ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
וזאת משום שמצוות יישוב הארץ צריכה להתקיים בהדרגה לפי יכולתו של עם ישראל. ומכיוון שעם ישראל לא היה מספיק גדול ורב לקראת הכניסה לארץ, ולא היה ביכולתו למלא את כל מרחבי ארץ ישראל כולה, המצווה הייתה לכבוש תחילה את עבר הירדן המערבי כפי הגבולות שבפרשת מסעי, שהם השטחים המקודשים יותר שבארץ. ורק לאחר שיישבו את כל השטחים שבידם כראוי יתרחבו בהדרגה לעבר הירדן המזרחי ולכל שטחי ארץ ישראל (רמב"ן במדבר כא, כא). וכן ביאר המלבי"ם, שאמרה התורה בפרשה זו כמה פעמים "לכם", עד שסיימה "זאת תהיה לכם הארץ - לרמוז שהוא רק לפי שעה, כי יתרחב הגבול בכל פעם כמו שהיה בימי דוד ושלמה ובימי הורדוס שאז התפשט מלכותם עד נהר פרת, וכל שכן לעתיד לבוא".
לכן מתחילה לא התכוון משה רבנו לכבוש את ארץ סיחון ועוג, ורק לאחר שסיחון ועוג לא נענו להצעת השלום של ישראל ויצאו נגדם למלחמה כבש עם ישראל את ארצם. ואחר שבני שבט ראובן וגד ביקשו להתנחל בעבר הירדן המזרחי נענה משה רבנו לבקשתם, ובתנאי שאף הם ישתתפו בכיבוש החלק המקודש יותר שנמצא בעבר הירדן המערבי.
אומנם גם את החלק המערבי לא יישבו כראוי, ובמיוחד בגבול צפון.
גבול צפון
חמש שיטות ישנן לגבי הנקודה המערבית בגבול צפון של ארץ ישראל, הנושקת לים התיכון. א) לתרגום יונתן ותרגום ירושלמי, ברכס ההרים הנקרא טוורוס אומנוס, שהם הרי אמנוס בדרום טורקיה, צפונה מקו רוחב 36. ב) ל'כפתור ופרח', בהר הנקרא אקרא - הר קל, בגבול שבין טורקיה לסוריה, בקו רוחב 36. ג) לרמב"ם, בקו רוחב 35, בהר הסמוך לעיר בַּניַאס. ד) לר"ש סירילאו ו'תבואות הארץ', בהר הנמצא מעט דרום מטריפולי, שנקרא כיום הר בתרון. ה) ל'אדמת קודש', סמוך לביירות ממזרחה, בהר הנקרא כיום חמנה (פניני הלכה העם והארץ ג, טו).
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
648 - ביאור חדש לכתבי הרב קוק זצ"ל
649 - פרו ורבו וירושת הארץ
650 - מענה לטענות בעניין היחס לרפורמים
טען עוד
ונראה יותר כדעה החמישית. שכן בפועל עד קרוב לביירות הגיעה קצה גבול התנחלות ישראל. וכן למדנו שהמצווה לקבוע ערי מקלט במרחקים שווים ביניהן, ובין הצפונית שבהן לגבול הארץ (מכות ט, ב). ומכיוון שעיר המקלט הצפונית שבגליל היא קדש (כ־25 קילומטרים מצפון לכנרת), ממילא גבול הארץ צריך להיות סמוך לאזור ביירות.
גבול צפון בפועל
אומנם גם אם נקבל את השיטה החמישית או הרביעית לעניין גבול פרשת מסעי, עדיין קשה. מפני שהנחלה הצפונית שייכת לשבט אשר, והיאך ייתכן שנתנו לו נחלה כה גדולה? שהרי אפילו לשיטה החמישית, יוצא שנתנו לו שטח גדול יותר משאר השבטים, שכן הוא כלל את רוב הגליל וקרוב למחצית הרי הלבנון עד ביירות, שטח גדול מאוד ופורה. על אחת כמה וכמה שקשה על הדעה הרביעית, שכוללת את כל הרי הלבנון עד טריפולי.
ואפשר לבאר שמתחילה היו כל שנים עשר השבטים אמורים לנחול בעבר הירדן המערבי עד לבוא חמת, וכפי שהמרגלים תרו עד לבוא חמת (במדבר יג, כא). וגם אחרי שראובן, גד וחצי המנשה נחלו בעבר הירדן המזרחי, עדיין נותר הגבול הצפוני של הארץ בהר ההר ולבוא חמת כגבול שאליו צריכים לשאוף. אומנם חלוקת הארץ לשבטים בימי יהושע בן נון הייתה רק עד צידון, שעד אליה נמשכה נחלת שבט אשר. ומה שצפון לנחלת אשר עד לבוא חמת, וכן הרי הלבנון שממזרח לצידון, נועדו לכל מי שיחסר לו מקום, וכשם שבאו בני דן ללשם שסמוכה לקריית שמונה (ראו פניני הלכה העם והארץ ג, 14).
התרשלות בפרו ורבו
מכיוון שמספרם של ישראל לא הספיק ליישב את הארץ כולה, ובני ראובן וגד וחצי המשנה התנחלו בעבר הירדן המזרחי, אף את הצד המערבי של הירדן לא זכינו ליישב כראוי, ומובלעות רבות נשארו בידי הכנענים, וכמעט כל השטח הצפוני שבהרי הלבנון נותר בידי הכנענים. בסופו של דבר בגלל הגויים שנשארו בארץ נחרב בית המקדש וגלינו מארצנו. ונתקיים בנו מה שנאמר: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם, והיה אשר תותירו מהם לשׂיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה. והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם" (במדבר לג, נה).
