- משפחה חברה ומדינה
- תורה והלכות ציבור
מעתה שאלה לפנינו: אב שציווה את בנו לעבור על דברי תורה, האם יקיים את מצוות אביו, או את מצוות הקב"ה?
התשובה נמצאת בפרשתנו (ויקרא יט, ג): "איש אמו ואביו תיראו", אמת, אומרים חז"ל: אך בתנאי – "ואת שבתותי תשמרו". וכתב רש"י: "אף על פי שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך חלל את השבת - אל תשמע לו... אתה ואביך חייבים בכבודי!" כלומר, אב שמנצל את הכבוד והסמכות שנתנה לו התורה, ומשתמש בהם להורות לבנו הוראה מנוגדת למצוות התורה - דבריו בטלים. כך גם כותב הרמב"ם בהלכות ממרים (ו, יב): "אמר לו אביו לעבור על דברי תורה... הרי זה לא ישמע לו... כולכם חייבין בכבודי!"
סמכות מסוג אחר שכתובה בתורה ניתנה לחכמים, ככתוב בדברים י"ז, י': "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך". ולמדו חז"ל (סנהדרין נג, ב) משם ש"מצווה לשמוע דברי חכמים". עם זאת, מצאנו חכמים שלא שמעו לרבותיהם, כמובא בברכות (כד, ב) שרבי אבא לא שמע לרב יהודה רבו, אשר סבר שיש להמשיך ולשבת בבבל. רבי אבא התחמק ממנו, וקם ועלה לארץ ישראל בניגוד לדעת רבו. כך עשה גם רבי זירא חברו, ושניהם עלו ארצה למרות דעת רבם, כי המצווה לעלות לארץ מבטלת את המצווה לשמוע לרבם.
אף באשר לסמכות ההלכתית העליונה בישראל, הסנהדרין, גם להם לא ניתן הכוח אלא כדי לחזק את התורה, אך אם כתוצאה מדבריהם ייעקרו חלילה דברי תורה – דבריהם בטלים (ראה מה שכתבנו בפרשת ויקרא). לפיכך, אם הורו הוראה בטעות, היחיד מצווה להישמר מלהיכשל בעבירה. ואם עשה כדבריהם ביודעו שהדבר אסור - יביא קורבן.
אף למלך ישראל נתנה התורה סמכויות רחבות, והרשות בידו להרוג כל מי שאינו מציית לדבריו (כמובא ברמב"ם הלכות מלכים ג, ח), שנאמר: "כל איש אשר ימרה את פיך יומת!" סמכות זו ניתנה למלך כדי לתת לו תוקף לחזק את מצוות ה', ואף לכוף את העם לקיים מצוות. כך כותב הרמב"ם בהלכות מלכים (ד, י): "ובכל - יהיו מעשיו לשם שמים, ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת... ולשבור זרוע הרשעים". מכאן מובן שאם מעל המלך בתפקידו, וניצל את סמכותו כדי לבטל, חלילה, את דבר ה' - דבריו בטלים, וכלשון הרמב"ם: "אם גזר המלך לבטל מצווה - אין שומעין לו", והסברא פשוטה כנ"ל: "כולכם חייבים בכבודי" – גם מלך ישראל.
בתרבות המערבית ה'נאורה' רואים בכך דבר מגונה, שכן חלילה לו לאדם 'לקחת את החוק לידיים'. רק בית המשפט יחליט! לא כן בתורת ישראל: "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב", כל בני יעקב עד האחרון שבהם מופקדים על שמירת התורה. אם חלילה ייכשל בעל הסמכות בהוראותיו: האב, המלך, או הסנהדרין, מובטח לישראל – "כי לא תישכח מפי זרעו". תורת ישראל גנוזה בכל יהודי פשוט, ובכל יהודי יש 'רוח הקודש' לקום להעמיד את דברי התורה על תילם (תוספתא פסחים ד, יד).
יש מחכמי דורנו אשר נותנים לממשלת ישראל כוח יותר מאשר לקב"ה. אם הוציאה הממשלה חוק מעוות, כגון להרוס יישובים ולגרש יהודים מביתם, חובה לדעתם לבצע את החוק. תלמיד חכם שאומר כן מסיר את העם מעל ה' ומיראתו, ומחזק ידי עוברי עבירה. ברור לכל יהודי מאמין ובר דעת, שאם מפקד משטרה או קצין בצבא נותן הוראה הנוגדת את מצוות התורה - דבריו בטלים כעפרא דארעא. ואילו הרב שחיזק את חוק הרשע - עתיד ליתן את הדין.
מתוך העיתון בשבע
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
איך עושים קידוש?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
ראיית המבט השלם
לקום מהתחתית של התחתית
הלכות שטיפת כלים בשבת
התלהבות ללא יין
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
סוד ההתחדשות של יצחק