ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
"מצות עשה לפדות כל אדם מישראל פטר חמור בשה, ואם לא רצה לפדותו מצות עשה לעורפו שנאמר 'וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ', ושתי מצות אלו נוהגות בכל מקום ובכל זמן, ומצות פדייה קודמת למצות עריפה".
הראב"ד הקשה על הרמב"ם וכתב:
"א"א בחיי ראשי אין זה מן הפלפול ולא מן הדעת המיושבת שיחשוב זה במצות עשה. אף על פי שאמרו מצות פדייה קודמת למצות עריפה, לא שתחשב מצוה אבל היא עבירה, ומזיק נקרא ומפסיד ממונו של כהן, ומפני שאמר מצות פדייה אמר מצות עריפה."
אמנם שיטת הרמב"ם ומפרשים נוספים היא שיש מצווה עצמאית בעריפה. וצריך להבין את שיטתם. ונראה לומר שהחמור מסמל את החומריות, והתורה נתנה ביד האדם בחירה כיצד להתמודד עם החומריות. האופן האחד הוא לפדות את החמור בשה ובכך מסמלים שקישרו בין החמור/חומריות לבין הקדושה. הכהן שהוא איש קדוש קיבל משהו תמורת הבכור של החמור, ובכך הבכור של החמור מצא את תיקונו וחיבורו אל הקדושה, ומותר להשתמש בבכור החמור הזה. אך מאידך יש אדם שרוצה להילחם בחומריות ולהשתמש בה בצמצום ההכרחי בלבד, ובדרך כלל אסור להשחית דברים שיש בהם תועלת, אך כאשר מדובר בפטר חמור שמסמל את החומריות נתנה לנו התורה רשות להילחם בו, ומלחמה זו מסמלת מצוות העריפה, שהרי המצווה היא לעורפו ולא לשוחטו, והעריפה מסמלת פעולה בעלת אופי מלחמתי.
ניתן לומר ששני אופני עבודת ה' אלו התגלו במפגש שבין יעקב ובניו לבין שכם בן חמור. כאשר יעקב בא לשכם הוא רצה ליצור קשר עם אנשי המקום. וכן מבואר בתלמוד (שבת דף לג,ב): " 'וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר': אמר רב: מטבע תיקן להם, ושמואל אמר: שווקים תיקן להם, ורבי יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם." יעקב ידע שהמלך של המקום נקרא "חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ" והוא הבין ששמו של האדם מראה על מהותו, ושאדם זה ומקומו מסמלים את החיבור לחומריות. ויעקב רצה לקשור איתו קשרים של ידידות כדי לרתום אותו אל הקדושה. גם לאחר ששכם בן חמור חטף את דינה ואנס אותה, יעקב לא רצה לפעול כנגדו באמצעים מלחמתיים. מסופר על שכם שהיה "נכבד מכל בית אביו", ויש להסיק מכך שהיה בנו הבכור של חמור, ויעקב רצה לחבר את שכם - הבכור של חמור - אל הקדושה. יעקב קיבל מתחילה את הפתרון שהציעו בני יעקב שאנשי המקום ימולו את עצמם ויהיו לעם אחד עם בני יעקב, ולא ידע שבניו מתכננים להערים על אנשי העיר. יעקב רצה לפדות את דינה בדרך שתפדה גם את הבכור של בן חמור ותקרב אותו אל הקדושה, והסכים להצעה למול את כל תושבי 'ממלכת חמור נשיא הארץ' כי הוא רצה להמשיך ולרתום את החמור/חומריות אל הקדושה.
אלא שבני יעקב התנגדו לכך והם נלחמו עם חמור ואנשיו והם הרגו את אנשי הממלכה הזו, ומסופר "וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב". וההריגה של חמור ובנו הבכור באמצעות חרב מסמלת את עריפת החמור. אפשר שדבר זה מרומז גם בדברי הזוהר (בתרגום הסולם):
"ובוא וראה. תאותם של מדרגות הטומאה אינה אלא לצרור את מדרגות הקדושות. יעקב שהיה קדוש, כנ"ל שכתוב עליו ויבא יעקב שלם וגו', כולן ארבו עליו וצררו לו. בתחילה נשכו נחש, כמו שאתה אומר, ויגע בכף ירכו. שנאמר על שרו של עשו, שהוא רוכב על נחש. עתה נשכו חמור, דהיינו שכם בן חמור. שהוא ימין דקליפה. שם כשהנחש נשכו, עמד הוא עצמו לנגד הנחש, עתה כשנשכו החמור, שמעון ולוי שבאים מצד דין הקשה, עמדו לנגד החמור, ושלטו עליו מכל הצדדים ונכנע לפניהם."
ולפי מה שהתבאר לעיל בענין שתי דרכי עבודת ה' שיש במצוות פטר חמור, נראה ששמעון ולוי היו סבורים שבקליפת חמור נשיא הארץ יש לקיים את מצוות העריפה, ולכן הרגו אותו ואת בכורו לפי חרב. ובכך הם חלקו על יעקב אביהם שהעדיף לבוא עמו בדרכי שלום בדרך של שילוב עם החומריות, בדרך של פדיון בשה. ובכל אופן יעקב חלק על בניו והוא הוכיח אותם על מעשיהם, והיה סבור שמצוות פדיון עדיפה על מצוות העריפה, וכך אכן נפסק להלכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
