵת וְלִתְפִלּוֹת בְּלִי כַּוָּנָה. וּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר טְהָרוֹת יְכַוֵּן לְתַקֵּן מָה שֶׁפָּגַם בְּנִדָּה וְקֵרִי וּנְטִילַת יָדַיִם.
מ"ב לִמּוּד הַמִּשְׁנָה בְּקוֹל רָם וּבְנַחַת רוּחַ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה 25 אֵין עָרוֹךְ אֵלָיו וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאַשֵּׁר בֶּן יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עוֹמֵד בְּפֶתַח גְּהֵינָם וּלְכֹל הַלּוֹמֵד מִשְׁנָה מַצִּילוֹ וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב מֵאֲשֶׁר שְׁמֵנָה 26 אוֹתִיּוֹת מִשְׁנָה.
מ"ג לְפָחוֹת בִּקְרִיאַת הַמִּשְׁנָה יִשְׁתַּדֵּל לְהָבִין פֵּרוּשׁ הַתֵּבוֹת אַף שֶׁלֹּא יָבִין פֵּרוּשׁ הָעִנְיָן בֶּאֱמֶת שֶׁאִם לֹא יָבִין אַף הַתֵּבוֹת יֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב דְּאֵינוֹ נֶחְשָׁב לִמּוּד כְּלָל.
מ"ד לִמּוּד סֵפֶר הַזֹּהַר מְרוֹמָם עַל כֹּל לִמּוּד בְּשֶׁגַּם לֹא יָדַע מַאי קָאָמַר וְאַף שֶׁיִּטְעֶה בִּקְרִיאָתוֹ וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לַנְּשָׁמָה. לְפִי שֶׁהַגַּם דְּכָל הַתּוֹרָה שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל מָקוֹם נִתְלַבְּשָׁה בְּכַמָּה סִפּוּרִים וְאָדָם הַקּוֹרֵא וּמֵבִין הַסִּפּוּרִים נוֹתֵן דַּעְתּוֹ עַל פְּשַׁט הַפְּשָׁט. אֲבָל סֵפֶר הַזֹּהַר הֵן הַסּוֹדוֹת עַצְמָן בְּגָלוּי וְהַקּוֹרֵא יוֹדֵעַ שֶׁהֵם סוֹדוֹת וְסִתְרִי תּוֹרָה אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מוּבָן מִקּוֹצֵר הַמְשִׂיג וְעֹמֶק הַמֻּשָּׂג.
מ"ה זְמַן חֲצוֹת לַיְלָה הַיּוֹתֵר נִרְאֶה הוּא י"ב שָׁעוֹת אַחַר חֲצוֹת יוֹם כְּמִנְהַג שָׁעוֹת צָרְפַת וְאִם יִהְיֶה עֵר יֹאמַר תִּקּוּן חֲצוֹת הַמְסֻדָּר מֵרַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זצ"ל וּבְסוֹף פְּסוּקֵי הַקִּינוֹת יֹאמַר:
אוֹי לִי עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה אוֹי לִי עַל חַרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אוֹי לִי עַל שְׂרִיפַת הַתּוֹרָה אוֹי לִי עַל הֲרִיגַת הַצַּדִּיקִים אוֹי לִי עַל חִלּוּל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה אוֹי לִי כִּי גָּבַר אוֹיֵב 27 אוֹי לִי עַל צַעַר כָּל הָעוֹלָמוֹת אוֹי לִי עַל צַעַר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְהָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת אוֹי לִי עַל צַעַר הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים וְהַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּגַן עֵדֶן אוֹי לִי עַל צַעֲרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ עֲוֹנֹתֵינוּ הִטּוּ אֵלֶּה וּפְשָׁעֵינוּ הֶאֱרִיכוּ קִצֵּנוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מָנְעוּ הַטּוֹב מִמֶּנּוּ 28 אוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם 29 זֶה כַּמָּה אֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים רַבִּים וְרָעִים. כָּל דּוֹר שֶׁלֹּא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו כְּאִלּוּ נֶחֱרַב בְּיָמָיו 30 .
עַל הֵיכָלִי. עוּרָהּ נָא. עַל חוֹמֹתָיךְ וְגוֹ'
מ"ו וְיֹאמַר תִּקּוּן לֵאֶה בְּסֵדֶר זֶה: מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח. שָׁפְטֵנִי. יַעַנְךָ. לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ. הַלְלוּ יָהּ אוֹדֶה ה'. נוֹעַ תָּנוּעַ 31 . בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא וְכוּ'. וְזֶה הַסֵּדֶר עִקָּר.
