ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
כמובן שאפשר לחפש משמעויות מוסריות גם בסיפורי התורה שבכללותם אינם שייכים לימינו. כך עשה למשל הרלב"ג ברשימת תועליותיו, ולכל פרשה ופרשה עשה רשימת עניינים מוסריים ואחרים שיש ללמוד מהכתובים.
אלא שחכמי הדרש לימדונו כי ישנה אפשרות להרחיב את ההבנה בדברי חז"ל. לא רק נקודות מסוימות בסיפור בכללותו יכולות להיות רלוונטיות לימינו, אלא דברי התורה כולה, גם מה שנראה רק כמסירת מידע יבש שלכאורה כבר איננו משמעותי, כמו שמות של מקומות או אנשים, גם דברים אלו מהווים חלק מהנבואה שהוצרכה לדורות. אותם חכמים דרשו פעמים רבות את דברי התורה הללו כמסרים ורעיונות חשובים לדורי דורות. אומנם דרשות אלו נעשו בדרך שמוציאה אותם מפשטם ולפעמים באופן שנראה לכאורה כי לא לכך התכוונה התורה. עם זאת, צריך להבין כי הם לא התכוונו שדברים אלו יהיו סתם ווארטים או דברי מליצה ופרפראות על מנת לגוון את האפרוריות של ימינו.
לקרוא אחרת
כדי להבין זאת אנו נזקקים לדברי אביהם של ישראל, הרמב"ן (אגרות הראי"ה תקנ"ה). רבנו משה בן נחמן הסביר בהקדמתו לתורה כי מלבד פשט התורה הנחזה מקריאת טקסט הבנוי מצירופי מילים ישנה חשיבות עליונה לרצפי האותיות שבתורה, גם כשהם לא מסודרים באופן של המילים המופיעות בספר התורה שבידינו. כך לדוגמה דורש הזוהר את המילים "בראשית ברא" באופן שונה: "ברא שית" (זוהר א ג ע"א), ואילו הרמב"ן מציע לקרוא: "בראש יתברא": "ונראה שהתורה הכתובה באש שחורה על גבי אש לבנה בעניין הזה שהזכרנו היה, שהייתה הכתיבה רצופה בלי הפסק תיבות והיה אפשר בקריאתה שתיקרא על דרך השמות ותיקרא על דרך קריאתנו בעניין התורה והמצווה, וניתנה למשה רבנו על דרך קריאת המצוות ונמסר לו על פה קריאתה בשמות" (רמב"ן, הקדמה לפירוש התורה).
כלומר, חלק הדרש שבלימוד התורה מבוסס על אופן קריאה אחר, שיש לו תקפות ואימות לא פחות מקריאתנו והבנתנו שבפשט. הבנה של משמעות קריאה זו נותנת למעשה מרחב אין־סופי בלימוד התורה. לא רק לימוד שעוסק בפענוח המשמעות הקונקרטית של המסופר בתורה אלא חיפוש והעמקה של מה שגנוז ומוסתר בלשונות המקרא, ברצפי אותיותיה ובכלל במשמעותה הפנימית. עם זאת כמובן שלימוד שכזה דורש מאיתנו להיסמך על יסודות אמוניים ומוסריים מקובלים, אלא שהדרשה מדייקת את הבנתנו ומעירה את שנפשנו כבר מכירה בפנימיותה באופן מרווח ומוכר יותר.
פרשת נח מזמנת לנו נקודת התבוננות רלוונטית מתמיד, דווקא מתוך דרישה שכזו. עוד קודם שנודע דבר על אישיותו של נח, כבר העידה התורה על כך שהוא מצא חן בעיני ה' (בראשית ו, ח). על מה ולמה? בזוהר דרשו את שמו של נח מלשון מנוחה, כלומר התורה מעידה כי תכונתו הפנימית של נח הייתה המנוחה, וזו השרתה על כל העולם תחושה שכזו: "בוא וראה, נח כשנולד, העולם קראו אותו שם של נחמה – נח מנוחה לו. נח מנוחה לעולם. מנוחה לאבות, מנוחה לבנים. מנוחה בעליונים, מנוחה בתחתונים. מנוחה בעולם הזה, מנוחה בעולם הבא, והיה השם גורם" (זהר ח"א דף נח ע"ב). נח הוא אם כן איש המנוחה (ספרי פילון ח"א, פ"ה על נח; דעת תורה בראשית ה, כט).
לכאורה אין שום נחמה במנוחה. באופן פשטני אפשר לומר כי המנוחה באה ליגע רק כדי שהאדם יצבור כוחות ויוכל להמשיך במשימתו. איזו מין נחמה יש במנוחתו של נח?
