ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
רוצה לומר, שעיקר סגולת שבת היא 'ראו כי ה''- להסתכל על הקב"ה.
מובא בספר 'הלקח והלבוב': "ובימי המעשה צריך האדם לשמור את 'האות ברית קודש' שלא יהיה פגום חס ושלום על ידי כל הניסיונות של עולם השקר. ובשבת קודש זוכה למתנה טובה, שבשבת האדם שובת בעיניו ובאוזניו, בשבת קודש כל הראיות והשמיעות של תאוות העולם שובתים, וזוכים למתנת אלוקים, לשמור את העיניים, ועל ידי זה מטהרים את הנפש".
במשך ימי השבוע האדם מסתובב בעולם הגשמי לעסקיו ולצרכיו, האדם רואה כל מיני חפצים ופריטים כשמתעסק עם חומריות עולם הזה, ולבו נמשך אחריהם. עלול הוא להגיע לשכחה- לשכוח מקדושת ישראל.
משום כך באה השבת, מפני שבשבת קודש יש שביתה ממלאכה ויכול האדם לשעבד עיניו לאביו שבשמים, ולהגיע לזיכרון האמתי- "כי בנו בחרת ואותנו קידשת".
עבודת שבת היא 'והחי יתן אל ליבו', להסתכל על עצמו איך מבלה את ימי חייו, להסתכל ולראות בעצמו נקודות טובות, להיזכר במעלת נשמתו הקדושה 'חלק אלוק ממעל'.
בספר 'אור יצחק' מביא דוגמא נפלאה על מעלת חוש הראיה- נשים לב, כשיש רוח סערה, האדם מכסה את עיניו ושומר עליהן תחילה, הסיבה היא, מפני שעיקר משכן הנשמה היא בעיניים, שאינה יכולה לסבול אפילו מעט גשמיות. ושם צריך שמירה יתרה שלא ייתן לתעתועי הבלי עולם הזה למשוך עיניו, אלא תמיד ייתן עיניו להיות צופיות אל הקב"ה- 'וכל עין לך תצפה'.
לא לחינם הבטיח הצדיק הקדוש בעל ה'שומרי אמונים' זי"ע, שכאשר אדם עומד בניסיון של שמירת עיניים, באותו רגע מה שמבקש מתקבל בשמים, מפני שיסוד הקדושה תלוי בעיניים.
האדם צריך להרגיל את עצמו בימי השבוע לזכור בשבת קודש, לחטוף רגעים שמביט למעלה מתוך כיסופים וגעגועים לאבא בשמים, להסתכל על התכלית הנצחית שתהיה מול עיניו ונר לרגליו. וכפי ששאל רבי נחמן מברסלב זי"ע את אחד מתלמידיו רבי חייקל שרץ בשוק והיה כולו שקוע במסחר: 'הסתכלת על השמים היום'?
כותב הראי"ה קוק זצ"ל בספרו' אורות הקודש' (חלק ג') ש'יראת שמים' היא מלשון 'ראיה'.
יראת שמים אמתית איננה יראה שמכווצת את כוחות הנפש, יראת שמים איננה פחד שמשתק את שאיפות היהודי לחיים שלמים ומלאים.
אלא להפך, ברגע שהאדם מחדיר בדעתו ש'מלא כל הארץ כבודו', והוא יתברך נמצא איתו עימו ואצלו בכל זמן ומקום. ממילא, גם כשמתעסק בענייניו הגשמיים, תמיד עיני שכלו מביטות בו יתברך, כי אין שום מציאות מבלעדי הקב"ה כלל. נמצא, שמרומם ומקדש את הארציות, מכיוון שמקשר אותה לרוחניות חיות אלוקות.
מובא בחז"ל (שבת י ע"ב) שהקב"ה העלה את משה רבינו והכניסו לבית גנזיו ונתן לו את השבת. ובית גנזיו הכוונה היא יראת שמים- "אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים"(ברכות לג ע"ב).
בשבת קודש מתגלה היראה העליונה על כל הברואים ואפילו "עם הארץ אימת שבת עליו" (ירושלמי דמאי פרק ד). ועם זאת, בשבת יש אחדות כוללת, יש הרמוניה והתרחבות- 'נחלה בלי מיצרים', מעלים ומרוממים אכילה ושתיה, רואים את הקב"ה בכל תנועה ומעשה.
יהודי שחי בגדלות המוחין מבין שנשלח לזה העולם לא להתחבא ממנו אלא כדי להיות נוכח בו, לעלות ולהרים את עולם המעשה לשורשו העליון. וזה על ידי העיניים- לא להסתכל בחיצוניות אלא בפנימיות, בעומק החיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
