ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן: וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים ..." (במדבר א' ב-ה).
תשע פעמים ניתן לדייק לכאורה מפסוקים אלה , "אֲבֹתָם" ולא אמתם, " זָכָר" ולא נקבה, "כָּל יֹצֵא צָבָא" ואשה אין דרכה לכבש, " אִישׁ" ולא אשה.
מה עם כל האמהות שהלכו אחרי השכינה במדבר בארץ לא זרועה, ילדו ילדים וגדלו אותם? עמדו במעמד הר סיני וענו יחד עם הגברים נעשה ונשמע וחינכו לאור זה את הדורות הבאים. מה עם הנשים שנתבעו לתת לעגל וסרבו? מה עם הנשים שדבקו בארץ ישראל ולא השתתפו בחטא המרגלים אלא דרשו להתנחל בה כמו בנות צלפחד?
הזכרנו כמה פעמים, בדברינו בעבר כי הדגש "לְבֵית אֲבֹתָם ", בא ללמדנו את העיקרון היסודי שעליו מבוססת כל משפחה יהודית. הזכות הבסיסית של כל ילד יהודי לגדול במשפחה שידוע בה לא רק מי היא האם אלא גם ברור ומפורסם מי הוא האב. כל מי שיש ספק לגביו בשאלה זו הוא בעקרון "פסול חתון" ואיננו ראוי לבא בקהל ד'. ללא שמירה על עקרון זה אין השכנת שכינה בעם ישראל ואין ח"ו הבדל בין עם ישראל לשאר העמים. או במילים אחרות לא ניתן לומר עליו:
"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ"ד ה).
ננסה הפעם להגדיר בדברינו מדוע התורה מדגישה "לְמִשְׁפְּחֹתָם", עוד לפני "לְבֵית אֲבֹתָם ". התא המשפחת י הבסיסי חייב לכלול בתוכו אמא, בנים ובנות כפי שהוא כולל בתוכו אבא. חסרונו של אחד מהמרכיבים הללו פוגם באידיאליות של המשפחה הישראלית. אין משפחה ללא אבא, אין משפחה ללא אמא, אין משפחה טרם היות להם צאצאים. האמא "מִשְׁפְּחֹתָם" והצאצאים "בְּנֵי" מופיעים לפני האבא, האיש, הזכר ואיש הצבא. ממילא נופלת הקושיה, אי אפשר למעט את מי שמופיע קודם ברשימה.
סדר זה של הדברים מעמיד את האשה כאם הבנים, בראש - כמי שמבטיחה את היווצרותו של התא המשפחתי הבסיסי וממילא את המשך קיומו של העם כעם. סדר זה גם מבטיח את סדר העדיפויות הטבעי של כל אשה, כמציאות רוחנית אידאלית בעם ישראל. קודם כל אמא אחר כך עניני ציבור או התפתחות אישית בתחומים אחרים. להסתכלות זו השפעה על ההחלטות בפניהן נצבות הנערות בהגיען לגיל שמונה עשרה. כמה זמן להקדיש לשירות לאומי ? כמה זמן להקדיש ללימוד תורה לשמה? באיזה גיל לשאוף להתחתן ולהקים משפחה!
ניתן דוגמא אחת גם מעולם ההלכה ליישומו של עקרון זה. כל אדם חייב להפריש מעשר שני מיבולו. תפקידו של מעשר זה הוא להבטיח קיומה של "קרן השתלמות" שכספיה = פירותיה משמשים לעליה רוחנית לירושלים ובירושלים. גבר שאיננו יכול לממש את "קרן ההשתלמות" שלו מיד, עם קבלת היבול, יכול לפדות את הפירות ולחללם על מעות, אותם ישמור לזמן מאוחר יותר. הדחייה גוררת "קנס" הוא חייב להוסיף על ערכם עוד 25% (חומש מלבר). לעומת זאת אשה שיש לה יבול החייב במעשר שני ורוצה לדחות את עליית לירושלים, פטורה מקנס זה (רמב"ם מעשר שני פ"ה ה"ב, ר"ת בתוס' קידושין כד ע"א ד"ה אלא בזוזי). מסביר ה"משך חכמה" (ויקרא כ"ז לא) שהסיבה היא שאנו מניחים שסיבות כמו הריון או טיפול בילדים הן הסיבה לדחיה. לכן אין סיבה וטעם למה לקנוס את האשה, ההיפך, זהו סדר העדיפויות הנכון.
הבה נתפלל כי התופעה המבורכת של אמהות משכילות, לומדות תורה, השותפות גם באחריות לסוגיות לאומיות תשתלב בתפקיד הראשון והנעלה של מי שאחראיות להיות עם ישראל עם של "משפחות"= אמא, אבא וצאצאים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
