ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר שמואל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי" (במדבר ט"ז טו).
שמואל הכריז:
"אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶם" (שמואל"א י"ב ג).
ניקיון כפיים למופת. המשך דבריו של משה רבנו "וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם" דורש הסבר! וכי יש הווא אמינא אחרת? מה הרבותא ומה החידוש? הפסיקתא מפרשת שזו אכן רק תגובה לטענתם של דתן ואבירם בדבר "השתררותו" של משה עליהם (פסיקתא זוטרתא פרשת קרח דף קטו עמוד א). מדרש זה הביא כנראה את ה"חזקוני" לפרש שאפילו למי שהרע לי ומגיע לו, "מידה כנגד מידה", כמו דתן ואבירם- לא הרעתי. מדרש רבה מסביר בדרך מקורית:
"שלא חייבתי את הזכאי ולא זכיתי את החייב" (פרשה יח ד"ה וישלח משה).
בכך חידש המדרש כי דיין שמזכה את החייב מרע לו. התרגומים מפרשים כפשוטו, וזה קשה. יתכן וזו הסיבה שרש"י איננו מפרש כלל את הביטוי. לעומתו הרמב"ן מפרש:
"וחזר ואמר ולא הרעתי את אחד מהם - לשומו במרכבתי ובמלאכתי כאשר יאות למלך, או להטות דינו ולבזות על כבודו, כי כלל על הרעות כולן".
הרמב"ן שהכיר את מלכי אירופה ככלל ואת מלכי ספרד בפרט, מניח שדרכו של מלך היא להרע לנתיניו כחלק מגינוני טקסו או כחלק מהטלת מוראו. כך גם מבוארת, לשיטת הרמב"ן דרכו של המלך, בידי שמואל הנביא, (השוו זאת לשיטת הרמב"ם פ"ד מהלכות מלכים). לכן מדגיש משה שהוא לא נהג כמנהג המלכים.
נסיים בפירושו המחודש של רבינו מאיר שמחה הכהן מדוינסק בעל ה"משך חכמה". נוהג פסול רווח בעולם, לצערנו. במסגרת התחרות על משרות ההנהגה, משמיצים המועמדים זה את זה, כשהאחד "מתכבד בקלונו של חבירו". נסיונות לנבור בעברו של מועמד, כדי לגלות חרפתו, היו כנראה, נוהג נפוץ. מנהגם של מעמידים עצמם לבחירת הציבור להחניף להמון העם ולשדר התנהגות עממית שמשמעותה כביכול ענווה. טוען ה"משך חכמה", ענווה נמדדת דווקא בהתייחסות לחשוב שעלול להאפיל עליך. האם גם כלפיו אתה מפגין התבטלות? זה מה שמשה מדגיש "וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם". גם כלפי "אַחַד מֵהֶם", המיוחד שבהם, כמו בביטוי "אחד העם", לא ניסיתי להתכבד בקלונו ובכך להאדיר את שמי. זו ענווה אמיתית. אנחנו צריכים ללמוד ממשה רבנו וללכת בעקבותיו...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