מ"ז וְאִם יָשָׁן קֹדֶם חֲצוֹת יִשְׁתַּדֵּל לִישֹׁן מִתּוֹךְ דִבְרֵי תוֹרָה וְיֹאמַר קְרִיאַת שְׁמַע כֻּלָּהּ מֵעוֹמֵד וִיכַוֵּן שֶׁאוֹמְרָהּ בַּעֲמִידָה לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ וִיכַוֵּן לְקַיֵּם מִצְוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, שְׁמָהּ שֶׁקָּרָא בְּעַרְבִית עִם הַצִּבּוּר הָיָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ וְלֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. לָכֵן עַתָּה יִקְרָאֶנָּה לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְיוֹתֵר נָכוֹן לִקְרוֹתָהּ בִּזְמַנָּהּ בְּכַוָּנָה. וִיכַוֵּן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ בְּתֵבַת אֶחָד וְשֶׁיִּהְיֶה תִּקּוּן לְהוֹצִיא לְאוֹר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר נִתְפַּזְּרוּ עַל יָדוֹ. וִיכַוֵּן לְהַשְׁלִים רמ"ח תֵּבוֹת בְּהַכְנָעָה וּמוֹרָא. וְיֹאמַר סֵדֶר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל רַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זצ"ל וְאַחַר וִדּוּי יֹאמַר נֻסָּח זֶה: הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק לְכַפֵּר עַל רוֹב פְּשָׁעָי וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעֲלֶה עָלַי כְּאִלּוּ נִסְקַלְתִּי וְנִשְׂרַפְתִּי וְנֶהֱרַגְתִּי וְנֶחְנַקְתִּי בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עַל יְדֵי אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת אֲדֹנַי וִיתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה שְׁמוֹתֶיךָ הַיְּקָרִים הֲוָיָה אֶהְיֶה אֲדֹנַי וְיָאִיר שֵׁם ע"ב בַּאֲצִילוּת וְשֵׁם ס"ג בִּבְרִיאָה וְשֵׁם מ"ה בִּיְצִירָה וְשֵׁם ב"ן בַּעֲשִׂיָּה וְיִתְיַחֲדוּ כָּל הַשֵּׁמוֹת יִחוּד גָּמוּר וְכָל הָעוֹלָמוֹת יְתֻקְּנוּ תִּקּוּן גָּמוּר.
מ"ח כְּשֶׁיְּקַיֵּם מִצְוַת עוֹנָה יִזָּהֵר מְאוֹד שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִרְאֶה אוֹר הַנֵּר כְּלָל כִּי הוּא פְּגָם לְנַפְשׁוֹ וְסַכָּנָה לַוָּלָד וְיִתְגַּלְגֵּל עַל זֶה.
מ"ט אָמְרוּ בַּזֹּהַר זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּא דְּרָעֲוָתָא דִּלְהוֹן בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּדִיר 32 כְּלוֹמַר גַּם בְּזִוּוּגָם וּבָזֶה יִבָּחֵן הַצַּדִּיק אֲשֶׁר יִרְאַת ה' עַל פָּנָיו וְאַשְׁרָיו הַמִּתְנַהֵג בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בַּמֻּתָּר לוֹ. וְזֶהוּ בְּעֶצֶם אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹצְרֵנוּ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד קְדֹשִׁים תִּהְיוּ 33 כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר הָרַמְבַּ"ן זַ"ל דְּאַחַר אֲשֶׁר צִוָּנוּ בְּאִסּוּרֵי הַמַּאֲכָלוֹת וְהָעֲרָיוֹת עֲדַיִן אֶפְשָׁר כִּי הֵן הָאָדָם הָיָה נָבָל בִּרְשׁוּת הַתּוֹרָה כִּי הָשְׂבֵּעַ הִשְׂבִּיעַ 34 מִכֹּל הָאוֹכֵל 35 הָעוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים 36 מִידֵי דִּלְיִשְׂרָאֵל שָׁרִי 37 וּמִכַּמָּה נָשִׁים בִּכְתֻבָּה וְקִדּוּשִׁין וְעַל כֵּן אַחַת דִּבֵּר אֱלֹהִים 38 קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בַּמֻּתָּר לוֹ 39 בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ 40 וְיִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ מְאֹד לְהַפְשִׁיט תַּאֲוַת החוֹמֶ"ר שֶׁבּוֹ 41 וִיכַוֵּן לְקַיֵּם מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ דַּוְקָא וּבִצְנִיעוּת וּבוּשָׁה כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ 42 וִילַמֵּד אֶת בֵּיתוֹ לִהְיוֹת לָהּ מַחֲשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת כִּי מְאֹד מְאֹד תָּלוּי עִנְיַן הַוָּלָד בְּאִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהַגַּם כִּי הָאִישׁ יִתְקַדֵּשׁ כָּרָאוּי אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ 43 תָּפֵר עֲצָתוֹ וְלֹא יָדַע כִּי כַּלָתוֹ 44 .