כדי להבין זאת עלינו להיכנס יותר לעומקה של הלשון העברית. בלשון הקודש ישנו הבדל בין עמל למלאכה. המלאכה מורה על הפעולה המביאה לידי תוצאה. היא איננה כוללת במובנה את התחושה הנפשית המתלווה לכך. אפשר בהחלט לעסוק במלאכה ואפילו מורכבת מאוד, ולהרגיש מלא שמחה וסיפוק. לעומת זאת, העמל מורה על היגיעה והדוחק הנפשי שבאים בעקבות העבודה (מלבי"ם איוב ד, ח ביאור המילים). לרוב הדבר מצביע על מציאות שאינה נוחה ואף רעה (מלבי"ם תהלים י, ביאור המילים). לא לשווא המילה הזאת משותפת גם לעבירה: "לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל" ( במדבר כג, כא ורש"י שם), שכן העבירה מעכירה ומייגעת את הנפש.
מאידך, מנוחה בהחלט יכולה להצטרף לעבודה קשה. את יששכר המשילה התורה לחמור גרם שסובל עולה של תורה (בראשית מט, יד-טו ורש"י שם), ויחד עם שאוהב הוא מנוחה אין הדבר מניא אותו מלהטות שכמו לסבול. זאת משום שמלאכת הגיית התורה איננה מעייפת את הנפש, אלא רק את הגוף היא מתישה. המנוחה, אם כן, איננה תלויה באנרגיה שהאדם מפעיל אלא ביחס הנפשי שנולד מתוך פעולתו.
על נח התורה מעידה שלידתו ניחמה את אותו דור ממעשיו ומעיצבון ידיו: "קודם שנולד נח לא כשהיו זורעין היו קוצרין אלא היו זורעין חיטים וקוצרים קוצים ודרדרים, כיוון שנולד נח חזר העולם ליישובו. קצרו מה שזרעו - זורעין חיטין וקוצרין חיטים, שעורים וקוצרין שעורים" (תנחומא בראשית יא). מלאכה שאין עמה תכלית מתישה ומעציבה את הנפש, כעבודת פרך (רמב"ם ספר המצוות ל"ת רנט). מנוחת הנפש שהביאה לידתו של נח לעולם נבעה מכך שמעת לידתו העבודה נשאה פירות והביאה לתוצאות מקוות. לא עבדו פחות אלא הרוויחו יותר.
גם כשנח עבד בבניין התיבה, ובזמן המבול בהאכלת כל בעלי החיים הנותרים שעל פני האדמה, הוא לא זז מהיותו נח. תמיד במנוחת הנפש. הגוף יכול לעבוד ככל יכולתו, אך הנפש לא תזוע מתחושת הנינוחות התמידית. את הדרישה הזאת, לעבוד רק עם הידיים ולא עם הראש, הביע הקוצקר באמירה חסידית חריפה על הפסוק "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך": "אם יגיע – כפיך, עם עובדים רק עם הכפיים, אז אשריך וטוב לך" (אמת מקוצק תצמח, עמ' קעג)
מנוחה מהריאליטי
כמה חשובים הדברים לימינו אנו. היגיעה הנפשית ותחושת העיצבון והדכדוך אוכלות בנו בכל פה. האדם הממוצע מסתובב טרוד ומלא דאגות עד מעל לראשו. על מה לא?! רבים מאיתנו מרגישים כאילו עול העולם כולו מוטל על כתפיהם. ממאמר הכתוב: "את האלוקים התהלך נח" יש ללמוד שעל האדם לחוש בכל ישותו כי לעולם אינו לבד וכי האלוקים הוא שמדריך ומנתב את חייו. מידת התמימות שאפיינה את נח – "צדיק תמים", נקבעה אצל חלק ממוני המצוות כמצוות עשה שפירושה ביטחון (ספר חרדים, מצוות עשה התלויות בלב), ביטחון בקב"ה שמוביל את האדם למנוחה נפשית שלמה. הסר דאגה מליבך, יש מישהו אחר שנושא את העולם על כפיו.
נח גם היה "תמים בדורותיו", הוא לא הסתכסך עם כל ההמולה התקשורתית שממלאת את מוחו של האדם הממוצע בהבלים ובטרדות מיותרות. מה תועיל לך הבהייה במסך המבהב בתוכנית ריאלטי זו או אחרת? מה יוסיף לך אם תשתייך לכל עשרות קבוצות הווטסאפ? כל החדשות המיותרות שממלאות את מוחנו הן לא יותר מאשר משקל חורג ומיותר על הלב.
רבותינו בעלי העבודה (צדקת הצדיק מט), לימדונו כי במקום שבו האדם נכשל, דווקא שם הוא מקום שליחותו הייחודית לעולם, ושם הוא המקום שבו יש לו את החוזקות הגדולות ביותר. אפשר לומר כי לא לשווא ניחן דורנו בפיזור ועומס נפשי כה רב. המנוחה שאנו נדרשים לה, מנוחת הנפש, היא בכוחנו ממש, ואפשר שהיא שליחות הדור כולו. אין כמותה להיות הקדמה נפלאה לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת של מנוחה.
הכותב הוא ר"מ בישיבת מעלות ומייסד תוכנית רבנן דאגדתא
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
