ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
רש"י (שם ד"ה ויהיו) מבאר שיש להבדיל בין תענית ציבור לתענית יחיד, שתענית ציבור מפסיקים אם התענו ונענו, לעומת זאת תענית יחיד לא מפסיקים גם אם האדם נענה. כך גם פסק הרמב"ם (תעניות פרק א, הלכה טז) שציבור שהתענו על גשמים או על צרה אחרת וירדו גשמים או עברה הצרה לפני חצות, לא ישלימו את התענית, ולעומת זאת לגבי יחיד פסק שאם הצרה עברה, לא יפסיק את התענית (שם הלכה טו). בהסבר ההבדל בין יחיד לציבור נאמרו כמה טעמים:
א. הרא"ש (פרק א, סימן ו) הסביר שכיון שציבור צריכים להודות ולהלל לה' על הנס, ראוי שיאכלו על מנת שיעשו זאת בשמחה. אבל יחיד יכול להודות ללא שמחה מיוחדת, ולכן הוא ממשיך לצום.
ב. המגיד משנה (שם) כתב טעם ראשון שכשהצום ציבורי יש טירחה רבה יותר, ולכן הקילו עליהם שלא ישלימו את הצום.
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
8 - האם כל הזמן מלווים אותנו מלאכים?
9 - אדם שהתענה על צרה והצרה עברה
10 - האם יש קשר בין קדושת העיר לבין קריאת מגילה בט"ו?
טען עוד
ג. טעם שני כתב המגיד משנה שבציבור בית דין שגזר תענית חושב בליבו שאם הצרה תפסק, יפסיקו את התענית (לב בית דין מתנה), ואילו יחיד אינו מתנה זאת בתעניתו. הישועות מלכו (שם) מסביר מדוע ביחיד לא שייך שיתענה על תנאי, משום שאם יתענה רק על תנאי, נמצא שאינו עושה את התענית לשם שמיים, אלא לצורך הצרה, וזה אסור, אמנם לציבור ה' שומע גם במקרה זה.
לעומתם הראב"ד (על הרמב"ם שם, הובא ברא"ש) חלק על דעה זו וסבר שאין הבדל בין ציבור ליחיד, אלא שבתענית גשמים אם ירד גשם יש ודאות שהצרה עברה, ולכן לא משלימים את התענית, ואילו בתענית על שאר הצרות, אין ודאות שהצרה עברה לגמרי (לדוגמה חולה שהתרפא יכול להיות שיחלה שוב), ולכן משלימים את התענית. הרא"ש הקשה על דברי הראב"ד שבירידת גשמים מפסיקים להתענות גם במקרה שירדו מעט גשמים, כך שיכול להיות שהצרה שהיא עצירת הגשמים תחזור, ומזה הוא הוכיח שאין דבריו נכונים. הקרבן נתנאל (שם אות י) התקשה בדבריו, שבגמרא בדף כה ישנם שיעורים מתי ניתן להפסיק את התענית, ומתרץ שמדובר שם רק במקרה שכבר התחילו להתענות, ולא במקרה שעדיין לא התחילו. השולחן ערוך (תקעה, יא) פסק כדברי הרמב"ם אך לא כתב את טעמו.
סיכום: כתבו הראשונים שבעניין אדם שהתענה והצרה עברה, הוא ממשיך להתענות, לעומת זאת בציבור אינו ממשיך להתענות, ונכתבו לכך כמה טעמים בראשונים, לעומת זאת לדעת הראב"ד אין הבדל בין ציבור ליחיד.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
