ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- ספריה
- יש שואלים
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
כמו שהאיש זקוק לאשה, ואינו שלם בלעדיה, ועם כל המעלות המיוחדות לו, הוא נזקק ל"עזר כנגדו", ואינו יכול ליצור חיים ולהמשיך את החיים בבנים, בתולדות, בלא האשה, כך כביכול הקב"ה התקין לו "עזר כנגדו", את עם ישראל. כך עלה ברצונו יתברך, שקיומו של העולם והתפתחותו, יהיו על-ידי הקשר בין ישראל להקב"ה. כנסת-ישראל היא הכלה, היא הרעיה של הדוד, והדוד - הקב"ה, כביכול זקוק לה, שהיא תשתתף איתו במעשיו. והדוד מחזר אחריה, ומבקש את קרבתה: "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך, השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראיך נאוה". "הנך יפה רעיתי, הנך יפה עיניך יונים". "כֻּלך יפה רעיתי, ומום אין בך". כך מדבר הדוד אל כלתו, כך מדבר הקב"ה אל כנסת-ישראל. "אִתִי מלבנון כלה, אתי מלבנון תבואי, תשורי מראש אמנה". "לִבבתִני אחֹתי כלה", "מה יפו דֹדיךְ אחֹתי כלה". "קול דודי דופק פִּתחי לי אחֹתי רעיתי יונתי תַמָּתִי".
הדוד - הקב"ה, דופק על פִּתחה של כנסת-ישראל, ומבקש ממנה לפתוח לו את הפתח, שתתן לו להכנס, שתפתח את סגור לבה, וגם אם היתה איזו תקופה של ניכור מצִדה, של שכחה, של התעלמות, של אדישות, הדוד קורא לה, ומעורר אותה מאדישותה. "קול דודי דופק", כי יודע הדוד שכנסת-ישראל בתוך תוכה טהורה ושלמה ומום אין בה. כל האדישות הזו מצִדה כלפיו, כל ההתנכרות וההתרחקות, אין בה ממש, - זה הכל דמיון מתעתע, כי בעצם כנסת-ישראל קשורה בקב"ה קשר בל יִנָתק.
כי אכן, הכלה נמשכת אל דודה, עורגת היא אליו, מצפה לו ומחפשת אחריו. היא מעריצה את דודה. "דודי צח ואדום דגול מרבבה. ראשו כתם פז קוֻצותיו תלתלים שחֹרות כעורב". והיא מבקשת: "משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך".
זהו ענינו של חודש אלול - "אני לדודי ודודי לי", חודש של התקרבות מחודשת, רעננה, שבין ישראל לקב"ה. ההתקרבות הזו, היא לא רק אינטרס של ישראל, זהו גם הרצון האלקי. הקב"ה חפץ בישראל - "כי לא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה". הוא רוצה בתשובה, הוא חנון המרבה לסלוח. אין הקב"ה מתעייף מלסלוח, הוא מרבה בסליחה, כי הוא רוצה בטהרתם של ישראל ממש כאב הרוצה שבנו יהיה נקי, והוא רודף אחר בנו. גם אם הבן אינו מעונין בזה, האב מעונין בנקיון בנו. הדוד מעונין בטהרה ובזיכוך של הרעיה, וכשהרעיה שבה אליו, הוא מלא שמחה, והוא מקבל אותה כאילו מעולם לא התרחקה ממנו. "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל" (במדבר כג, כא), "כפלח הרִמון רקתך", - "אפילו ריקנין שבך מלאים מצוֹת כרִמון" (ברכות נז, א).
חודש אלול - חודש התשובה, חודש של שמחה אמיתית, שמחת ההתחברות - "אני לדודי ודודי לי", דודי לי ואני לו, שמחה שאינה ממעטת את חשבון הנפש ואת היראה, אלא אדרבא, מעמיקה אותה ומגדילה אותה. "אשריכם ישראל, לפני מי אתם מִטהרים ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים" (משנה יומא פה, ב).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