חשוב לדייק, עיקר אי הצלחתנו ליישב את הארץ כולה אינה מפני שלא לחמנו כראוי בגויים, אלא מפני שהתרשלנו במצוות 'פרו ורבו', ולא היו מספיק אנשים ליישב את הארץ. שנאמר: "מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ" (שמות כג, ל).
חטא המרגלים הכפול
נמצא שבעומק חטא המרגלים היה טמון חטא נוסף, התרשלות במצוות פרו ורבו. במשך מאתיים ועשר שנים שהיו במצרים - התרבו משבעים נפש לשישים ריבוא גברים יוצאי צבא. ואילו במשך כל אותם ארבעים שנה במדבר, שבהם היינו צריכים לגדול פי שניים ושלושה, לא גדלנו כלל.
שתי מצוות אלו: ישוב הארץ ופרו ורבו - תלויות זו בזו. ברכת הארץ והמשפחה אחת היא. וכפי שנאמר לאברהם אבינו: "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם. ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך יימנה" (בראשית יג, טו-טז, וכן שם יז, ו-ח). וכן נאמר ליצחק אבינו: "והרביתי את זרעך ככוכבי השמיים ונתתי לזרעך את כל הארצות האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ" (בראשית כו, ד). וכן נאמר ליעקב אבינו: "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך" (בראשית כח, יג-יד).
חטא המרגלים של דורנו
לפני כמאה ועשרים שנה, כחמישים שנה אחרי תחילת פעילותם הציונית של הרב אלקלעי והרב קלישר, בעת הקמת התנועה הציונית, מנה העם היהודי כאחד עשר מיליון. הערבים שהתגוררו בכל סביבות גבולות ארץ ישראל התנ"כיים, כולל לבנון, סוריה וכל עיראק, מנו מעט יותר מחמישה מיליון, כאשר בשני עברי הירדן גרו מעט יותר מחצי מיליון ערבים. הייתה אז הזדמנות לעם היהודי לחזור לארץ, לפרות ולרבות בה. אולם רוב עמנו פחד לעקור עצמו מהגולה ולעלות לארץ וליטול את גורלו בידיו כמצוות התורה. אומנם הניסיון היה עצום, העלייה לארץ באותם הימים הייתה כרוכה בקשיים רבים, אולם הסירוב לקיים את המצווה לעלות לארץ כאשר היה ניתן היה בבחינת חטא המרגלים של ימינו, וכפי שלמדנו בתורה, המחיר על כך נורא. עברנו את השואה, את שלטון הדיכוי הקומוניסטי ואת ההתבוללות. וכך כיום, בכל העולם ישנם כחמישה עשר מיליון יהודים מוצהרים, ובארץ כשבעה מיליון יהודים. לעומת זאת, הערבים שבסביבות ארץ ישראל זכו ליהנות מפירות המהפכה התעשייתית, הרחבת ייצור המזון ושיפור הרפואה, והם מונים יותר מ־80 מיליון.
מספרים אלו מלמדים אותנו את מלוא משמעותו החמורה של חטא המרגלים - חטא הפחד לעלות לארץ, לכבוש אותה וליישבה, שהוא הגורם הראשון לחורבן הבית, שעליו אנחנו מתאבלים בתשעה באב.
בימי קדם, בעקבות חטא המרגלים, כל דור יוצאי מצרים נותר למות במדבר. בעת החדשה המוני העם היהודי שנותרו בגולה נרצחו, דוכאו והתבוללו.
אשרי היהודים שבחרו לעלות לארץ ישראל וליישבה. בזכותם העם היהודי חוזר להשתקם אחרי האסונות שפקדו אותו בעת החדשה. רק נדמיין לעצמנו איך היה מצבנו אילו מיליוני יהודים היו עולים לארץ לפני השואה וכיום היינו מונים חמישים מיליון, וחכמי התורה והמדע היו תורמים מכישרונם לתיקון עולם במלכות שדי. עדיין לא מאוחר, עוד אפשר לתקן, הן ביישוב הארץ והן בהידור במצוות פרו ורבו.
הברכה שבמצווה
לכל זמן יש אופי מיוחד משלו. כשם שיש זמן שמי שמשקיע בקרקע מרוויח, ויש זמן שהשקעה בטכנולוגיה משתלמת. כך יש דורות שמי שמשקיע במצוות פרו ורבו זוכה לברכה מיוחדת. כך למשל היה בארצות הברית, במשך שמונים וחמש שנה, מהכרזת העצמאות (1776) ועד מלחמת האזרחים (1861), האוכלוסייה גדלה ביותר מפי עשרה, מכשלושה מיליון לכשלושים ואחד מיליון, והכול כמעט בזכות ילודה והרחבת ההתיישבות. אז נבנתה החברה שקלטה את גלי ההגירה האדירים שהגיעו אחר כך והייתה תשתית למעצמה החשובה בעולם.
כך ויותר, בדורות אלו שדברי הנביאים מתחילים להתגשם, והארץ נותנת את יבולה, ובני ישראל צריכים להתרבות כדי לנחול את הארץ ולגלות את ברכתה לכל העולם, מי שזוכים להקים משפחה גדולה, באהבה ובשמחה, ולהעניק לילדיהם חינוך של תורה עם דרך ארץ, זוכים לברכה רבה במיוחד.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
