ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
'השפת אמת' זי"ע (תרומה תרל"א) מביא את דברי המדרש: "את מוצא שנתקשה משה במעשה המנורה יותר מכל כלי המשכן, עד שהראהו הקב"ה באצבע. כיון שנתקשה, אמר לו הקב"ה למשה טול כיכר זהב והשליכהו לאור והוציאהו והיא מעצמה נעשית, שנאמר 'מקשה תיעשה'. כלומר, מעצמה תעשיה, מיד יצאה המנורה כתיקנה".
מקשה 'השפת אמת' - אם המנורה נעשתה מאליה, מדוע הקב"ה הראה למשה את המנורה מלכתחילה.
ומתרץ - שראשית ועיקר עבודת האדם הוא הרצון וההשתדלות שלו, ומה שאין האדם יכול לעשות הרי הדבר נעשה מעצמו. וזה לשונו: "ועל ידי שרצה משה לעשות רצונו יתברך, רק שהיה למעלה מכוחו, לזה נעשה מעצמו. וכן הוא בכל מצוה מכל איש ישראל, כי וודאי אין בכוח אדם לעשות רצונו יתברך, רק כפי רצון האדם נגמר מעצמו".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' כותב: "בשנת העיבור גילו לנו צדיקים מאורי העולם זיע"א, כי נתוסף שתי פרשיות 'תרומה תצוה' לימי השובבי"ם, ויש להם שייכות לברכת 'חנון המרבה לסלוח' שמזכירים בתפילת העמידה. היינו, אף אם ימי השובבי"ם לא עלו לנו כראוי, ואבדנו את המתנה הגדולה של ימים אלו, הרי עכשיו נותן לנו הקב"ה אפשרות נוספת, ימים שיש ביכולתנו לתקן.
ומוסיף: ובזה מובן מה שאמר הרב הקדוש בעל 'חמרא טבא' זי"ע, כי "ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח עולה בגימטריה שובבי"ם ת"ת". והוא רמז נפלא לדברים אלו, שבימים הללו הקב"ה מרבה ומרחיב את מידת הסליחה ומאיר מידת חנון, לחונן בני ישראל במתנה גדולה, מתנה של מרבה לסלוח".
רבי נפתלי מרופשיץ זי"ע בספרו 'זרע קודש' (ליל ה' חנוכה) מפרש ברכה זו על פי משל, לבן כפר ששבר חלון יקר שהיה עשוי אבנים טובות ומרגליות בארמון המלך. והבן כפר תיקן את החלון השבור בחלון אחר גרוע. המלך הלך והוסיף עליו אבנים טובות ומרגליות עד שהיה חלון יפה מאוד ואז הבין הבן כפר את היזקו.
ובזה פירש ה'זרע קודש' שכך הוא בנמשל, שהרי בכל חטא שעושים, הפגם והנזק גדול מאוד, אבל אנו לא מבינים את גודל הנזק שגרמנו בעולמות, ואנו מבקשים סליחה ועושים תשובה לפי השגתנו.
ובאמת הוא כמו במשל - אנו מביאים דברים חסרים לתקן את הדברים הנשגבים שנשברו על ידי החטאים, ולכן הקב"ה הוא 'מרבה לסלוח', היינו שהוא מתקן את הדבר לפי האמת, הרבה יותר ממה שהאדם עושה, ואחר כך האדם משיג מה שקלקל ומוסיף תשובה על תשובתו.
כותב רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע (תקנת השבין יד) שעל ידי בקשת 'סלח לנו' האדם פותח פתח לסליחה מלמטה, וכבר נפתח ומתרחב הפתח לריבוי הסליחה עבורו מלמעלה. וזה לשונו: "מלבד מה שהדין נותן לסלוח, ה' יתברך ברוב רחמיו וחסדיו מתפייס בתחנונים, למחול גם על החמורות בלא יום כיפור ויסורים".
מדבריו, יש לנו חידוש עצום והוראה ליום יום - על ידי השתוקקות ורצון לתקן את הפגמים, ועל ידי בקשת סליחה על מה שכן יש ביכולתו לבקש ועד שידו מגעת, ממילא נפתחים שערי שמיים לסליחה ומחילה עבורו, באופן שיזכה לתשובה בשלמות מעל הטבע.
על האדם להיות חזק ותקיף מול היצר הרע. היצר הרע מראה לאדם את "המציאות", שהנה ימי השובבי"ם עומדים להסתיים, והרי בכלל לא ניצלת אותם כפי שראוי למי שמקבל כזו מתנה מהמלך.
לכן, חייב האדם להתחזק כנגדו ולומר ש"המציאות" האמיתית היא שהקב"ה הוא אבא רחמן שמצפה ומחכה לתשובת בניו, וזה מה שייתן לו את הכוח לנצל ימים קדושים ונעלים אלו להתחנן לפני אב הרחמים, כאשר מתפללים 'סלח לנו אבינו', 'אבינו' דווקא שתמיד רחמי האב על הבן.
וכמו שאמר הרב הקדוש רבי יצחק יעקב מביאלה זי"ע, שיש הבדל גדול בין סליחת אדם לחברו לסליחת אב לבנו. כי כל אדם אף לאחר שסולח לחבירו, עדיין נשאר טינה בלבו ואין הקשר נשאר כפי שהיה. ואילו אבא שמוחל לבנו לא נשאר שום רושם מהחטא, ועוד שמרבה לו אהבה על אהבתו.
כותב 'הלקח והלבוב': "והאדם צריך להאמין בזה שהקב"ה מרבה לסלוח, ומועיל תשובה על הכול. וכמו שמובא בקדמונים כי אם מברכים בשם ומלכות 'חנון המרבה לסלוח', אז אין זו ברכה לבטלה, רק כך היא האמת ממש, שהקב"ה מרבה לסלוח לכל אדם, ויש ריבוי סליחה אפילו על דברים קשים שגם עליהם מועיל תשובה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