נ אִם הוּא אַחַר שֵׁנָה יִזָּהֲרוּ אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁזָּכוּ 45 לִטֹּל יְדֵיהֶם קֹדֶם לְהַעֲבִיר רוּחַ רָעָה וְאִם לָאו סַכָּנָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תִּקָּצֵץ 46 וְאֶל אַמָּ"ה תְּכַלֶּנָּה 47 .
נ"א יִזְכֹּר שֶׁעָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן אֲפִלּוּ עַל שִׂיחָה קַלָּה 48 וְקוֹרוֹת בֵּיתוֹ עֲצֵי עֲרִיסָתוֹ הֵנָּה מִטָּתוֹ הֵן הֵן עֵדָיו 49 וּמְאוֹד מְאוֹד צָרִיךְ לְהִזְדָּרֵז וּלְאֵזוֹר חַיִל כִּי הַיֵּצֶר הָרַע מְסִיתוֹ הֶסֶ"ת כָּפוּל 50 וְכֹל מַעְיָנָיו לְהַחְטִיאוֹ וּמְסַלֵּק מוֹרָא שָׁמַיִם בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הַכָּלִים וְנִפְסָדִים וְכֹל טַעֲנוֹתָיו בְּדָבָר הַנִּרְאֶה לְפִי שָׁעָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְגַם תַּאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם 51 וְהָבֵא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ 52 .
נ"ב אִם יִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה בְּשַּׁבָּת וְאַחַר חֲצוֹת אֲשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי בָּנָיו אַחֲרָיו שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהֶם סִטְרָא אַחֲרָא וִיכַוֵּן לְיַחֵד הַדּוֹדִים לְמַעְלָה.
נ"ג כְּשֶׁיִּהְיוּ יְדֵיהֶם נְקִיִּים מְכֻסִּים כַּהֹגֶן יְכַוְּנוּ לְשֵׁם מִצְוָה וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי וְכוּ' וְאִם הוּא לְאַחַר שֵׁנָה שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה לֹא יֹאמַר בְּפִיו אֶלָּא בְּהִרְהוּר.
נ"ד יִתֵּן דַּעְתּוֹ לְלַמֵּד אֶת בֵּיתוֹ בְּפֶרֶק בָּא סִימָן 53 סִימָנִים שֶׁמָּסַר יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְרָחֵל אִמֵּנוּ וּבֵאֲרָם מוֹרִי זְקֵנִי הָרַב בְּסֵפֶר חֶסֶד לְאַבְרָהָם ז"להה 54 .
נ"ה אַחַר כָּךְ יִטֹּל יָדָיו וְיָטִיל מַיִם צְלוּלִים סָבִיב לְמִטָּתוֹ.
נ"ו אִם יָשָׁן קֹדֶם חֲצוֹת יִשְׁתַּדֵּל לָקוּם בְּאַשְׁמֹרֶת לוֹמַר תִּקּוּן חֲצוֹת.
נ"ז יְכַסֶּה הַכְּלִי שֶׁבּוֹ הַמַּיִם שֶׁרָחַץ יָדָיו כִּי הֵם מַיִם טְמֵאִים וְהֵם יוֹתֵר מִמֵּי רַגְלַיִם.
נ"ח קֹדֶם הַתִּקּוּן יְבָרֵךְ בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר מִבִּרְכַּת עַל נְטִילַת יָדַיִם עַד וַאֲנִי אֲבָרְכֵם.
נ"ט יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֹאמַר שׁוּם פָּסוּק קֹדֶם בִּרְכֹּת הַתּוֹרָה וַהֲגַם שֶׁבִּקְצָת קְהִלּוֹת נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג בְּפַרְהֶסְיָא לוֹמַר כַּמָּה פְּסוּקִים וְאַחַר כָּךְ מְבָרְכִין הַבְּרָכוֹת לָאו שַׁפִּיר עָבְדִי.
ס יִזָּהֵר מְאוֹד כְּשֶׁיָּקוּם מִמִּטָּתוֹ שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלִי נְטִילָה וּבְיוֹתֵר צְרִיכִים לִזָּהֵר הוֹלְכֵי דְּרָכִים בָּזֶה וְטֶרֶם יִשְׁכָּבוּ 55 יָכִינוּ לָהֶם כְּלִי לִטֹּל וּכְלֵי לָקָבֵּל הַמַּיִם. וְהַמִּסְתַּכֵּל יָפֶה יַזְהִיר מְאוֹד לְאִשְׁתּוֹ וְלִמְשָׁרְתָיו יִזָּהֲרוּ בָּזֶה וְיַזְהִיר לִרְחֹץ יְדֵי הַבָּנִים קְטַנִּים כָּרָאוּי וְלֹא יְטַמְּאוּ כֹּל אֲשֶׁר יִגְּעוּ וְתִשְׁרֶה הַסִּטְרָא אַחֲרָא בַּכֹּל חַס וְשָׁלוֹם .
