ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר תהלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הַבֹּטְחִים בַּה' כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב: (ב) יְרוּשָׁלִַם הָרִים סָבִיב לָהּ וַה' סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: (ג) כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם:
(ד) הֵיטִיבָה ה' לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם: (ה) וְהַמַּטִּים עַקַלְקַלּוֹתָם יוֹלִיכֵם ה' אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:
(ד) הֵיטִיבָה ה' לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם: (ה) וְהַמַּטִּים עַקַלְקַלּוֹתָם יוֹלִיכֵם ה' אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:
מהו מבנה הפרק?
שלושת הפסוקים הראשונים של פרק זה מתארים מצב עתידי, שבו יש תחושת בטחון. זהו תאור הפוך לתיאור שבפרקים קכג-ד, שם יש תאור של תלות לא נעימה ושל פחד מצרה שעומדת לבוא 1 . אולם שני הפסוקים האחרונים הם תפלה לקב"ה שהטובים יקבלו שכרם והרשעים עונשם, ומכאן נראה שמדובר בהם על מצב שעדיין הטובים לא נגאלו.
את הפסוק האמצעי ניתן לראות גם כתאור העתיד, שבו הרשעים יפסיקו לשלוט על הצדיקים, וגורלם של הצדיקים יהיה מאובטח מפני מגע הרשעים, וגם כתאור שאומר שהרשע לא יוכל באופן תמידי לשלוט בצדיק. לא ינוח באופן קבוע שבט הרשעים על הצדיקים, אולם לפעמים יש לרשע כוח מוגבל לפגוע בצדיק. נעיר כי יש מי שבאר, שפירוש הפסוק "לא ינוח שבט הרשע" הוא, שהרשע זוכה להרבה ברכה וכוח בעולם הזה. דווקא כוח זה מעביר את הרשע על דעתו, וזו הסיבה שגורמת לו לחטוא, ואילו הצדיק לא מקבל שפע טוב זה כדי שלא יבוא לידי חטא. פירוש זה מחבר את הפסוק האמצעי לשני הפסוקים האחרונים.
וכאן נשאל: מהו היחס בין שני חלקי הפרק? ועוד, האם הפרק מתאר את העתיד לבוא, או את ההווה? שאלה זו עולה גם ממיקומו של הפרק. הפרקים הקודמים הינם פרקים המתארים את הגלות, ואילו הפרק הבא הוא תאור של החזרה לארץ. כאמור, פרק זה נראה שייך הן לתקופה של גאולה והן לתקופה שבה עדיין לא נגאלו.
א. ביטחון ותפילה
לפי האבן עזרא והרד"ק, יש כאן פרק שמתאר את העתיד. בעתיד יהיה מצב של בטחון ושלווה סביב ירושלים, ואז נחלת הצדיק שהיא ירושלים תהיה מוגנת מפני הרשעים. לפי דבריהם ניתן לומר, ששני הפסוקים האחרונים הם תפלה שענין זה יבוא במהרה. אנו בטוחים שהגאולה השלמה בוא תבוא, אולם יש בידינו להשפיע על זמנה, על ידי מעשים ותפילות.
ב. גם כשהכל גועש ניתן להיות בשלווה
באופן אחר ניתן לומר, שהפרק כולו עוסק בהווה. הפסוק הראשון מדבר על הבטחון בה', אך אין הדבר מחייב שהטובה נמצאת כבר בהווה באופן גלוי. במבט של עולם, במבט של נצח, יש ודאות בכך שהבטחון בה' יתן פירות. גם אדם שנמצא בגלות יכול להיות עם עולם פנימי המלא נינוחות. הכל מסביב יכול להיות רועש וגועש, אולם הבוטח בה' מלא שלווה פנימית.שלשת הפסוקים האחרונים הינם התפלה שהבטחון הפנימי שיש לבוטח בה' יבוא לידי גילוי גם בעולם הממשי, שבו הטוב יהיה לטובים והרשעים יתפרדו.
