ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר יהושע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
פרשתנו פותחת בעניין המרגלים ששלח משה לתור את הארץ לפני שנכנסו בני ישראל לכובשה, והסמיכות של פרשה זו לפרשת מרים הנביאה הכתובה בסוף הפרשה הקודמת, באה ללמדנו את גודל עוון לשון הרע בכלל, והוצאת דיבה על ארץ ישראל בפרט, וממילא את עוצם הזהירות מכל דיבור שאינו הגון, ואפילו מאבק לשון הרע.
וכך אומרת התורה (במדבר יג, א-ג):
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם. וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה' כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה".
ואומר רש"י:
"למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר", עכ"ל.
ויש להקשות, מה הטענה על המרגלים ממה שדיברה מרים, והרי היא דיברה על ראש הנביאים שהעיד עליו הקב"ה (במדבר יב, ז)"בכל ביתי נאמן הוא", והיה ענק שבענקים, וכי אפשר להשוות את הלשון הרע שדיברה עליו מרים, כמו לשון הרע שדיברו המרגלים על הארץ, ולכאורה הם דברו רק על עצים ואבנים? אלא אדרבה, מכאן אנו למדים כמה מעלתה העצומה של ארץ ישראל, שאינה כשאר הארצות, וכמו שמאריכה התורה בפרשת 'עקב':
"כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם. אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".
גם חז"ל הפליגו מאוד בשבחה של ארץ ישראל כמובא בגמרא בכתובות (קיב.):
"רבי זירא כי הוה סליק לא"י לא אשכח מברא למעבר נקט במצרא וקעבר (כשהיה בא רבי זירא לארץ ישראל, הוא לא היה מחכה לאוניה שתעביר אותו את הנהר, אלא היה משליך עצמו למים ומחזיק בעץ או בחבל, מרוב חיבתה). אמר ליה ההוא צדוקי עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, אכתי בפזיזותייכו קיימיתו (א"ל צדוקי אחד: אתם עם פזיז שהרי במעמד הר סיני הקדמתם פיכם לאוזניכם - היינו אמרתם 'נעשה' ואח"כ 'נשמע', ועדיין אתם פזיזים), אמר ליה דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה אנא מי יימר דזכינא לה (ענה לו ר' זירא: מקום שמשה ואהרן לא זכו להגיע אליו, מי שאמר שאני אזכה ?). ר' אבא מנשק כיפי דעכו" ("כיפי", אלמוגים, או סלעים - רש"י שם. רבי אבא הגיע לארץ בספינה והורידה אותו בנמל עכו וזה היה המקום הראשון בארץ ישראל שרגלו דרכה).
היש בה עץ - אדם צדיק שיגן עליהם
משה רבנו מצוה את המרגלים לרגל את הארץ ולבדוק את טיבה, וכך אומר להם (במדבר יג, יז-כ)
"עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר. וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב. וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים. וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן".
ויש להקשות, הרי בתחילה הוא כבר אומר להם לבדוק "השמנה היא אם רזה", כלומר אם היא מגדלת תנובה למחיה, וממילא כלול בזה אם יש עצים וכל גידולי השדה, ואם כן מהו שחוזר ואומר "היש בה עץ אם אין"? רש"י הרגיש בקושי זה ומפרש, וז"ל:
"היש בה עץ - אם יש בהם אדם כשר שיגן עליהם בזכותו", עכ"ל
(ובאמת אומרים חז"ל אומרים שאיוב היה בארץ, וביום שבאו המרגלים לראות את הארץ, הוא מת, וראו המרגלים את ההלוויה שלו). מכאן רואים את מעלתם של הצדיקים, שיש בכוחם להגן על הדור כולו.
אך בה' אל תמרודו
באותה שעה, קמו כלב ויהושע ואמרו להם "אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם" (דברים יד, ט). כוונת דבריהם היא, מאחר והקב"ה אמר להם שהארץ טובה, כל התכחשות לדבריו היא בגדר בגידה ומרידה במלכו של עולם.
עוד אמרו להם "סר צלם מעליהם", הביאור בזה הוא: לכל אדם חי יש צל שמלווה אותו, וכל ענקי הארץ שראו היו ללא צל, מכאן שאין להם חיוּת, והכיבוש יהיה קל ומובטח.
עוד אמרו להם "כי לחמנו הם" - כמו שלחמניות חמות נאכלות בקלות ובמהירות, כך כיבוש הארץ יהיה מהיר וקל.