ס"א לֹא יִטֹּל יָדָיו מִמְּשָׁרֶתֶת אֲפִלּוּ יְהוּדִית הֲגַם שֶׁנָּטְלָה יָדֶיהָ תְּחִלָּה מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִדָּה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא טָבְלָה וְהוּא רוֹצֶה לִטָּהֵר יָדָיו עַל כֵּן לֹא יִטֹּל יָדָיו מִנִּדָּה. וַאֲפִילּוּ בִּנְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה יֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב שֶׁאֵין לִטֹּל מִנִּדָּה.
ס"ב כְּשֶׁיִּלְבַּשׁ יִקַּח הַמַּלְבּוּשׁ בְּצַד יָמִין וְיִתְּנֶנּוּ לִשְׂמֹאל וְשׁוּב יִלְבַּשׁ.
^ 1.כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי (מיכה ז ח)
^ 2.צוּרִי וְגֹאֲלִי (תהלים יט טו)
^ 3.התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי (פסחים נו.)
^ 4.זוהר בלק קצה.
^ 5. הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ (ישעיהו נ י)
^ 6.עַם עָנִי וָדָל (צפניה ג יב)
^ 7.הַלַּיְלָה הַהוּא יִקָּחֵהוּ אֹפֶל. . הַלַּיְלָה הַהוּא יְהִי גַלְמוּד (איוב ג ו-ז)
^ 8.דאמר רב הונא נזיר שהיה עומד בבית הקברות (נזיר מב:)
^ 9.נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ (תהלים פז ג)
^ 10.וַיֹּאמֶר עֶשֶׂר יָדוֹת לִי בַמֶּלֶךְ (שמואל ב יט מד)
^ 11.רומז לעשר ספירות שנקראות מדות עליונות
^ 12.זוהר בלק קצה:
^ 13.מלאכי ג י
^ 14.תהלים ד ז
^ 15.זוהר בלק קצה:
^ 16.זוהר בלק קצה.
^ 17.כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי (איוב כט ד) וכאן במשמעות ימי החורף
^ 18.למבדק בכתבי חושבניה (אונקלוס בראשית לט יא)
^ 19.תהלים טז ח
^ 20.הָאֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים נָשַׁמּוּ בַּחוּצוֹת (איכה ד ה)
^ 21.וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם (תהלים קז ו)
^ 22.וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ (בראשית מג לד)
^ 23.כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן (דברים לג כא)
^ 24.שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים (קהלת יא ו)
^ 25.ובנחת רוח בשפה ברורה – מתוך ברכות קריאת שמע של שחרית
^ 26.מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ (בראשית מט כ)
^ 27.כִּי גָבַר אוֹיֵב (איכה א טז)
^ 28.עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם (ירמיהו ה כה)
^ 29.ברכות ג.
^ 30.כל דור שאינו נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו (ירושלמי יומא פרק א הלכה א)
^ 31.ישעיהו כד כ
^ 32.זוהר שמות יא:
^ 33.קְדֹשִׁים תִּהְיוּ (ויקרא יט ב)
^ 34.כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות יג יט) וכאן במשמעות של שׂביעה
^ 35.מִכָּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל (ויקרא יא לד)
^ 36.עולה על שולחן מלכים (יבמות מו.)
^ 37.מידי דלישראל שרי (חולין לג.)
^ 38.אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים (תהלים סב יב)
^ 39.אמר רבא: קדש עצמך במותר לך (יבמות כ.)
^ 40.משנה אבות פרק א משנה ה
^ 41.מליצה ע"פ הביטוי "חומר שבו" מלשון חומרא
^ 42.מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ )ישעיהו ו ג(
^ 43.וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ (משלי ז י)
^ 44.כִּי לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִוא (בראשית לח טז) וכאן מלשון כליה
^ 45.איש ואשה, זכו - שכינה ביניהן (סוטה יז.)
^ 46.יד לאמה תקצץ (מסכת כלה פרק א הלכה יט)
^ 47.וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה (בראשית ו טז) וכאן רומז לדברי חז"ל יד לאמה תקצץ.
^ 48.ומגיד לאדם מה שיחו, אפילו שיחה קלה מגידים לו בשעת מיתה (מסכת כלה רבתי פרק ג הלכה א)
^ 49.אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו (תענית יא.)
^ 50.מליצה ע"פ כמלא רוחב הסיט כפול (משנה שבת פרק יג משנה ד)
^ 51.וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם (בראשית ג ו)
^ 52.בא לטמא - פותחין לו, בא לטהר - מסייעין אותו (יומא לח:)
^ 53.מליצה ע"פ פרק "בא סימן", מסכת נדה פרק ו
^ 54.חסד לאברהם מעין ב' נהר ס"א
^ 55.טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ (בראשית יט ד)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
