ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
בניגוד לכך גדולי הפוסקים סברו שהמגמה צריכה להיות שונה בתכלית. בנאום ההכתרה שלו לרב הראשי לתל אביב אמר הרב גורן: "אני משוכנע כי תורתנו הנצחית המוגדרת כתורת חיים, ככתוב: 'אשר יעשה אותם האדם וחי בהם', בכוחה לעמוד בפני כל האתגרים של הדור הזה ושל כל הדורות, ולהוכיח, שתורת ישראל וההלכה כוחם יפה לא רק לחיי ישראל בגלות, אלא בראש וראשונה ובעיקר לעם היהודי החי כעם עצמאי בארצו" (משנת הגורן, עמ' 87-86).
חזון מדינת התורה שדעך
אומנם בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה נעשו כמה מהלכים משמעותיים בתחום זה. החל מכתיבת ספרים כגון הספר 'הלכות מדינה' לרב אליעזר וולדינברג, שלראשונה מאז ומעולם הציג משנה מדינית סדורה על פי התורה. זאת לצד פוסקים חשובים נוספים שעסקו באופן נמרץ בתחום זה, כגון הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב שלמה גורן, הרב שאול ישראלי, הרב חיים דוד הלוי, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל ועוד ועוד. כמו גם הקמת מכון הארי פישל על ידי הרב הרצוג שמטרתו הייתה "להכין חומר שישמש עזר לעיבוד תחוקה וספר משפטים על פי התורה במדינה היהודית" (תחוקה לישראל על פי התורה ב, עמ' 233). כלומר, הרב הרצוג קיווה לכתוב מעין שולחן ערוך חדש שיעסוק בשפה מודרנית בסוגיות מודרניות.
מפעל חשוב היה כתב העת 'התורה והמדינה' בהנהגת הרב שאול ישראלי. בהקדמה לגיליון השני עמד הרב ישראלי על גודל האתגר שלפניו וכתב: "אין אנו עתה אלא מסתתי אבנים, הבנאים יבואו אחר כך להקים את בנין ההלכה הברורה. צורת החיים שבימינו היא כל כך רחוקה מאותה שהיתה בזמן התלמודים, שלא נוכל להוציא מהם התנהגות בחיי המעשה, אלא אם כן נברר תחלה את יסודי ההלכה, נרד לעומק כוונתה, רק אז נוכל לקבל את התשובה הנכונה ואת ההדרכה הראויה לפתרון שאלות חיינו כיום".
אולם במשך השנים מפעלים אלה דעכו והלכו, והחזון של חיבור התורה והחיים ב"מדינת התורה" הלך ונשכח מלב. זאת למעט רבנים בודדים שהמשיכו לשאת את הלפיד ובראשם מו"ר הרב יעקב אריאל, ומפעלים בודדים כגון כתב העת תחומין. לכך יש להוסיף את בתי הדין הרבניים ובתי הדין לממונות שהמשיכו לעסוק ביישום התורה, אך פסקי הדין שלהם כמעט לא נלמדו כספרות תורנית על ידי הציבור הרחב.
מדינת התורה מתעוררת לחיים
אולם בשנים האחרונות מורגש מהלך של שינוי עמוק. נפתח במכוני המחקר התורניים העוסקים באופן ישיר ומוצהר בחיבורים בין התורה והחיים. אומנם בתחומים מסוימים כגון רפואה, טכנולוגיה וחקלאות מכונים כאלה הם תופעה ותיקה יחסית. אולם בשלושת העשורים האחרונים, ובמיוחד בעשור האחרון, הצטרפו אליהם מכונים העוסקים בכלכלה, ברווחה, במשפט, במשפחה ובמחשבה מדינית. מכונים אלה פרצו ופורצים את הדרך לחיבור עמוק בין התורה והחיים. הם עוסקים הן בסוגיות הלכתיות מובהקות והן בסוגיות של מדיניות ציבורית, שבהן מדובר על מדיניות ברוח התורה ולא על פסיקת הלכה.
אולם השינוי של השנים האחרונות ממש הוא בהתעוררות המתרחשת בישיבות. ניצנים ראשונים החלו דווקא בישיבות התיכוניות שהשכילו להבין, למשל, שלימוד מסכת סנהדרין חייב לכלול ביקור בבית דין לממונות (ביקור כזה מוצע על ידי רשת ארץ חמדה-גזית), ואף התייחסות לשאלות מעשיות המחדדות את הבנת הסוגיה בגמרא ומפרשיה.
