ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
חייו זרמו על מי מנוחות עד אשר...לילה אחד לקראת הגיעו לגיל 13, הוא חלם חלום מפתיע ומטלטל. בחלומו, בא אליו יהודי אחד ואמר לו: 'דע לך שאתה יהודי. אני אביך, ושמך האמיתי הוא אפרים. בעוד כמה ימים, יחול יום הבר מצווה שלך, שבו תתחייב בכל מצוות היהדות. קום לך לעיר פראג אל המהר"ל מפראג, והוא ילמד אותך את התורה ומצוות היהדות".
הילד המופתע, התעורר בבהלה משנתו, ורץ לספר על החלום להוריו. הוריו המופתעים גילו לו את האמת על מוצאו, אך שידלוהו להישאר עימם, והרעיפו עליו אהבה רבה. אולם, החלום חזר ונשנה, עד שבליל הבר – מצווה, נגלה האב לאפרים בחלום, ואמר לו: 'מחר עליך להניח תפילין. לכן, אקח אותך הלילה אל המהר"ל'. באותו רגע, חש אפרים שהוא נישא באוויר, וכשפקח את עיניו, הוא מצא את עצמו שוכב בפתחו של בית כנסת בפראג.
זמן קצר לאחר מכן, הגיעו המתפללים הראשונים למקום, וכששמעו את סיפורו, לקחוהו למהר"ל, שהניח לו תפילין, לימדו תורה, והכניסו לישיבה.
בינתיים, הוריו המאמצים, גילו לחרדתם שהנער נעלם. הם יצאו למסע חיפושים, והגיעו למכשף אחד, שגילה להם את מקום הימצאו. המכשף ביקש שיביאו לו את החפץ היקר לילד ביותר, והם הביאו לו את הכינור. המכשף כישף את הכינור, ואמר להם ליסוע לפראג, לנגן בכינור ליד ישיבתו של המהר"ל ולחטוף את אפרים.
המהר"ל הרגיש ברוח קודשו בעניין, ובאותו הלילה, ציווה לעשרה מתלמידיו, להיכנס לאחד החדרים, להישאר ערים, וללמוד עם אפרים תורה. הוא גם אמר להם, שאף אם אפרים ירצה ללכת מהחדר, עליהם למנוע זאת ממנו בכוח, ועליהם להתאמץ להישאר ערים וללמוד עימו תורה.
התלמידים עשו כדבריו, ובתחילת הלילה הכל הלך כשורה. אלא, שבשלב מסוים, נשמעו צלילי כינור ענוגים מבחוץ, ואפרים חש שליבו יוצא לכינורו. הוא ביקש לצאת מהחדר, ואף ניסה לפרוץ החוצה בכוח, אך התלמידים השתלטו עליו ומנעו זאת.
הם התאמצו בכל כוחותיהם לשבת וללמוד, אולם צלילי הכינור המכושף המשיכו להישמע בחדר, עד שתרדמה כבדה נפלה על התלמידים. ברגע זה, פרץ אפרים החוצה, ואץ רץ לכינורו האהוב ולהוריו המאמצים, שמיהרו להימלט עימו מהמקום. הם המתינו בקוצר רוח לעלות השער, ששערי העיר יפתחו והם ימלטו מהעיר.
בינתיים, המהר"ל הגיע למקום, ומצא את תלמידיו ישנים. הוא העיר אותם, והם סיפרו לו על צלילי הכינור. המהר"ל טבל במקווה, ייחד ייחודים לפי תורת הקבלה, עד שהמכשף מת וכישופיו בטלו. או אז, מיהר המהר"ל לתחנת המשטרה, התלונן על חטיפת אחד מתלמידי ישיבתו, וכשמרכבת ההורים הגיעה לשערי העיר, עצרה אותם המשטרה, ואפרים שהכישוף פג ממנו, שב למהר"ל.
הסיפור ממשיך להתגלגל ולספר את תולדותיו של אפרים, שלימים הפך ליורשו של המהר"ל בראשות השיבה, הלא הוא בעל ה'כלי יקר'. (איני יודע מה מקורותיו ההיסטוריים של הסיפור, ועד כמה הוא יכול היה להתרחש, אך הוא וודאי משל מצויין לרעיון שנביא כאן).
כלי נגינה מעורר באדם רגשות רוחניים וכיסופים אל הנעלם. בסיפור, עורר כלי הנגינה כיסופים וגעגועים עזים וטמירים. בסיפור הוא עורר רגשות (טמאים) להורים, למקור, לנקודות האישיות העמוקות ביותר.
בראש השנה אנו זוכים לכלי נגינה טהור עוצמתי ומיוחד, המעורר בנו כיסופים וגעגועים למקורנו, לאבינו שבשמיים.
השופר, הוא כלי נגינה ראשוני, פשוט, שיש בו בעיקרו קול צעקה פשוט, ללא סלסולים וקישוטים. כלי זה מעורר אותנו לטבע הראשוני הטהור והפשוט שלנו, הנשמה האלוקית הטהורה שקודם החטא. מתאים הדבר לראש השנה, היום הראשון בשנה, היום המקורי והראשוני.
לפיכך, (כך למדתי ממורי ורבי הרב יצחק בן שחר שליט"א), ליווה השופר את המאורע הראשוני של עם ישראל, מעמד הר סיני, רגע קבלת התורה. השופר ליווה גם את הכיבוש הראשון של ישראל בארצו, כיבוש יריחו, עת נפלו החומות בזמן תקיעת השופרות.
רגע תקיעת השופר ביובל הוא גם הרגע שבו הכל חזר למקורו- עבדים השתחררו לבתיהם, שדות חזרו לבעליהם הראשונים.
וכך מצאנו בספר התניא (פרק יט), שטבע כל דבר לרצות לחזור למקורו. לכן, למרות שלפי השכל, אדם היה צריך לרצות להיות נפרד מה', וכביכול לסלול את דרכו העצמאית בעולם, למרות זאת נשמתו האלוקית נכספת למעלה מטעם ודעת לשוב למקורה האלוקי ולהתבטל אליו.
עניין זה מעורר בקרבנו קול השופר.
ויהי רצון, שנזכה לשמוע את השופר, להתעורר לשוב אל ה' בכל ליבנו ומעשינו, לשוב לטבענו המקורי הטוב, ומתוך כך נשמע קול שופרו של משיח במהרה בימינו אמן!
שנה טובה ומתוקה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