ולבסוף אמרו להם את עיקר העיקרים, "וה' אתנו אל תיראום" - כיון שהקב"ה נמצא אתנו ודואג אישית למלחמותינו, אין לך הבטחה גדולה מזו להיות שקט ובטוח שננצח במלחמה (ואני רגיל לדרוש במילה "אל תיראום" - אל תירא או"מ, כלומר, שאין לנו לפחד ממה שיאמרו עליהם האו"מ, ושיגידו מה שיגידו, אנחנו נעשה את רצון הבורא, וכל העולם יצטרכו להיכנע לרצונו יתברך ויתעלה).
מה בין המרגלים של משה למרגלים של יהושע?
משה רבנו התפלל על יהושע להצילו מעצת המרגלים, וכתוב (במדבר יג, טז) "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ". ומבאר רש"י, וז"ל: "התפלל עליו י-ה יושיעך מעצת מרגלים'.
שואל האלשי"ך הקדוש, הרי ידוע שמי שנכוה מחמין נזהר מפושרים, ולפי זה תימה על יהושע שהיה תלמידו של משה רבנו, הרי הוא ראה וידע איזה מכשול יצא מהמרגלים, א"כ מדוע הוא שוב שולח שני מרגלים אחרי שנכשלו כבר פעם בשליחת מרגלים?! אלא, אומר האלשי"ך הקדוש, הביאור הוא שיש שני סוגי מרגלים. יש מרגלים ששולחים אותם לתור את הארץ מבחינה גשמית, "הטובה היא אם רזה" וכו', ויש מרגלים שהולכים לרגל את הארץ במטרה לכבוש אותה, ורוצים לדעת כיצד יכבשוה, ולצורך מטרה זו אין למרגלים צורך לבחון את טיב הארץ אלא את הגישה אל גבולותיה וכדומה.
המרגלים ששלח משה רבנו באו לבדוק את טיבה של הארץ אם בכלל כדאי להיכנס אליה, אבל המרגלים ששלח יהושע באו לרגל כיצד לכובשה, אבל הכניסה אליה היתה פשוטה וברורה לכל.
שמות המרגלים והצפנתם
ועוד שואל האלשי"ך הקדוש מדוע לא הוזכרו שמותם של המרגלים ששלח יהושע, כפי שפורטו אחד לאחד המרגלים ששלח משה רבנו? אלא שני המרגלים היו כלב ופנחס, והיה שמו של אחד מהם "חרש" ושמו של השני "לאמור", ואם כן הוזכרו בשמותם כדלהלן.
ועוד שאל, מדוע נאמר אצל רחב "ותצפנו" בלשון יחיד, והרי היו שני אנשים? המלבי"ם מיישב, שבאמת הצפינה שניים אלא שהצפינה כל אחד בפינה אחרת ועל כן נכתב בלשון יחיד, אבל האלשי"ך הקדוש עונה, כיון שפנחס הוא אליהו, לא היתה צריכה להצפין אותו, ורק כלב הוצרך להסתתר לבדו.
מניין נלקחה היו"ד של יהושע והניקוד שלה?
עוד יש לשאול, מדוע כתבה התורה 'וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ בחיריק, ולא כתבה " בֶּן " בסגול? מבאר על זה בעל הבא"ח זיע"א שבשעה ששינה הקב"ה את שמה של שרה אמנו משרי לשרה, האות היו"ד בכתה, שכן אותיות התורה היו מדוייקות ומדוקדקות תתקע"ד דורות לפני בריאת העולם, וניתוקה גרם לה צער עצום ורב, ורצה הקב"ה לחלק אותה, ולא הסכימה. וכשהגיע משה רבנו לשינוי שמו של יהושע, לא היה יכול להוסיף אות על דעת עצמו עד שמצא את היו"ד של שרה שהיה תלוי ועומד. ובעניין הניקוד, היה צריך להוסיף ניקוד של שו"א תחת היו"ד שנתוסף ליהושע, ולשם כך לקח משה שתי נקודות מהסגול של " בֶּן " ונשאר בִּן בחיריק.
לא הועילה להם תשובתם
כשראו עם ישראל את הנזק הגדול והעצום שנגרם בגלל הוצאת הדיבה, והתחרטו בלבם ובכו כל אותו הלילה, קמו בבוקר וביקשו להחזיר את המצב לקדמותו כאילו לא קרה דבר, ורצו לעלות אל ראש ההר בדרך לארץ; אמר להם משה רבנו שלא תעלה בידם, כי אין הקב"ה בקרבם, וללא סייעתא דשמיא צמודה, לא יעלה בידם מאומה. ויש להקשות, הרי אין דבר העומד בפני התשובה, ומדוע לא עמדה להם תשובתם? אלא שלא קיימו תשובה כדבעי, כי הם לא השכילו להבין שחטאו, רק אמרו "כי אמר ה' כי חטאנו" - ה' אומר, ועל כן אנו חוזרים בתשובה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