כעת המגמה הגיעה גם אל הישיבות הגבוהות ואל ישיבות ההסדר. קומץ של ראשי ישיבות ור"מים הבינו שהניתוק בין התורה והחיים איננו דגל שיש לשאת בגאון אלא מצב שיש לשנות. חלילה לא מדובר בשינוי אופייה היסודי של הישיבה, שעל כוחה החינוכי והמהותי לא ניתן להתווכח. הכוונה בראש ובראשונה לחידוד הסברות הנידונות בישיבה, ולהעדפה של סברות מדויקות המשקפות הבנה עמוקה של המציאות ולא לבניית עולם מקביל ומנותק מהמציאות.
ביטוי נוסף ישנו בבחירה ללמוד מסכתות שיש להן קשר חזק יותר לחיים, כגון לימוד מסכת שביעית מהירושלמי לקראת שנת השמיטה. כמו גם החלטת מו"ר הרב אהרן ליכטנשטיין, שאומצה בישיבות נוספות, לוותר על המסורת ללמוד תמיד את ראשית המסכת הנלמדת לטובת פרקים שיש בהם סוגיות מרכזיות יותר.
בכמה מקומות נעשה מהלך עמוק ודרמטי יותר של לימוד פסקי דין של בית הדין הרבני ובתי הדין לממונות במסגרת לימוד מסכתות מסדר נשים ונזיקין. לימוד שכזה יוצר גשר חסר תקדים בין החזית היישומית של התורה בבתי הדין ובין העורף הישיבתי. גשר זה, אם יתרחב, יוכל לחולל מהפכה עצומה שבה פסקי הדין ירעננו את השאלות שבהן עוסקים בישיבות בשאלות חדשות, ואילו הישיבות ישיבו לשאלות אלה בהעמקה למדנית שתעשיר את עולם הדיינות והמשפט.
חידוש נוסף שמתקיים כרגע במקומות בודדים בלבד הוא השלמת לימוד העיון המתמקד בסופו של דבר בסוגיות בודדות בשיעורים שייתנו לתלמידים תמונה כוללת על הסוגיות במסכת הנלמדת. שיעורים אלה מציגים לתלמידים את התפיסה הכוללת של התורה בנושא הנלמד. זאת בניגוד למצב הקיים, שבו קשה לתלמיד להסיק מתוך הדפים הבודדים שלמד בעיון מהי משנתה הכוללת של התורה.
המחיר החינוכי של הניתוק
עד כה עסקנו בשאלות המהותיות, אולם לא ניתן להתעלם גם מההשלכות החינוכיות של הניתוק בין התורה והחיים. נפתח בכך שסוגיות שלמות שנמצאות במרכז השיח והתודעה המודרנית זוכות להתעלמות מוחלטת במוסדות החינוך התורניים. כך למשל בנוגע ליחס הראוי לדמוקרטיה, מי מהר"מים בישיבות מכיר את דברי הרב וולדינברג כי "שנואה היא לפי חוקי תורתו הקדושה הנהגה דיקטטורית והשתלטות כחִית (כוחנית) באיזה אופן שהוא של איש או קבוצת אנשים על שדרות העם" (הלכות מדינה ג, עמ' קצ)? התוצאה היא שבציבור רווחת התחושה שלתורה אומנם יש עמדה - והיא אכן חשובה - בהבנת שבועת מודה במקצת, אך אין לה מה לומר על סוגיות מרכזיות בחיינו.
חמור מכך, הניתוק בין התורה לחיים יוצר לעיתים תמונה שגויה של עמדת התורה. כך למשל כמעט כל יהודי שומר מצוות מניח ש"גרמא בנזיקין פטור", אך הוא אינו מכיר משום מה את שיטת הרמב"ם ש"כל הגורם להזיק ממון חבירו חייב לשלם נזק שלם" (חובל ומזיק ז, ז) ואשר נפסקה בשולחן ערוך (חושן משפט שפו, ג). ההתעלמות משיטת הרמב"ם אינה אפשרית במקום שבו הלימוד מחויב להשיב לשאלה כיצד ניתן ליישם את משפט התורה.
הניתוק אף יוצר תחושה של מיצוי אצל התלמידים. אלה מרגישים שבסוגיות הנלמדות בישיבה כבר לא נותר מה לחדש, ותפקידם הוא רק לחזור על מה שכתבו אחרים. זאת בזמן שלפנינו משימה אדירה של גישור על פער של מאתיים שנה בין התורה לחיים.
הקיר בין התורה לחיים מתחיל להיסדק, וגיבוש חזון מדינת התורה חוזר וקורם עור וגידים. מדובר בתהליך מהותי שבמרכזו הקשבה לדבר ה' שבתורה בכל תחומי החיים. לתהליך זה יש השלכות חינוכיות רבות עוצמה, שבמרכזן הפיכת עולם התורה מצוללת שמגינה מפני העולם החיצון למגדלור שמאיר את הדרך. שנזכה לפעול עם א־ל ולקדם את התהליך.
***
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