ג. הטובה הפרטית נובעת מהטובה הכללית
על כך ניתן להוסיף ולומר, שהחלק הראשון עוסק בכלל ישראל, ואילו החלק השני עוסק בפרט. ניתן לומר שהחלק הראשון מתאר את המצב הלאומי של כל האומה. הוא מתואר כמציאות ודאית, משום שאנו בטוחים שיהיה מצב של בטחון וטובה כללית לאומה. מפסוק ג' אנו עוברים לבקש על הטובה באופן פרטי לצדיקים, וכאן הדברים פחות בטוחים. החידוש בפרק הוא התלות בין הטובה הכללית לבין הטובה הפרטית. הטובה הפרטית שעליה מבקשים בחלק השני של הפרק קשורה לגאולה הכללית שיש לעם ישראל, שכן גם הטובה של היחידים תלויה בשלום על ישראל.
ד. היכולת לעשות טוב תלויה גם בביטחון בה'
ניתן לומר באופן נוסף, שהפרק בא לקשר בין מידת הבטחון לבין היכולת לעשות טוב. מצד אחד, עיקר השכר שיש לאדם תלוי בכך שהוא עושה טוב, ולכן רק מי שעושה טוב יכול לבטוח בה'. הרי כל מי שמתקרב לה' יודע שה' אוהב את הטוב, נותן שכר למטיבים ומעניש את הרשעים, ולכן אדם שעושה רע אינו יכול להרגיש בטוח, שהרי קרבת ה' גורמת דוקא לתחושה של עונש שעומד לבוא. אך זו לא התמונה כולה. היכולת לעשות טוב תלויה במידת הבטחון. קשה לעמוד מול השפעת הרשעים, ורק הבטחון בסיעתא דשמיא שיש לצדיק הוא המחזק אותו לעשות טוב .
זהו התוכן של פסוק ג': "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם". רש"י מפרש את הפסוק כך: "כי לא יתן הקב"ה את ממשלת הרשעים לנוח על הצדיקים, למען כי הצדיקים נזהרין מלשלוח ידיהם בעולה". כלומר, ה' עושה טוב לצדיק משום שהצדיק לא נדבק ברע. אולם ניתן לפרש את המילה 'למען' כפשוטה, לא כסיבה אלא כתכלית: ה' דואג למגננה לצדיק כדי שהצדיק ילך עם ראש מורם בעולם הזה, כדי שהצדק יהיה דבר מכובד. לעומת הבוז והלעג שעליו מדובר בפרק קכ"ג, כאן הקב"ה דואג להסרת הבוז והלעג.
ובספר 'מקדש מעט' מבאר המחבר, שיש שלוש מדרגות בצדיקים. יש צדיק שמושפע מהרשע, וזהו הצדיק שמתואר בפס' ג' "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם". מדרגה גבוהה יותר היא מדרגתו של צדיק שעושה את הטוב כערך שלעצמו, ולא צריך את העזרה של ה' בכדי לעשות את הטוב. זהו הצדיק של פסוק ד' "הֵיטִיבָה ה' לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם". הצדיק של פסוק ה' הוא הצדיק שיכול להלחם כנגד פועלי אוון ולהביא שלום על ישראל: "וְהַמַּטִּים עַקַלְקַלּוֹתָם יוֹלִיכֵם ה' אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל". הבטחון בה' נותן כוח לכל צדיק כפי מדרגתו. השיא הוא כאשר כוח הבטחון בה' מביא לתיקון עולם להלחם ברע ולהביא גאולה לעולם.
^ 1 פרק קכג: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם: הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ: חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז: רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים:
פרק קכד: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יאמַר נָא יִשְׂרָאֵל: לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם: אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ: אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ: אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים: בָּרוּךְ ה' שֶׁלּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם: נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ: עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה' עשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
פרק קכד: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יאמַר נָא יִשְׂרָאֵל: לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם: אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ: אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ: אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים: בָּרוּךְ ה' שֶׁלּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם: נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ: עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה' עשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
